אדריכלות ובניה בישראל

מרכז הדרכה פתוח

אדריכלות קטלונית: אוטונומיה של תשוקה

בשיתוף פעולה עם:

גירסה להדפסהSend by email
כותב המאמר: 
ארז מירב, עורך האתר
תאריך בדיקת עדכניות: 
09-05-2017

אי אפשר להתייחס לספרד בלי להתייחס לקטלוניה ואי אפשר להתייחס לקטלוניה בלי להתייחס לברצלונה. באופן דומה- אי אפשר להתייחס לברצלונה בלי להתייחס לגאודי ואי אפשר להתייחס לגאודי בלי להבין את הרקע לפעולתו.

והרקע להכל הם האנשים וההיסטוריה הקטלונית. מי אתם הקטלונים? מה עושה אתכם למושכים כל כך? מי את, קטלוניה? מדוע כולם מתאהבים בבירתך, ברצלונה? ומה טיבו של הקשר הגורדי בין חבל הארץ הקטלוני לספרד, המדינה?

אין ספק שמי שטרם ביקר בברצלונה- מוטב שיעשה זאת בהקדם. אולי אלה האנשים, אולי ההיסטוריה, ואלי דווקא הארכיטקטורה. בלי קשר למונומנטים אלה כאלה ואחרים, בלי קשר לאדריכלים ידועים פחות ויותר- הדבר שהרשים אותי ביותר היה קנה המידה הנכון ברחוב. מהו "קנה מידה"? זהו היחס הנוצר בין גודלו היחסי של האדם, מרחב המחיה שהוא זקוק לו, רוחבו של הרחוב ומידותיהם של הבניינים. בברצלונה הכל מדוייק. אבל לא מדוייק כתוצאה משירטוט במשרד לתכנון ערים, אלא מדוייק כתוצאה ממורשת תרבותית שהנחילו דורות שלמים לבניהם. ולא חשוב אם מדובר בסימטאות צרות או שדרות רחבות.

רחוב בברצלונה

[רחוב בברצלונה]

והתוצאה: הרגשתי שם פשוט נח. ועושה רושם שהנוחות הזאת של חיי הרחוב מקרינה על הקטלונים עצמם, על מנהגיהם, תרבותם, לבושם ויופיים.

על מנת להבין משהו על התרבות הזאת, שיצרה אמנים, אדריכלים, סופרים ואנשי רוח מקוריים, כדאי שנרחיק מעט לעבר דפי ההיסטוריה. משעמם זה לא יהיה.

ההיסטוריה הקטלונית

ניתן להגיד שלאורך ההיסטוריה ידע חבל הארץ הזה לא מעט עליות וירידות. העובדה שמדובר בחבל ארץ השולט על רצועת החוף העיקרית שמדרום לצרפת, תרמה לחשיבות האיזור מבחינת דרכי מסחר ומבחינה אסטרטגית צבאית. טבעי הדבר שלאורך ההיסטוריה ינסו כוחות חזקים להשתלט ולמשול בו.

המתיישבים הראשונים בשטחה של קטלוניה היו יוונים ותושבי קרתגו, ששלטו בנמלים והשתלבו בתרבות האיבּרית הקדומה. שמה הקדום של ברצלונה, ברצינו, ניתן לה על שם שליט קרתגו, חמילקרת ברקא. בנו של ברקה, המצביא המפורסם חניבעל ניצל את נמלי קטלוניה כדי לתקוף את רומא במהלך המלחמה הפונית השנייה. חניבעל הנחית את כוחותיו בקטלוניה ופתח במסע לאורך חוף הים התיכון כדי לתקוף את רומא מצפון. כשהרומאים גילו את תכסיסו הם שלחו בשנת 218 לפני הספירה כוח צבאי לקטלוניה, כדי לנתק את קווי האספקה של חניבעל.

מסעו של חניבעל נכשל, אולם הנוכחות הרומאית בקטלוניה רק התגברה עד אשר נכבשה סופית ותושביה המקומיים הוכפפו לשליטתה. בירתם באותה תקופה הייתה טרקוֹ (טרָגוֹנה של היום). התרומה החשובה ביותר של הרומאים לאזור הייתה מערכת הדרכים המרשימה שעל בסיסה נבנו הכבישים המודרניים של היום. הדרכים שלהם השתרעו לאורך החוף והגיעו עד מרומי הפירנאים ואנדורה.

עם התמוטטות האימפריה הרומית פלשו לקטלוניה בשנת 415 לספירה שבטים ויזיגוטים ושלטו בה כ-300 שנה עד שנכבשה על ידי המוסלמים. הוויזיגוטים היו הראשונים להכתיר את ברצלונה כבירתם אולם הם העבירו את מרכז השלטון לטולדו. במשך 350 השנים הבאות התקיים מאבק שבו ניסו כוחות נוצרים-צרפתיים למגר את המוסלמים. כבר בשנים הראשונות נכבש שטח רב וכוננה בו ממלכה נוצרית עצמאית.

הממלכה הנוצרית, "בית ברצלונה" (Casal de Barcelona) הפכה להיות מדינה עצמאית. בתחילת המאה ה-11 היא התנתקה מצרפת ואף סיפחה לעצמה שטחים במורדות הצפוניים של הפירנאים ולאורך חוף הים התיכון, עד פרובאנס. תחת ממלכה זו החל תור הזהב של קטלוניה. צי הסוחר שלהם היה מהחזקים בים התיכון וקטלוניה ידעה שגשוג כלכלי ותרבותי.

במאה ה-12 קיבלו על עצמם דוכסי ברצלונה גם את כתר ממלכת אראגון שממערב להם, ופתחו במסע כיבושים דרומה לוולנסיה ומזרחה, לכיבוש האיים במערב הים התיכון: האיים הבלאריים (פאלמה דה מיורקה, איביזה), סרדיניה וסיציליה. ערים ואיים רבים נכבשו לתקופות קצרות על ידי הקטלאנים. ביניהם: נאפולי, מאלטה ואפילו אתונה.

את מסעות הכיבושים עצרו מספר אירועים קשים, רובם במשך המאה ה-14: המוות השחור - מגפת הדבר היכתה בקטלוניה והמיתה מחצית מתושביה, המלחמות הבלתי פוסקות עם ג'נובה על השליטה בסחר דלדלו את הצי ועליית האימפריה העות'מאנית במזרח ניתקה חלק מקווי המסחר. אולם הגורם שהחליש ביותר את כוחה של קטלוניה היה איחוד הממלכות הנוצריות בספרד תחת שלטון הקסטיליאנים. שיאו של האיחוד היה בשנת 1492, שנה שבה גורשו גם אחרוני המוסלמים והיהודים מספרד. באותה שנה גילה כריסטופר קולומבוס, שנשלח על ידי מלכי ספרד, פרדיננד ואיזבלה, את אמריקה, גילוי שהסיט את תשומת הלב הספרדית מהים התיכון לכיוון האוקיינוס האטלנטי.מפת קטלוניה] מפת קטלוניה

במשך השנים הבאות הפכה קטלוניה בהדרגה לפחות ופחות עצמאית. בתחילה היא שמרה על חוקיה אולם סדרת כישלונות פוליטיים העלימה סימני עצמאות אלה. שיאו השלילי של תהליך זה היה כאשר קטלוניה השתתפה במלחמת הירושה הספרדית בשנים הראשונות של המאה ה-18. הקטלאנים עזרו לאנגלים, להולנדים ולמדינות גרמניה להשתלט על המלוכה בספרד אל מול שושלת המלוכה הצרפתית, בית בורבון, שלבסוף ניצחה ואחד מבניה, פליפה החמישי, לקח את הכתר הספרדי. עם ניצחונו, פלש פליפה החמישי לקטלוניה, צר על ברצלונה וכבש אותה ב-11 בספטמבר 1714, היום השחור ביותר בהיסטוריה הקטלונית. נאמן למסורת של המדיניות הריכוזית הצרפתית, ביטל פליפה את כל סימני העצמאות הקטלונית ואף אסר על שימוש בשפה הקטלאנית. הוא ביטל את הכתר של אראגון ובנה מצודה מעל ברצלונה (ה-Ciutadella שהיא כיום פארק המצודה).

במחצית השנייה של המאה ה-19 הפכה קטלוניה למרכז תעשייתי חשוב, מעמד שנשמר גם כיום. במהלך המאה ה-20 השיגה קטלוניה ממדים רבים של אוטונומיה, שאבדו בעת שלטון הדיקטטור פרנקו, אך הושבו ביתר שאת לאחר מותו ב-1975 ואימוץ החוקה הדמוקרטית החדשה. בשנים אלו גם הפכה קטלוניה למחוז המתוייר ביותר בספרד, ובירתה, ברצלונה, הפכה לבירת תרבות ולאבן שואבת למיליוני תיירים מרחבי העולם.

בתחילת 2006 הגיעה הממשלה הספרדית להסדר עם קטלוניה כי הם יוכרו כ"אומה" שתמשיך להיכלל בספרד,אך עד עצם היום הזה קיים מתח בין האוטונומיה הקטלונית למדינת האם. הקטלונים, נישאים על גלי העצמאות השוטפים את העולם מעוניינים בהגדרה עצמית רחבה יותר ורבים מהם עדיין שואפים למדינה עצמאית. הם גאים בשפה הקטלונית ונמנעים מלהשתמש בשפה הספרדית.

אדריכלות קטלונית

עיינו בכל מדריך תיור לברצלונה אני מבטיח לכם שתפגשו את הביטוי "Modernisme" המשמש בדרך כלל להתייחסות לסגנונה האדריכלי הייחודי של העיר ובפרט ליצירותיו הראוותניות של אנטוני גאודי. למעשה ה-Modernisme היתה תנועה רחבה בכל סוגי האמנות, לא רק בארכיטקטורה, אשר בישרה על הרנסנס הקטלאני שהתרחש החל מאמצע המאה ה-19 והלאה.

תושבי חבל הארץ הזה שאפו לכונן מחדש את זהותם הלאומית, בנפרד מספרד הקסטיליאנית, ראשית על ידי שחזור השפה שלהם (לאחר 150 שנים של דיכוי), אך באותה מידה בהחדרת רעיונות מודרניים שנועדו להמריץ ולהרים החברה קטלאנית ככל שהתקרבה המאה ה -20.

הכלי העיקרי של הרנסנס הזה היה ה- Modernisme, (המילה הקטלאנית עבור ' 'Modernism') אשר מתייחס לטיפוח רעיונות ומגמות של תנועת הארט-נובו, שכבר התרחשה באנגליה, צרפת, בלגיה, בגרמניה ובמקומות אחרים באירופה. עם זאת, בשום מקום לא השאיר הארט נובו מורשת אדריכלית כזו חזקה כמו בקטלוניה, בזכות קצב הצמיחה העירונית העצום שהתקיים באותו הזמן ובזכות הכישרון של אדריכלי התקופה.

Modernisme בברצלונה

כבירת קטלוניה, ברצלונה היתה באופן טבעי במרכז תנועת ה- Modernisme. אינטלקטואלים, פוליטיקאים, סופרים, משוררים, אדריכלים ואמנים חתרו להפוך את חבל הארץ הקטלוני השמרני, המסורתי והכפרי לתרבות עם אופי פרוגרסיבי כמיטב המדינות המובילות באירופה. האיש המרכזי של Modernisme לא היה גאודי, כפי שמניחים, אלא - Lluis Domenech i Montaner. יליד 1850, אשר היה פוליטיקאי בולט וגם מנהל בית הספר לארכיטקטורה בברצלונה (בו חנך את גאודי במשך שנתיים).

המסה שלו "In Search of a National Architecture", שפורסמה בשנת 1878 היתה טקסט מכונן של תנועת ה- Modernisme והיא שיקפה רצון מודע של קטלנים רבים לגבש זהות אזורית תוך רתימת כוחה של האדריכלות. הוא ניסה ליצור סגנון שישקף את הנשמה קטלאנית, כמו גם לתת ברצלונה ייחודי אסתטי בספרד ובשאר העולם. הצלחתם של Montaner וממשיכי דרכו הייתה מעל המשוער.

כיצד להגדיר איך זה נראה? על פי עקרונות הארט-נובו ברחבי העולם, אדריכלות ה Modernisme בברצלונה מאופיינת על ידי העדפת הקו העקום על פני הקו ישר, צורות אורגניות עם מוטיבים בוטניים, עושר גדול של קישוטים, צבעים בהירים, כמעט זלזול בסימטריה ושימוש רחב בסמליות. בקטלוניה במיוחד, ניתן לצפות בהשפעות מן החיים המסורתיים הכפריים ומן המיתולוגיה הקטלאנית, כמו גם השפעות דפוס ועיטורים ערביים.

הרושם הכללי הוא סגנון אדריכלי דינמי מאוד, אנושי, צבעוני, ולעתים קרובות אבסורדי כשמדובר בפרטי קישוט. יש אנשים שימצאו בארכיטקטורה של ברצלונה קיטש וראוותנות אבל דבר אחד ברור: זה בהחלט לא משעמם!

באמצע המאה ה -19 ברצלונה נכנסה לשלב המשמעותי ביותר של הפיתוח שלה עד כה. תוכנית בניין ענק נעשו והגדילו באופן דרמטי את הגודל של העיר, תוך יציאה החוצה מהעיר העתיקה של ימי הביניים וצירוף שטחי הכפרים השכנים לתוך מטרופולין אחד ענק. האזור החדש הזה נקרא Eixample (קטלאנית עבור "תוספת") והפך למגרש המשחקים של האדריכלים.

Apple of Discord

[Apple of Discord]

אחת השדרות אשר מבטאת היטב את הרעיון הזה היא שדרת Passeig de Gracia, בה הוזמנו שלושת האדריכלים הבולטים של אותה תקופה- Montaner, Cadalfach, ו- Gaudi לבנות "ארמונות" פאר בסגנון הארט-נובו עבור עשירי התקופה. מומלץ להגיע ולחזות בגוש הבניינים 'Apple of Discord' בו ניתן לחזות ביצירותיהם של השלושה: Casa Lleo Morera, Casa Amatller, ו- Casa Batllo העומדות סמוכות ומעידות על אופיים האינדיבידואלי של יוצריהן.

לכל מי בא לברצלונה כדי ללמוד או לחלוק כבוד לארכיטקטורה של העיר, Eixample הוא האיזור שבו כדאי להלך. על אף שרוב רבעיה משמשים למגורים, את רבים מהבניינים ה 'רגילים' מעטרות מרפסות בסגנון ארט-נובו עם מעקה הברזל הייחודי המתעקל שלהם, אריחי הקרמיקה ושאר עיטורים.

אדריכלי ה- Modernisme

Lluis Domenech i Montaner - בנו של כורך ספרים הפך לאינטלקטואל רב כישרון, שעסק בפוליטיקה בוטניקה, ועיתונאות, אולם היו אלה כישוריו בתחום האדריכלות שעבורם ייזכר. מלבד העובדה שהחזיק בקביעות במשך 45 שנה משרה כפרופסור ומנהל בית הספר לארכיטקטורה בברצלונה, היה זה הוא שעיצב את Palau de la Musica Catalana, היכל המוסיקה אשר כיום מוגן ע"י אונסק"ו.

Palau de la Musica Catalana

[Palau de la Musica Catalana]

מדובר באחד הנכסים ה"יקרים" ביותר של העיר. חזיתו הייחודית של ההיכל בנויה מלבנים אדומות ומעוטרת במוטיבים דינאמיים, עמודים דקורטיביים ופסלים של אמנים קטלאנית. זהו אחד הבניינים היפים ביותר בברצלונה, וחללו הפנימי לא פחות מרהיב. תקרתו של אולם הקונצרטים עם חלון הגג וזכוכיתו התכלכלה עם כיפת זהב מפוארת (המייצגים את השמים והשמש) מדהימים את כל רואיהם. התחושה שקיבלתי הייתה שכאן ניתן ממש להבין את גדולתו של Montaner ביחס לגאודי ולאחרים.

Montaner תיכנן מבנים נוספים וביניהם את בית החולים de Santa Creu אשר עובר בימים אלה שיפוץ והופך למוזיאון. כדאי גם לראות את ה-Castell de Tres Dragons אשר ב- Parc de la Ciutadella, מבנה אשר שימש כהיכל הסעודה במהלך התערוכה העולמית של שנת 1888 (ועכשיו מאכלס את המוזיאון הזאולוגי), ואת זואולוגיה) ואת המבנה של Antoni Tapies Foundation - בית הוצאה לאור לשעבר.

אנתוני גאודי- נולד בעיר ראוס בקטלוניה שבספרד. משפחתו הייתה משפחת אמני קרמיקה, ואביו שהיה גם אמן כלי נחושת, לימד אותו כיצד מרתכים. גאודי עבר לברצלונה בשנות ה-20 שלו ללמוד אדריכלות בבית הספר לארכיטקטורה. לאחר סיום לימודיו בגיל 26, המשיך ליצור כל חייו בעיר הזאת.

עבודותיו הראשונות עשו שימוש במוטיבים מהאדריכלות הגותית ומהאדריכלות הקטלאנית עממית, תוך שהוא מושפע מאוד מהאדריכל הצרפתי אז'ן עמנואל ויולה לה דוק (Viollet-Le-Duc) שהיה ממובילי התפיסה הנאו-גותית. השפעות אלו הן שגרמו לגאודי להתחיל לפתח את סגנונו הפיסולי הייחודי.

עד מהרה ויתר גאודי על דרכו של ויולה לה דוק, והחל יוצר בניינים בסגנון מקורי לחלוטין, לא שגרתי, פנטסטי, השופע בדוגמאות סבוכות ומורכבות. בין המוטיבים אותם רתם לסגנונו ניתן למצוא צורות אורגניות (קונכיות, עלים ושורשים), קשתות ארוכות ומחודדות וצורות המזכירות זרימת מים. (סלוואדור דאלי תיאר את עבודתו של גאודי בפאולו גואל כבניין המנסה לחקות את גלי הים). ישנם חוקרים רבים שטענו שבנייניו מנסים לחקות את צורת ארמונות החול הנבנים בידי ילדים על שפת הים.

את קווי המתווה של עבודותיו יצר גאודי על ידי תליית משקולות על מערכות חוטים מתוחים, והעתקת הקשתות המהופכות שנוצרו כדי ליצור מהן את תוכנית השלד של בנייניו כך הגיע לרמה גבוהה של יצירה בעידן של טרום- מחשבים. אלמנט קטלאני מובהק שבו השתמש גאודי הוא פסיפסים משברי חרסינה צבעוניים שמעטרים את חזיתות הבניינים שעיצב.

 

[Casa Mile גאודיCasa Mile גאודי]

סגנונו הייחודי והמהפכני של גאודי לא התקבל בזרועות פתוחות על ידי תושבי ברצלונה. ליצירתו "קאזה מילה" (Casa Mile) הם קראו בלגלוג "לה פדררה" - "המחצבה". הסופר ג'ורג' אורוול, ששהה בעיר במשך מלחמת האזרחים בספרד, הביע בפומבי את סלידתו מסגנונו של גאודי. גם העובדה שגאודי נהיה בן טיפוחיו של פטרונו היחיד, התעשיין העשיר אאוסבי גואל (Eusebi G?ell), לא תרמה לחיבה יתרה מצד עמיתיו למקצוע. אולם ככל שחלף הזמן למדו תושבי ברצלונה להעריך את עבודתו של גאודי ולהתגאות בייחודיותה, המקשטת את רחובות העיר ומושכת אליה תיירים רבים, והכירו לו תודה בהכניסם אותו לרשימת האישים הקטלאנים הבולטים ביותר.

מבחינה פוליטית היה גאודי קטלאני נלהב אשר תמך בעצמאות קטלוניה ודיבר רק קטלאנית (הוא אף סירב לדבר ספרדית קסטיליאנית כשהופיע פעם בבית משפט). למרות שהמימון ליצירותיו הגיע מאילי הון גאודי היה פתוח לאווירה סוציאלית. בשכבו על ערש דווי, כשרצו להעבירו מבית החולים הציבורי אליו הובא, סירב באמרו שהוא רוצה להיות בין העניים.

עבודתו הראשונה משנת 1873 (שאף היא לא הושלמה) הייתה תכנון מגורי פועלים. גם הקשר שלו לפטרונו גואל היה מבוסס במידה מסוימת על התפיסות של גואל, היצרן העשיר, בתחום הרפורמות החברתיות. ברוח זו תכנן גאודי כנסייה בשכונת עובדים שבנה גואל דרומית לברצלונה (Santa Coloma de Cervello). מבנה זה נבנה רק בחלקו - הקריפטה, שהיא החלק התחתון עליו אמורה הייתה להיבנות הכנסייה. בעיצוב הקריפטה ניכר הסגנון של העמודים המעוצבים כגזעי עצים, המוכר מפארק גואל.

 

[Sagrada Familia גאודיSagrada Familia גאודי]

בשנותיו האחרונות שככה בו הלאומניות והוא הקדיש את ימיו לדת הקתולית וליצירתו הגדולה ביותר: קתדרלת הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia - המשפחה הקדושה). אולם גאודי מעולם לא השלים את בניית הקתדרלה. הוא מת כאשר נדרס על ידי חשמלית בסמוך לקתדרלה. על פי אחת הגרסאות, הדבר אירע בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של הקתדרלה ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור באורך ארבעה ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב בסגרדה פמיליה. מותו של גאודי קטע את תהליך בניית הקתדרלה, תהליך שממשיך עד לעצם היום הזה. עיריית ברצלונה מעוניינת לסיים את העבודות עד שנת 2026, לרגל 100 שנים למותו של גאודי.

לאחר מותו של גאודי נמצאו תוכניות שנטש, לבניית גורד שחקים בניו יורק שישמש כבית מלון. תוכניות אלו שימשו מאוחר יותר כבסיס להצעה לבניין שיחליף את מגדלי התאומים לאחר קריסתם בפיגועי 11 בספטמבר.

מרבית עבודותיו נמצאות ברובע האישמפלה בברצלונה, ושלוש מתוכן: בית מילה, ארמון גואל ופארק גואל הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.

Josep Puig i Cadalfach- נולד ב 1867 והיה נשיאו של המכון ללימודים קטלאנים מ 1942 ועד מותו בשנת 1956. Cadalfach שאב השראה מגאודי ו- Montaner ביצירות המופת שלו. את הזרקור ניתן להפנות לאחדות מהן: Casa Amatller, Casa Terrades, ואת מפעל הטקסטיל על גבעת Montjuic המכיל היום את ה- CaixaForum. הוא עיצב גם את La Casa Marti, הבניין שבו שוכן בית הקפה האגדי Els Quatre Gats cafe.

Els Quatre Gats cafe

[Els Quatre Gats cafe]

כדאי להרחיב מעט על בית הקפה הזה, היות והוא מהווה אבן שואבת תיירותית עד היום: מסעדת "ארבעת החתולים" הוא פיסת פולקלור מפורסמת של ברצלונה. בין 1897 ו - 1903 המקום פעל כקברט ובית קפה שהיווה גם מרחב אומנותי לבוהמיינים של התקופה. המקום אף אירח את תערוכת האמנות הראשונה של פאבלו פיקאסו. בשנת 1978, לאחר מותו של פרנקו, "ארבעת החתולים" שיקם את עצמו והפך למרכז עלייה לרגל לתיירים ובוהמיינים מקומיים. התרשמתי כי העיצוב הייחודי והאווירה התוססת של המקום מצטרפים למטבח הקטלאני הים תיכוני המשובח ומעשירים את חווית הביקור בעיר נפלאה זו.

קטגוריות: 

 

מודעת גוגל

.

אינדקס

 

חדש!
אינדקס הבניה בישראל עולה לאוויר בימים אלו בגרסת הרצה.
העסקים שירשמו לאינדקס בתקופת ההרצה, ימשיכו להתפרסם ללא עלות עם סיום הפיתוח.

 

כיצד אוסיף את העסק שלי לאינדקס העסקים?

1. ראשית, בצע הרשמה קצרה  ומהירה לאתר (או כניסה במידה ונרשמת בעבר).

2. לאחר מכן,  לחץ כאן ליצירת כרטיס עסק. 

3. לאחר שסיימת, ביכולתך לקדם את כרטיסך למקום בולט בדף הראשי. לפרטים נוספים לחץ כאן.

החסות על האתר באדיבות:

 

חיפוי אלומיניום לבתים