אדריכלות ובניה בישראל

מרכז הדרכה פתוח

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970

האתר מוגש בחסות

גירסה להדפסהSend by email
כותב המאמר: 
נערך ע"י ארז מירב, עורך האתר
תאריך בדיקת עדכניות: 
10-08-2014

מבוא

להלן פרקים נבחרים מתוך תקנות התכנון והבניה, בחלוקה לפרקים השונים. העורך ביצע שינויים הכוללים "עשיית סדר" והעברת סעיפים שמקומם המקורי לא תאם את מיקום הנושא הנדון.

עידכון: "רפורמת הפרגולות"  מאפשרת להקים - ללא צורך בהיתר בנייה - שורה ארוכה של מבנים שבנייתם פשוטה יחסית, כגון פרגולות, גדרות, מחסומי חניה, שערים, מזגנים, דודי שמש, מתקנים פוטו-וולטאיים, מחסנים מחומרים קלים, אנטנות, צלחות קליטה, סגירות חורף לבתי אוכל ועוד.

פרגולה: שטח הפרגולה שניתן להקים ללא היתר לא יעלה על 50 מ"ר או על רבע משטח הקרקע הפנוי ממבנים (בדירת גן) או משטח הגג, לפי הגדול יותר. אולם אם שטח המצללה גדול מ-20 מ"ר יש להודיע לרשות (תוך 45 יום) על הקמתה ולצרף אישור מהנדס ליציבותה.

גגון: זהו אמצעי הצללה שמחובר לפחות באחת מפאותיו למבנה. מותר להקימו ללא היתר בתנאי שהגגון או הסוכך לא יבלוט מקיר המבנה יותר משני מטרים ושהוא יבנה מחומרים קלים.

סוכך: ניתן להקים ללא היתר גם סוכך מתקפל, אם במצבו הסגור הוא לא בולט מקיר המבנה יותר מ‭50-‬ סנטימטרים.

הליך הרישוי מקוצר: רלוונטי עבור הוספת ממ"ד, סגירת/הוספת מרפסת, תוספת בנייה שלא עולה על 25 מ"ר, הוספת מעלית וסגירת קומת עמודים בבניין. רשות הרישוי מחויבת לקבל החלטה בבקשה ולהחזיר תשובה לפונה עד 45 יום. אם לא הוחזרה תשובה, אפשר לראות זאת כהחלטה לאישור הבקשה‭ .‬

 
תוכן התקנות המובא להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע פעולה כלשהי, ללא ייעוץ משפטי מתאים.

הגדרות

בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.    בתקנות אלה –

           "אזור מחסה" – חדר או חלל הנמצא ב"דרך מוצא" או בסמוך אליה והמאפשר התעכבות או השהיה בתהליך המילוט;

           "אחראי לביקורת" - האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה;

           "אולם ספורט" - בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מיתקנים לשימושם של הצופים;

           "אור עליון" – מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית או חומר אחר המעביר אור והמותקן בתקרה;

           "אלמנט עמיד אש" - חלק בניין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת"י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע בתוספת השניה;

           "אסבסט" – כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות אבק מזיק).

           "אסיפה" - כמשמעותה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג- 1962;

           "אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה" - מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;

           "בית אחיזה" – פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או באין פס נמשך כאמור – האזן העליון של המעקה עצמו;

           "אתר בריכת שחיה" – בריכת שחיה לרבות החצרים והמבנים המשרתים אותה כגון מלתחות ושירותים;

           "בנין גבוה" – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;

           "בניין מגורים" – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;

           "בניין מגורים חדש" – כהגדרתו בסעיף 158ו2(א) לחוק;

           "בנין רב קומות" – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;

           "בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר;

           "בריכה למי שתיה" - בריכה כמשמעותה בתקנות הבריכות למי שתיה שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;

           "גישה למוצא בטוח" (Exit Access) – חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית;

           "דירת מגורים" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;

           "דלת חד-אגפית" – דלת שבין מזוזותיה מותקן אגף אחד;

           "דלת דו-אגפית" – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שני אגפים;

           "דלת רב-אגפית" – דלת שבין מזוזותיה מותקנים שלושה אגפים או יותר;

           "בריכת שחיה" – מבנה מלאכותי המכיל מים, ובכלל זה אמצעי פינוי מים עיליים למטרת שחיה, שכשוך, נופש ושעשועי מים, לימוד, טיפול במים (Hydrotherapy) וריפוי;

           " דרך מוצא" (Means of Egress) – נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:

(1)   גישה למוצא בטוח;

(2)   מוצא בטוח;

(3)   יציאה;

           "היתר" - היתר לפי פרק ה' לחוק;

           "הל"ת" - הוראות למיתקני תברואה, תש"ל-1970, שאושרו על-ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;

           "החוק" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;

           "ועדה מחוזית" - ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 7 לחוק;

           "ועדה מיוחדת" - ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 34 לחוק, לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי סעיף 36(ב) לחוק;

           "ועדה מקומית" - ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 17 לחוק לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 12 לחוק, ועדת משנה שלהן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי סעיף 30 לחוק;

           "חדר טכני" – חדר המכיל מערכות לשירות הבניין כגון: חשמל, גנרטור, דוודים וכיוצא באלה;

           "חדר מגורים" – חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, מסדרון ומרפסת;

           "חדר מדרגות מוגן" – חדר מדרגות המופרד מן הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש;

           "חדר שירות" – חדר אמבטיה, בית-שימוש, מזווה או חדר ארונות;

           "חצר אנגלית" – שטח בחצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבניין;

           "טריבונה Bleachers" – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים בלא משענת גב, כמתואר בתרשים 3.9.41.1 א';

           "טריבונה זמנית" – טריבונה המוקמת למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;

           "חוכר" - חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים-ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר-משנה רשום לתקופה כאמור;

           "חישובים סטטיים" - חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;

           "יציאה" (Exit Discharge) – חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח;

           "יציע הקהל Grandstand", "יציע" – מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים עם משענת גב כמתואר בתרשים 3.9.41.1 ב';

           "יציע זמני" – יציע הקהל המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;

           "כבש" – מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ-5%;

           "כניסה קובעת לבנין" – הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, אשר פני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ-1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרגה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרכות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבניה;

           "מ"א" – מטר אורך;

           "מגרש ספורט" - משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;

           "מדרגות חוץ" – מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו, והמשמשות חלק מדרך מוצא של הבניין;

תק' תשנ"ב-1992

           "המהנדס" - מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי סעיף 20  לחוק;

           "מוצא בטוח" (Exit) – חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין;

           "מיתקן ספורט" - אולם ספורט או מגרש ספורט;

"מיתקן תברואה" - מערכת לאספקת מים קרים וחמים לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מערכות חימום במים, מערכות מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;

           "מודד מוסמך" - מודד בעל רשיון לפי פקודת המדידות;

           "מוסד חינוך חדש" – כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) לחוק;

           "מ"מ" - מילימטר;

           "מנהל עבודה" - מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט"ו-1955;

           "מעבדה מאושרת" - כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק התקנים, תשי"ג-1953;

           "מעבר משופע" – מעבר קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו 5% או פחות;

           "מעלון" – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;

           "מערכת גז משותפת" – מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;

           "מערכת מדרגות חיצונית" – מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח;

           "מערכת סולרית" – מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;

           "מקום להתקהלות", "התקהלות" – בניין או חצר הבניין, המיועדים כולם או מקצתם, לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות בחלק ג' בתוספת השניה;

           "מקום ציבורי קיים" – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך, מוסדות על-תיכוניים, או שניתנים בהם שירותי בריאות;

           "מקום ציבורי חדש" – כהגדרתו בסעיף 158ו1(א) לחוק;

           "אחראי לביצוע שלד" - מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;

           "מפה מצבית" - מפה שבה מסומן בקנה-מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;

           "מקלט" - כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, לרבות "מרחב מוגן" כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990;

           "מ"ר" – מטר מרובע;

           "מרווח" - השטח התחום בין קו הבנין גבול המגרש;

           "מתכנן שלד הבנין" - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;

           "נכס" - הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;

           "ס"מ" - סנטימטר;

           "עבודה" - עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;

           "עורך הבקשה" - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה;

          "עמידות אש" – פרק זמן שרכיב מסוים של בניין עומד בו בבדיקה המתוארת בתקן הישראלי ת"י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות;

           "פיר" – חלל אנכי בבניין להעברת צנרת, אמצעי תאורה, אמצעי איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;

           "פסולת בנין" - חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים;

           "פרוזדור" – חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;

           "קו בנין" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;

           "קו רחוב" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;

           "קומה תחתית" – קומה שמפלס רצפתה נמוך ממפלס הכניסה הקובעת לבניין; בין אם כל קירותיה של הקומה נמצאים מתחת לפני הקרקע המתוכננים ובין אם כל קירותיה או חלקם פונים לאוויר החוץ;

           "קיר-אש" – קיר המיועד להפרדת חלקים בבניין או להפרדת בניין מבניינים סמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות האש שלו שעתיים לפחות או כמפורט בתקנות אלה;

           "קיר חיצון" - קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;

           "קרקע מחלחלת" – קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת-הקרקע;

           "רשות הבריאות" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;

           "רשות כבאות" – כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירותי כבאות);

           "שינוי פנימי בדירה", בבית משותף - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות ושאינו פוגע בדרכי מוצא;

           "שלד" - כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;

           "תכנית קונסטרוקציה" - תכנית שלפיה נבנה שלד;

           "תעודת גמר" - תעודה הניתנת לבעל ההיתר על-ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;

           "תקנות הבריכות למי שתיה" - תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), תשמ"ג- 1983;

           "תקנות המהנדסים" – תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967;

           "תקן" - תקן ישראלי (להלן – ת"י), ובהעדר תקן כאמור – תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות והצלה.

הגשת בקשה להיתר בניה

אישור מוקדם של מפה

1א.     (א) הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4 ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל"ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.

           (ב)  המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרוחב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.

           (ג)   הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).

הגשת בקשה להיתר

2.    (א)  מבקש היתר (להלן - מבקש) יגיש לועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט כמפורט בטופס 1 בתוספת הראשונה, שהעתק ממנו ניתן לקבל במשרדי כל ועדה מקומית.

           (ב)  בקשה להיתר תוגש בעותק אחד, והמיפרט בחמישה עותקים.

           (ג)   בקשה להיתר ומפרט יהיו חתומים בידי אלה:

(1)   המבקש;

(2)   עורך או עורכי הבקשה;

(3)   מתכנן שלד הבנין;

(4)   האחראי לביצוע השלד;

(5)   בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א;

(6)   האחראי או האחראים לביקורת.

           (ד)  חתימותיהם של האחראי לביצוע השלד ושל האחראים לביקורת יכול שיימסרו לועדה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.

           (ה)  לגבי כל בקשה להיתר לבנין או לתוספת לבנין, ימסור מתכנן שלד הבנין לוועדה המקומית תצהיר בדבר אופן התכנון של השלד לרבות שיטת הבניה, ערוך לפי טופס 9 שבתוספת הראשונה, לא יאוחר מתחילת הבניה.

           (ו)   כל בעל היתר לבנין או לתוספת לבנין ימסור לוועדה תצהיר מטעם האחראי לביצוע השלד, ערוך לפי טופס 10 שבתוספת הראשונה, בדבר ביצוע השלד, וכי השלד הוקם בהתאם לתכניות שערך מתכנן שלד הבנין, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד, כקבוע בפרט 16.02 לתוספת השניה.

           (ז)   בכל תצהיר לפי תקנות משנה (ה) ו-(ו) לענין תוספת לבנין, יוצהר כי תכנון השלד וביצועו נעשו באופן שיובטח כי הבנין יוכל לשאת את העומסים של התוספת לבנין.

           (ח)  התצהירים לפי תקנות משנה (ה) ו-(ו) יימסרו נוסף על כל תצהיר או הצהרה הקבועים בכל דין לרבות בתקנות אלה ובייחוד בטפסים 1, 2 ו-4 לתוספת הראשונה.

           (ט)  אין בתקנות משנה (ה) עד (ז) כדי לגרוע מחובותיהם של מתכנן שלד הבנין והאחראי לביצוע השלד על פי כל דין, לרבות בהתאם לתקנות אלה ולתקנות אחרות על פי החוק.

בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה

2א.     בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה 2 הוא:

(1)   בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן – בית משותף) – הבעל הרשום או חוכרו;

(2)   בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף – בעל רשום או חוכר;

(4)   בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;

(5)   בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין – מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א–1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכח כל חוק;

(6)   בנכס שהוא מקרקעי ישראל, בין אם הוא רשום במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (5) לעיל, והוא אחד מאלה:

(א)   בעל חוזה חכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום;

(ב)   מי שמינהל מקרקעי ישראל אישר כי הוא בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר;

(7)   בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 – גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלבד שבמקרה זה –

(א)   המציא לבעל הנכס העתק הבקשה וצירף לבקשה תצהיר מנוסח לפי טופס 6 שבתוספת הראשונה;

(ב)   לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר אלא כתום שלושים יום אחרי שהומצא לבעל הנכס העתק הבקשה ותיווסף בגוף ההיתר הערה זו: "תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או, באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט".

8)   בנכס שחלה עליו תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור בסעיף 121(2) לחוק, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125 לחוק – מי שהיה בעל זכות בנכס לפי פסקאות (1) עד (7) אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור.

מתן הודעה לזכאים אחרים תק' (מס' 3) תשל"ז-1976

2ב.     לענין תקנות 2 ו-2א –

תק' תשמ"ו-1985

(1)   היו מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס כאמור בתקנה 2א ולא כולם חתמו, לא יינתן ההיתר, אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאלה שלא חתמו; המבקש יצרף העתק הבקשה לכל מי שזכאי לקבלו ואת מענו של הזכאי להעתק, והועדה המקומית תמציא את ההעתקים לזכאים להם, על חשבונו של המבקש;

ת"ט תשל"ז-1977

(2)   בהעדר מענו של זכאי להעתק הבקשה, על המבקש לצרף תצהיר ובו יפרט כי מענו של הזכאי להעתק אינו ידוע לו ושעשה מאמץ סביר כדי להשיגו;

(3)   בנסיבות האמורות בפסקה (2) על המבקש לפרסמה בדרך שהוועדה המקומית תורה עליה, לרבות פרסום בעתון יומי ולצרף עותק הפרסום לבקשתו;

(4)   מבקש היתר בנכס הרשום כבית משותף שלא לענין שינוי פנימי בדירה בלבד, יצרף לבקשתו נסחי רישום מקרקעין לגבי דירתו, לגבי יתר הדירות בבית ולגבי הרכוש המשותף; אך רשאי הוא לצרף במקום נסח הרישום של יתר הדירות והרכוש המשותף – תצהיר שלו ושל נציגות הבית המשותף על הרכב הבעלות בבית המשותף בנוסח לפי הטפסים 7 ו-8 שבתוספת הראשונה;

(5)   המצאה לענין תקנה זו יכול שתהא בדואר.

דחית ההחלטה בדבר מתן ההיתר

2ג.      (א)  הועדה המקומית לא תדון בבקשה להיתר בניה, אלא לאחר שצורפו כל המסמכים שחייבים לצרפם לפי תקנה 2ב ולא תתן את ההיתר, אלא לאחר תום 30 יום מיום קבלת הבקשה, אך לא לפני המצאת ההודעות כמפורט בתקנה 2ב.

תק' תשמ"ו-1985

           (ב)  הוגשה התנגדות למתן היתר מצד מי שהיתה חובה להודיע לו לפי תקנה 2ב על הגשת הבקשה להיתר, לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר על אף האמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו, הודיעה לו בכתב על החלטתה, ולאחר שחלפו 30 ימים מיום ששלחה הועדה המקומית הודעה למתנגד על דחיית התנגדותו, אם החליטה לדחותה; החלטת הועדה המקומית תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד.

הודעת מינהל מקרקעי ישראל בטרם מתן היתר

2ג1.    (א)  על אף האמור בתקנות 2א(6) ו-2ג, לא יינתן היתר בנכס שהוא מקרקעי ישראל, אלא אם כן הודיע מינהל מקרקעי ישראל כי אינו מתנגד לבקשה.

           (ב)  האמור בתקנת משנה (א) יחול רק בבקשה להיתר אשר מבוקשים בה שטח רצפה חדש או שימוש אשר טרם ניתן לו היתר.

עורך הבקשה

2ד.     מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות, והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה.

חלוקת האחריות לעריכה

2ה.     (א) יכול שמספר בני אדם יחתמו כעורכים על בקשה להיתר כל אחד לגבי אותו חלק מעבודת הבניה, נשוא ההיתר המבוקש, שלגביו ערך הוא את הבקשה או את נספחיה.

           (ב)  העריכה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להיות מחולקת לתכן הארכיטקטוני, להקמת השלד, לסידורי בטיחות אש, להקמת מערכות של מיתקני תברואה, מערכות רשת החשמל, הגז, התקשורת ומיזוג אוויר, לעבודות פיתוח מסביב לבנין ולמיתקני עזר כיוצא באלה; ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבניה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך.

           (ג)   היתה העריכה מחולקת כאמור, יהא עורך הבקשה לענין חתימה על המפרט כאמור בתקנה 2, הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה הנערכת בטופס 1 לתוספת הראשונה והוא ייקרא עורך הבקשה הראשי.

שינויים בתחום האחריות לעריכה

2ו.      (א) מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי הבקשה כמתואר בתקנה 2ה וכפי שפורטו בבקשה, אם נתקיימו שלושה אלה:

תק' תשמ"ד-1984

(1)   האדם המוצע לשמש עורך הבקשה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לשמש עורך הבקשה לפי תקנה 2ד ונתן בכתב את הסכמתו לקבלת התפקיד;

תק' תשמ"ד-1984

(2)   על השינוי ניתנה לועדה המקומית הודעה בכתב, שצורפה לה הסכמתו של המוצע לשמש עורך הבקשה.

           (ב)  לענין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של מספר עורכי הבקשה.

החלפת עורכי הבקשה

2ז.      (א)  מבקש ההיתר רשאי בכל עת להחליף עורך בקשה באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה לפי תקנה 2ד ושהסכים בכתב לשמש עורך בקשה כאמור, וזאת על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית שתצורף לה ההסכמה בכתב.

           (ב)  עורך בקשה רשאי בכל עת, עד לאישור הבקשה להיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תאושר הבקשה להיתר כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).

           (ג)   האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מהרשות להתפטר לפי סעיף 16.03 לתוספת השניה.

דרך מסירת הודעות

2ח.     הודעות לפי תקנות 2ו ו-2ז יימסרו אישית או יישלחו בדואר רשום.

שמירת התחייבויות חוזיות

2ט.     אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו לפי תקנות 2ו או 2ז בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.

נספחים לבקשה להיתר

3.    (א)  לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה:

(1)   מפה מצבית;

(2)   מפת איתור העבודה;

(3)   תשריט סכימתי של שטחי הבניה;

(4)   תכניות בניה;

תק' תשנ"ב-1992

           (ב)  הנספחים האמורים ייחתמו בידי המבקש, עורך או עורכי הבקשה, מתכנן שלד הבנין, ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989

           (ג)   לבקשה להיתר להקמת בריכה למי שתיה או לשינוי במבנה או בתנאי השימוש בה יצורף, בנוסף לנספחים האמורים, גם האישור הדרוש להקמה או לשינוי לפי תקנה 2 לתקנות הבריכות למי שתיה.

מפה מצבית

4.    (א)  מפה מצבית תיערך בקנה-מידה 1:250.

תק' תשמ"ד-1984

           (ב)  המפה תהא מבוססת על מדידות או על המפה המסומנת כאמור בתקנה 1א, ובלבד שהמדידות או הסימון במפה כאמור נערכו תוך ששת החדשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

           (ג)   במפה המצבית יצויינו –

(1)   שטח הנכס וגבולותיו, לפי הרישום בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

(2)   הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן;

(3)   קווי בנין;

(4)   קווי רחוב;

(5)   השימושים המותרים בנכס על פי התכניות החלות עליו וכל תנאי מיוחד שבהן;

(6)   כל בנין הנמצא במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;

תק' תש"ע-2009

(7)   כל בנין, גדר, אבן שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ בוגר, שוחה וכל עצם הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות, וכן המרחקים בין העצמים האמורים;

(8)   גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבנין שלהן;

(9)   ברזי שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית;

(10)  חץ הצפון;

(11)  קנה-המידה שלפיו נערכה המפה.

           (ד)  הוגשה בקשה להיתר להקמת בנין חדש ובסביבת הנכס קיימים קווי אספקת מים או מערכת ביוב ציבורית, יצויינו במפה המצבית, נוסף לאמור בתקנת משנה (ג), הדברים הבאים:

(1)   קווי הצנרת של אספקת המים ומערכת הביוב, וקוטרי הצינורות ומפלסיהם;

(2)   תאי הבקרה ושיפועי הביוב הציבורי שאליו יחובר הבנין;

תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

(3)   מערכת גז משותפת אם קיימת.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ה)  המפה המצבית תכלול מפת הסביבה ערוכה בקנה-מידה 1:2500 ובה יצויינו, בין השאר:

(1)   הגושים והחלקות על מספריהם;

(2)   רשת קואורדינטות – אם השטח איננו מוסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;

(3)   הדרכים הציבוריות שבסביבת הנכס, תווייהן, שמותיהן ומידת סלילתן.

           (ו)   על פי דרישת המהנדס תיחתם המפה המצבית ביד מודד מוסמך.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ז)   המהנדס רשאי לדרוש ממבקש ההיתר שימציא לו, בנוסף לדברים המפורטים בתקנת משנה (ד), פרטים דומים המתייחסים לחיבור הנכס לרשתות של שירותים אחרים לתועלת הציבור.

מפת איתור העבודה

5.    (א)  מפת איתור העבודה תערך בקנה-מידה 1:250, ואם הבקשה היתה למתן היתר למקום לאסיפות תערך בקנה מידה 1:100.

           (ב)  במפת איתור העבודה יצויינו הפריטים הבאים, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:

(1)   הבנינים;

(2)   דרכי הגישה לבנינים;

(3)   הכניסות לבנינים;

(4)   החצרות;

(5)   מקומות החניה ומפלסיהם;

(6)   מקומות לתליית כביסה;

(7)   מקומות לריכוז פחי אשפה ודרכי הגישה אליהם;

(8)   קווי אספקת המים;

(9)   החיבור לביוב הציבורי;

(10)  בורות רקב, בורות חלחול או חפירי חלחול, אם לא ניתן לחבר את הבנין המוצע לביוב ציבורי;

תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

(11)  מקומות לאחסנת מכלי גז מיטלטלים או נייחים;

תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

(12)  רשת צנרת לאספקת גז;

(13)  מיתקן לחימום מרכזי על-ידי דלק נוזלי;

(14)  ארובה וגבהה, ובבניני תעשיה ומלאכה – גובה בסביבה ביחס לגובה הארובה;

(15)  דרכי ניקוז הנכס;

תק' (מס' 3)  תש"ע-2010

(16)  עמודי חשמל ותקשורת;

תק' (מס' 3)  תש"ע-2010

(17)  קווי חשמל ותקשורת תת-קרקעיים;

(18)  גדרות;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(19)  תיאור התנאים הפיסיים של הנכס;

תק' תשס"ו-2006

(20)  בנינים או חלקי בנינים העשויים אסבסט וכל מקום בנכס שמצוי בו אסבסט;

תק' תש"ע-2009

(21) עצים בוגרים מוצעים.

           (ג)   במפת איתור העבודה יצויינו מידותיהם של הדברים המפורטים בפריט (10) לתקנת משנה (ב) ומיקומם של הדברים המפורטים בפריטים (5) עד (17) לתקנת המשנה האמורה.

           (ד)  מוצע מקום לריכוז פחי אשפה במרחק קטן מ-4.00 מטרים מגבול הנכס הגובל, יצויינו במפת איתור העבודה הבנינים הקיימים וייעודם בנכס האמור, הנמצאים ברדיוס של 10.00 מטרים מהמקום המוצע האמור.

תק' (מס' 3) תשמ"ט-1989

           (ה)  בבקשה למתן היתר למקום לאסיפות תכלול מפת איתור העבודה גם את אלה:

(1)   מקום הבמה – אם מוצע להקים במה;

(2)   מקום הקופות – אם מוצע שהכניסה למקום תהא תמורת תשלום;

(3)   סידור המושבים;

(4)   מקום ההידרנטים ומכשירי כיבוי אש;

(5)   פרטים נוספים שהמהנדס ידרוש, בשים לב לאופיו של השימוש;

           או תצורף לה מפה נפרדת, באותו קנה המידה, שתכלול את הפרטים האמורים.

תשריט סכימתי של שטחי הבניה

6.    (א)  בתשריט הסכימתי של שטחי הבניה יצויינו שטחי הבניה המנוצלים של כל אחת מקומות הבנין המוצע.

           (ב)  הוגשה בקשה להיתר להוספה לבנין קיים, יצויינו בתשריט הסכימתי שטחי הבניה הקיימים בנפרד והמוצעים בנפרד.

           (ג)   בתשריט הסכימתי לצד התיאור הגרפי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יפורטו החישובים של שטחי הבניה.

תכניות בניה

7.    תכניות הבניה ייערכו בקנה-מידה 1:100 ויכללו את תכניות התנוחה, החתכים, החזיתות והפרטים האלה:

(1)   תכנית התנוחה של כל אחת מקומות הבנין, לרבות קומת מרתף, קומת עמודים מפולשת וקומת גג;

(2)   חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבנין המראה את הקשר בין כל קומות הבנין והיחס בין מפלסי הבנין ובין פני הקרקע הטבעיים; אולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם;

(3)   חתך לאורך הבנין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (2), העובר דרך חדרי שירות ומראה את גבהם של חדרי הבנין ודרך איוורם של חדרי השירות;

(4)   חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבנין, הדרוש להבנת מבנהו;

(5)   חזיתות הבנין, בהן יצויינו מפלסי קומותיו, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבנין, גובה מפלסי הדרכים הגובלות, גובה מפלסי הכניסות לבנין והחמרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבנין;

תק' (מס' 2) תשס"ח-2008

(6)   בבקשה להיתר בניה של בריכת שחיה – פרטי התכנון של אתר בריכת השחיה הנדרשים לפי הוראות חלק כ"א לתוספת השניה, ובכלל זה הפיתוח הסביבתי, כגון גינון; המהנדס, לאחר שהתייעץ עם רשות הבריאות, רשאי לדרוש שהתכניות ייערכו בקנה מידה גדול מ-1:100 אם לדעתו הדבר דרוש כדי להבחין בפרטי התכנון הנדרשים.

חזית לצד הרחוב

8.    (א)  על פי דרישת המהנדס יצרף עורך הבקשה לבקשה להיתר תכנית בניה של חזית הבנין לצד הרחוב שלארכו הוא מוקם, המראה גם את חזיתות הבנינים או חלק מהם הנמצאים במרחק של עשרים מטרים מגבולות הבנין המוצע.

           (ב)  תכנית הבניה של חזית הבנין כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בקנה-מידה 1:250 ויצויינו בה חמרי הבניה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבנינים האמורים וצבעם.

אופן ההגשה וההכנה של הנספחים לבקשה להיתר

9.    (א)  המפה המצבית, מפת איתור העבודה, התשריט הסכימתי של שטחי הבניה ותכניות הבניה יחוברו ויקופלו בצורת הרמוניקה בגודל נייר פוליו ויוגשו לועדה המקומית בחמישה עתקים.

תק' תשס"ב-2002

           (ב)  חלקי הבנין הקיימים והמערכות הקיימות למיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה בגוון כהה.

תק' תשס"ב-2002 תק' (מס' 3)  תש"ע-2010

           (ג)   חלקי הבנין המוצעים, וכן המערכות המוצעות למיתקני התברואה, לצנרת תקשורת, לחימום מרכזי, לגז ומערכות מוצעות כיוצא באלה, וכל חלקי הבנין המיועדים להריסה, יסומנו בצבעים המקובלים.

תק' תשס"ו-2006

           (ג1) כל בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט וכל מקום בנכס שמצוי בו אסבסט יסומנו בצבע כתום בתכניות הבניה; כן יצוינו על גבי תכניות הבניה סוג האסבסט, כמותו ומצבו הפיזי.

           (ד)  בתכניות התנוחה של קומות הבנין כמפורט בתקנה 7(1) יצויינו -

(1)   מידות חוץ ופנים של הבנינים בדייקנות של סנטימטר;

(2)   עביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים;

(3)   רחבם, ארכם, שטחם וייעודם של כל חדר וחלל.

           (ה)  בתכניות הקומות של הבנין כאמור בתקנה 7(1) ובחתכים כאמור בתקנה 7(2) עד (4) יצויינו במידות בניה רחבם וגבהם של הפתחים המשמשים דלת, חלון או פתח אוויר.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ו)   כל תכנית תנוחה של קומה תשא סימון חץ הצפון.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' תשס"ב-2002

           (ז)   מיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה כמפורט בפרק 8 בהל"ת.

תק' (מס' מס' 3) תש"ע-2010

           (ח)  צנרת תקשורת תת-קרקעית וארונות תקשורת, כמשמעותם בחלק י לתוספת השניה יסומנו בתכניות הבנייה.

תק' (מס' 3) תשל"ב-1972 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ט)  מקום התורן והמגבר של מיתקן לאנטנות יסומן בתכניות הבניה המצורפות לבקשה להיתר.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (י)   מקום תנור הסקה, הארובה ומיכלי הדלק, יסומנו בתכניות הבניה.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (יא) מקום חדר ההסקה המרכזית יסומן בתכניות הבניה.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (יב) מקום ציוד הכיבוי ומקום הספקת המים לכיבוי, יסומנו בתכניות הבניה.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (יג)  מיון הבנינים והשימוש בחמרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 921, יצויינו בתכניות הבניה.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (יד) מקום תיבות המכתבים יסומן בתכניות הבניה;

תק' (מס' 2) תשס"ח-2008

           (יד1) לבקשה להיתר בניה של בריכת שחיה יצורפו –

(1)   פירוט טכני מילולי בדבר –

(א)   כל השימושים המתוכננים באתר בריכת השחיה;

(ב)   המספר המרבי של מבקרים שצפוי שישהו בבריכות השחיה לפי שימושים, בשעות שיא, וסך כל המבקרים ביממה;

(ג)    הקצאת המבנים והשטחים;

(ד)    המדדים שלפיהם תוכנן אתר בריכת השחיה – מידות בריכת השחיה, נפחי המים, ספיקות המים, והמערכות להפעלת הבריכה – מערכת הסחרור, מערכת הסינון, מערכת החיטוי, מערכת החימום והאוורור (Ventilation) – אם תוכננה, מערכת הבקרה למערכות האמורות, וחומרי גימור;

(ה)   מיתקנים שיימצאו במים;

(2)   חוות דעת בנושאי אקוסטיקה שתכלול בדיקה של ההשפעה של הפעלת אתר בריכת שחיה על האקלים האקוסטי בסביבת אתר בריכת השחיה ופירוט של האמצעים הנדרשים להפחתת רעש בהתאם לפרט 21.1.6.1 לתוספת השניה;

תק' (מס' 2) תשל"ב-1972 תק' (מס' 3) תשל"ב-1972 תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (טו) חמשת העתקים של נספחי הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) יוכנו ממקור משורטט בטוש או בחמרי שרטוט יציבים אחרים.

תק' תשס"ט-2008

           (טז) באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, כהגדרתו בחלק כ"ב לתוספת השניה – יצוינו בתכניות הבניה פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון.

נספחים לבקשה להיתר לשינוי פנימי בבנין או שינוי בשימושו

10.   לבקשה להיתר לשינוי פנימי או לשינוי בשימוש הבנין, כולו או מקצתו, יצורפו המפות, התשריטים ותכניות הבניה שדרש המהנדס.

נספחים נוספים להבהרת בקשה להיתר

11.   (א) עורך הבקשה יגיש לועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים לדעתו להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה:

(1)   מפה טופוגרפית;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(2)   תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן ב"ביסוס לבנינים", כאמור בסעיף 5.04(א) לתוספת השניה;

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

(3)   נספח תיאור אמצעי בטיחות אש כאמור בתקנה 11א;

(4)   תיאור המקלט;

(5)   הגדרת טיבם וסוגם של חמרי הבניה וחזקם המינימלי, התאמתם לתקן ומיפרטיהם;

(6)   פרטים נוספים בנוגע למערכות השרברבות, לסילוק שפכים, לסילוק מי גשם, לאספקת מים קרים וחמים, להסקה מרכזית, למיתקני אוויר, לארובות, לסילוק אשפה, למגדלי קירור מים, למיתקנים וצנרת לאספקת גז מרכזית, למיתקן חימום מרכזי על- ידי דלק נוזלי, למעליות, לקולטי ברקים ולמיתקנים אחרים כיוצא באלה;

(7)   פרטים נוספים בנוגע לדודי מים, לדודי שמש, לאנטנות ולמיתקנים אחרים על הגג;

(8)   פרטים נוספים בנוגע לאיתורם של שלטים וארגזי ראווה;

(9)   פרטים בנוגע להגנת הבנין בפני חדירת מי גשם;

תק' תשס"ט-2008

(10)  פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון.

תק' (מס' 3) תשל"ז-1976

           (ב)  לפי דרישת המהנדס יגיש המבקש לועדה המקומית, במועדים ובמספר עתקים שייקבע, מפות, תשריטים, תכניות בניה, חישובים ופרטים אחרים, חתומים בידו ובידי עורך הבקשה ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

           (ג)   היתה אחריותו של עורך הבקשה מחולקת בין מספר בני אדם כאמור בתקנות 2ה עד 2ז, יבוצעו הפעולות המוטלות בתקנה זו על עורך הבקשה, בידי אותו עורך שהפעולה הנידונה נמצאת בתחום פעולתו.

נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש

11א.   (א)  בעבור כל בניין, למעט בניין כמפורט בתקנת משנה (ב), יוגש נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש שבו יפורטו הנתונים שלהלן, כולם או חלקם, ככל שהם נוגעים לבניין לפי תקנות אלה:

(1)   דרך גישה ורחבת היערכות לרכבי כבאות והצלה;

(2)   תפוסה של כל קומה;

(3)   דרכי מוצא מן הבניין תוך פירוט כל מרכיביהן;

(4)   חלוקת הבניין לאגפי אש;

(5)   עמידות אש של חלקי הבניין השונים ומרכיביו;

(6)   סיווג חומרי הבניה והגימור על פי תגובותיהם בשריפה;

(7)   סידורי אספקת מים לכיבוי אש;

(8)   סידורי שליטה בעשן מחלקי הבניין השונים;

(9)   מיקום ציוד כיבוי אש;

(10)  אזורים בבניין שבהם יש להתקין מערכות גילוי אש ועשן, מערכות כיבוי אש אוטומטי ומערכת כריזת חירום;

(11)  שלטי הכוונה בדרך המוצא ותאורת החירום;

(12)  מיקום לוח פיקוד כבאים הכולל מפסק חשמלי ראשי, מפסק הפעלת גנרטור חירום, מפסק הפעלת מערכות שליטה בעשן, לוח בקרה של מערכת גילוי וכיבוי אש ומערכת הפעלת כריזת חירום;

(13)  מיקום לוח חשמל המזין את מערכות החירום, מיקום מערכות גז, מעלית כבאים ומעלית נושאת אלונקה;

(14)  אם דרך המוצא כוללת מוצא אופקי שמתקיימים בו דרישות סימן ה' בפרק ב' לחלק ג', הנספי יכלול גם ניתוח הנדסי המסביר את תנועת האנשים דרך המוצא האופקי ופינוים אל מחוץ לבניין במקרה של שריפה או אירוע חירום אחר.

           (ב)  תקנת משנה (א) לא תחול –

(1)   בבניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד, וכולל עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת מגורים ייכללו במניין הקומות האמור;

(2)   בבניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטר מרובע ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים.

           (ג)   המהנדס, לאחר שנועץ ברשות הכבאות, רשאי לפטור את עורך הבקשה מהגשת נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש אם שוכנע כי הבניין נושא ההיתר איננו מחייב סידורי כבאות מיוחדים.

חובה להגיש מפה טופוגרפית בנכס בעל שיפוע

12.   עולה שיפוע של קרקע הנכס על 10% יצרף המבקש לבקשתו מפה טופוגרפית.

מפה טופוגרפית

13.   (א)  מפה טופוגרפית תיערך בקנה-מידה 1:250.

           (ב)  במפה טופוגרפית יצויינו הדברים האלה:

(1)   קווי רמה בהפרשי גובה של חצי מטר או הפרש אחר בהסכמת המהנדס;

(2)   תחומי הנכס;

(3)   הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, ומפלסיהן;

(4)   תעלות ושוחות ניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן;

(5)   גבולותיו החיצוניים של הבנין המוצע;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(6)   מפלסי הרצפות של כל הבנינים הקיימים בנכס והנמצאים במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(7)   מפלסי הרצפה הנמוכה ביותר בבנין המוצע.

בקשה להיתר לשימוש חורג

13א.   (א)  בקשה להיתר לשימוש חורג בקרקע או בבנין, תיערך לפי הדרישות הקבועות בתקנות אלה לעריכת בקשה להיתר בניה, לרבות הדרישות בנושאי עומסים וביסוס הבנין, דרכי מילוט, בטיחות ונגישות, תברואה ובריאות ותקני חניה;

           (ב)  המהנדס רשאי לפטור את מבקש ההיתר מחלק מהדרישות לעריכת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), בהסתמך על בקשה להיתר בניה לגבי הנכס שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה, ובלבד שהמהנדס שוכנע כי בנסיבות הענין ניתן לבדוק לפיהם את הבקשה להיתר לשימוש חורג.

           (ג)   בתקנה זו, "בקשה להיתר לשימוש חורג" – לרבות בקשה להיתר לשימוש חורג שענינה הארכת תוקפו של היתר קודם לשימוש חורג.

נספחים במספר ובקנה מידה שונים

14.   (א)  המהנדס רשאי להתיר הגשת נספחים לבקשה להיתר במספר עתקים שונה מהנקוב בתקנת משנה 9(א).

           (ב)  המהנדס רשאי להתיר עריכת נספחים בקנה-מידה שונה מהנקוב בתקנות 4(א) ו-(ה),
5(א), 7, 8(ב) ו-13(א).

מתן היתר ותנאיו

בדיקת הבקשה על-ידי המהנדס תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989

15.   (א)  הוגשה בקשה להיתר לוועדה המקומית, והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, את הל"ת ואת התכניות החלות על הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.

תק' תשס"ב-2002

           (ב)  בבקשה שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטיה ויחווה דעתו בכתב לרבות לענין הגדרת הבקשה כסטיה ניכרת לפי סעיף 151 לחוק.

מתן היתר ותנאיו תק' (מס' 3) תשמ"ט-1989

16.   (א)  ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בענינים אלה:

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989 ת"ט (מס' 2)  תש"ן-1989

(1)   חמרי בניה לביצוע העבודה וכן בהתאם לתקנים הישראליים ת"י 755 ות"י 921, דליקותם של חמרי בניה אלה, בדיקת דרגת דליקותם או סיווגם בהתאם לדליקותם ושימושם;

(2)   מראהו החיצוני של הבנין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו;

(3)   השלמת בנין שלא נבנה עד כדי הגבולות המותרים לפי ההיתר, ומתן צורה גמורה למראהו החיצוני בהתאם לבנינים בסביבה, לרבות ציפוי באבנים, הצבת מיכלי מים, מעקים  רצופים, חדרי מדרגות, מרפסות וכיוצא באלה;

(4)   מילויים וחפירות;

(5)   התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה;

(6)   עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע:

(א)   סלילת מדרכות, שבילים ובנייתם של קירות תומכים וגדרות;

תק' תש"ע-2009

(ב)   נטיעת עצים וצמחים מסויימים ושמירה על עצים וצמחים מסויימים שבנמצא או העברתם;

(7)   הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;

תק' (מס' 3) תש"ע-2010

(8)   מערכת איוורור, תאורה, ביוב וניקוז, התקנת מעליות, אספקת מים, גז, חשמל, רשת תקשורת, מיתקנים לאצירת אשפה וסילוקה ומיתקנים לבטיחות אש;

(9)   מקומות חניה והגישה אליהם;

(10)  מקלטים וסידורי בטיחות אחרים;

(11)  סימון ותאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה;

(12)  הבטחת יציבות הבנין במהלך העבודה;

(13)  נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור והעובדים בביצוע העבודה, לרבות התקנת מנורות, פיגומים ומחיצות קרשים;

(14)  מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב ולהולכי רגל בדרך ציבורית;

(15)  נקיטת אמצעים למנוע הנחת חמרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית, במהלך העבודה;

(16)  סילוק כלים, מכשירים וחפצים אחרים מהנכס ומסביבתו לאחר השלמת העבודה;

תק' (מס' 2)  תשנ"ט-1999

(17)  (נמחקה);

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(18)  התקנת חדרי מדרגות מוגנים בבנינים שאינם בנינים גבוהים או בנינים רבי- קומות;

תק' (מס' 2) תשס"ג-2003

(19)  עריכת חוות דעת סביבתית, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות התסקירים), כדי שתסייע בבחינת ההשלכות הסביבתיות של ההיתר, ובעקבות הבחינה – התניית תנאים בהיתר לענין נקיטת אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים, כהגדרתם בתקנות התסקירים; ואולם לא תידרש עריכת חוות דעת סביבתית בטרם ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את עמדתו בענין;

תק' תשס"ט-2008

(20)  אכלוס הבניין ומתן אישור לחיבור הבניין לתשתיות;

תק' תשס"ט-2008

(21)  הגשת בקשה לתעודת גמר וביצוע תנאים שקיומם נדחה עד לקבלת תעודת הגמר.

תק' (מס' 3) תשמ"ט-1989

           (ב)  מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א)(10), רשאית הוועדה המקומית -

(1)   על אף האמור בסעיף 17.10 שבתוספת השניה -

לסרב לתת היתר למקום לאסיפות בגלל קרבתו למקום המשמש לאחסנה או לייצור של חמרים העלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש, אם קיבלה הוועדה חוות דעת מגורם מקצועי בר סמכא כי יש לעשות כן;

(2)   להתנות את מתן היתר למקום לאסיפות הנועד ל-400 משתתפים או יותר, בהתקנת גופי תאורה של מערכת איתות חירום חזותית במקומות נוספים על אלה המפורטים בסעיף 17.32 לתוספת השניה.

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999

           (ג)   בהיתר הבניה ייקבעו תנאים בדבר פינויה המתוכנן של פסולת הבנין אל אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה, במהלך העבודה ומיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות של פסולת הבנין מזערית להערכת המהנדס או שקיימות, לדעת הועדה המקומית, נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מחובת פינוי כאמור.

תק' תשס"ו-2006

           (ד)  בהיתר להריסת בנין או חלק מבנין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס, או לבניה בחלק מבנין או בקרקע בהם מצוי אסבסט, ייקבע כי תנאי לביצוע העבודה הוא קבלת אישור הוועדה הטכנית לפי תקנה 29(ה) לתקנות אבק מזיק.

תק' תש"ע-2009

           (ה)  ועדה מקומית לא תיתן היתר הכרוך בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג לחוק אלא לאחר שהוצג לפניה רישיון לפי פקודת היערות; לא נתן פקיד היערות את עמדתו בתוך 30 ימים ממועד הפנייה אליו, תיתן הוועדה המקומית את היתר הבניה; מתן היתר הבניה אינו בא במקום רישיון לפי פקודת היערות.

פרוטוקול תק' (מס' 2) תשל"ז-1976 תק' תשס"ב-2002

16א.   (א)  ועדה מקומית, הדנה במתן היתרי בניה, תרשום פרוטוקול על דיוניה, שבו יירשמו החלטותיה וכן הסתייגויותיהם של חבריה בצירוף הנמקות.

תק' תשס"ב-2002

           (ב)  חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא-כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול. כמו כן תירשם בפרוטוקול תמצית חוות דעתו של המהנדס כמשמעה בתקנה 15.

חובת הנמקה תק' תשמ"ט-1989

16ב.   (א)  ההחלטות שלהלן יהיו מנומקות:

(1)   החלטה בהתנגדות למתן היתר שהוגשה לפי כל דין - אם דרש זאת המתנגד או מבקש ההיתר;

(2)   החלטה לפי סעיף 157(א) לחוק להחזיר דיון לועדה  המקומית.

           (ב)  אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מהאמור בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958.

חובת קיום הוראות התוספת השניה

17.   (א)  לא יינתן היתר אלא בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השניה וכל היתר יותנה בתנאי כי העבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות.

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

(ב)  ועדה מקומית רשאית להתנות היתר להוספה לבנין קיים, שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן היתר יותאם להוראות התוספת השניה, ובלבד שקיים קשר בין  החלק האמור ובין העבודה המוצעת, זולת אם יש הוראה מיוחדת אחרת  לגביו בתוספת השניה.

תק' תשנ"ב-1992

תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983

(ג)   מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבנין ומהאחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה.

           (ד)  מקום שבתקנות אלה מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבניה ובאמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו.

הוראות לעניין אתר תק' תשס"ח-2008

17א.   (א)  בתקנה זו –

           "אתר" ו"גורם אחראי" – כהגדרתם בתוספת החמישית;

           "בניין" – לרבות חלק מבניין.

           (ב)  התוספת השניה תחול לגבי אתר, בכפוף לקבוע בתוספת החמישית.

           (ג)   בבניין חדש המוקם בתחום אתר, יתקיימו הוראות התוספת השניה, למעט בניין משוחזר שלגביו יחולו הוראות התוספת החמישית.

           (ד)  בקשה להיתר בניה באתר, שאינה לבניין חדש, תוגש לוועדה המקומית בידי הגורם האחראי על פי הוראות התוספת החמישית; ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת את ההיתר, אף שלא בהתאם להוראות התוספת החמישית, ובלבד שיתקיימו בבקשה להיתר שני תנאים אלה:

(1)   הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימורי של האתר;

(2)   הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע הקובעת כי אין בסטיה המבוקשת מן ההוראות הקיימות, כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.

           (ה)  אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, תהא הוועדה המקומית רשאית להתנות את מתן ההיתר, כאמור בתקנת משנה (ד), בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.

חובת קיום הוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תק' (מס' 2) תשע"ג-2012

17ב.   היתר לעבודה שהיא חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יינתן ויותנה ביצועו לפי הוראות התוספת השנייה; כללו ההוראות לביצוע החובה האמורה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דרישות השונות מהוראות חלק ח'1 בתוספת השנייה או מהוראות אחרות בתוספת השנייה שעניינן נגישות אדם עם מוגבלות – יחול האמור בהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

היתר ועתקיו תק' (מס' 3)  תש"ם-1980 תק' תשנ"ב-1992

18.   (א)  היתר ייערך בטופס 3 שבתוספת הראשונה וייחתם בידי יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית והמהנדס.

           (ב)  להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב ראש הועדה המקומית או המהנדס, ועתקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.

           (ג)   עותק אחד של ההיתר יישמר במשרדי הועדה המקומית.

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

           (ד)  עותק שני של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג לפי בקשתו לאדם שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית, הועדה המחוזית, רשות הבריאות, הרשות המקומית או מפקדת הג"א, לשוטר או לכבאי.

תק' (מס' 2) תשס"ו-2006

           (ה)  במקום בולט לעין בחזית הנכס יוצב, למשך תקופת הבניה במקום, שלט ברור וקריא שיצוינו בו מספר היתר הבניה ותיאור מהות ההיתר.

אגרות

19.   בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.

הצמדה למדד תק' (מס' 3) תשס"ב-2002

19א.   (א)  סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.

תק' תשס"ג-2002

           (ב)  בתקנה זו –

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           "המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;

           "המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם ביום כ"ט בחשון התשס"ב (15 בנובמבר 2001).

תק' תשס"ג-2002

           (ג)   שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים בתוספת השלישית כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב).

תוקפם של החלטה לתת היתר ושל היתר תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

20.   (א)  החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת, אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

           (ב)  תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.

           (ג)   לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.

           (ד)  הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה, בטל ההיתר.

חידוש היתר תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

20א.   (א)  מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:

(1)   הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);

(2)   ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).

           (ב)  לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו.

           (ג)   חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

           (ד)  חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.

           (ה)  גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס.

תצהיר על גמר עבודות של מקלט תק' (מס' 5)  תשל"ח-1978 תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

20א1. (א)  בכל היתר לבנין או לתוספת בנין המחייב, על פי כל דין, הקמת מקלט אחד או יותר, או המחייב שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לועדה המקומית, בנוסח שבתוספת הרביעית, בדבר ביצוע העבודות האמורות, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד; המשך בניה באותו בנין, ללא מתן תצהיר כאמור יראו כבניה ללא היתר.

           (ב)  החובות המנויות בתקנת משנה (א) יפורטו בהיתר.

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 4) תשנ"ח-1998

           (ג)   שר הפנים רשאי לפטור סוגים של מבקשי היתר בנייה מקיום הוראות תקנה זו.

התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס תק' תשנ"ב-1992

20ב.   על התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס, לפי סעיף 145(ה) לחוק יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), תשנ"ב-1992, ואולם הגשת הבקשה לשינויים כאמור תהיה לפי טופס 2 בתוספת הראשונה.

תעודת גמר תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983 תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

21.   (א)  לפי בקשת בעל ההיתר יוציא לו המהנדס תעודה המעידה כי כל הבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתנאיו (להלן – תעודת גמר).

תק' (מס' 4) תשנ"ח-1998 תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

           (ב)  בעל ההיתר יגיש למהנדס בקשה לתעודת גמר לא יאוחר משנה ממועד מתן אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א(ה), (ה1) או (ה2) לחוק או ממועד פניית המורשה להיתר לגופים המנויים בסעיף 157א(ה2)(3) לחוק ובהוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו – לא יאוחר משנה ממועד השלמת התוספת, השינוי או התיקון; יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס כאחד, רשאים, מטעמים מיוחדים שיפרטו בהחלטתם ובתנאים הנראים להם נחוצים בנסיבות הענין, לדחות את המועד למתן תעודת גמר לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.

תק' (מס' 4) תשנ"ח-1998

           (ב1)        תעודת גמר בחתימת ידו של המהנדס תהא ראיה לקיום תנאי ההיתר.

תק' תשס"ט-2008

           (ב2)        (בוטלה).

           (ג)   בקשה לתעודת גמר תיערך לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; טופס כאמור אפשר להשיג במשרדי כל ועדה מקומית.

תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999 תק' (מס' 2) תשס"ו-2006

           (ד)  אם לדעת המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להיתר וקויימו הוראות תקנות אלה ותנאי ההיתר שקיומם לא נדחה לפי תקנת משנה (א), יתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו וערוכה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.

תק' תשנ"ב-1992

           (ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד), לא תינתן תעודת גמר לבנין אלא לאחר שמתכנן ביצוע השלד מסר למהנדס הודעה בכתב שקיימת תכנית קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת במשמרתו במקום שיפרט בהודעה.

           (ו)   המהנדס רשאי לדרוש כי תכנית הקונסטרוקציה תוצג לפניו לפני מתן תעודת הגמר.

תק' (מס' 4) תשנ"ח-1998 תק' תשס"ט-2008

           (ז)   ניתן אישור הרשות המאשרת כאמור בתקנת משנה (א), קודם שנסתיימו כל העבודות הכלולות בהיתר הבניה, והופקדה בידי הוועדה המקומית ערבות בנקאית כאמור בסעיף 157א(ה1) לחוק, תוחזר למבקש עם תעודת הגמר, הערבות הבנקאית האמורה.

ערבות לביצוע תנאי ההיתר להוספה, שינוי או תיקון בנין קיים תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

21א.   (א)  ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקונו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן – הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג).

           (ב)  הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנת משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד).

           (ג)   הועדה המקומית תהיה רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

           (ד)  בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן האישור או תעודת הגמר כאמור בסעיף קטן (ה), ויאריכה 3 ימים לפחות טרם פקיעתה.

           (ה)  הועדה המקומית תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן האישור בידי הרשות המאשרת לפי סעיף 157א לחוק, או עם מתן תעודת גמר לפי תקנה 21, לפי המוקדם מביניהם.

           (ו)   לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ד), תהא רשאית הועדה המקומית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.

           (ז)   החליטה הועדה לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

חוות דעת מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה תק' (מס' 2) תשע"ג-2012

21ב.   (א)  מהנדס רשאי לדרוש שלבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים שהיא חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תצורף חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

           (ב)  לא ידרוש מהנדס חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן זו בקשה להיתר שעניינה אחד מאלה לפחות:

(1)   אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים;

(2)   יחידת אכסון מיוחדת; לעניין זה, "יחידת אכסון מיוחדת" – כהגדרתה בפרט 8.180 לתוספת השנייה.

היתר בניה לבניינים מסויימים

22.   היתרי בניה לבנינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות המחוייבים ברשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, או לבנינים המיועדים למטרות ציבוריות או בריאות, יינתנו על-ידי הועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הבריאות.

תק' תשל"ד-1974

23.   (בוטלה).

תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983

24.   (בוטלה).

ביטול

25.   בטלים:

(1)   תקנות בנין ערים (רשיונות);

(2)   תקנות תכניות בנין ערים (תרשימים);

(3)   תקנות בנין ערים (בניני עראי);

(4)   חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז המרכז (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז המרכז), תשט"ז–1955;

(5)   חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל-אביב (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז תל-אביב), תשי"ח–1958;

(6)   חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז  ירושלים (פיקוח על בנינים והקמתם), תשי"ח–1958;

(7)   חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז הדרום), תש"ך–1960;

(8)   חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (שטח תכנון עיר של חיפה) (פיקוח על בנינים והקמתם), תש"ך– 1960;

(9)   חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז הצפון), תש"ך–1960;

(10)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז חיפה), תשכ"א–1961;

(11)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ו– 1965;

(12)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל-אביב (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ג– 1963;

(13)  חוק עזר לועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ד–1964;

(14)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ד–1964;

(15)  חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ד– 1964;

 

(16)  תקנות התכנון והבניה (אגרת היתר לחממה), תשכ"ח-1968, (להלן – החיקוקים המבוטלים).

הוראות מעבר

26.   על בקשה להיתר ובקשה לחידוש היתר לגבי בנין שלא הוחל בעבודה, שהוגשו עד תום שלושה חדשים מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות ועל בקשה לחידוש היתר אשר ניתן לפי החיקוקים המבוטלים לגבי בנין שהוחל בעבודה, יחולו החיקוקים המבוטלים.

השם

27.   לתקנות אלה ייקרא "תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970".

מיתקני תברואה

ראה גם קובץ תקנות נפרד: הוראות למתקני תברואה

התקנת מיתקני תברואה תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

1.01    מיתקני תברואה ייבנו ויותקנו בהתאם להל"ת, לכללי המים (אבזרים לצורכי בית), התשכ"ד-1964, ולתקן ישראלי, ת"י 1205 על חלקיו מלבד חלק 5 (להלן – תקן 1205).

חובה לספק מי שתיה תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.02    (א)  לכל בנין המיועד לשימוש בני אדם יסופקו מים באיכות של מי שתיה בהתאם לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), התשל"ד-1974.

           (ב)  המהנדס רשאי, באישור רשות הבריאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור בנין או חלק ממנו מהוראות פרט משנה (א).

הפרדה בין מי שתיה ומים שאינם מי שתיה תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.03    בנכס שמותקנת בו מערכת לאספקת מים שאינם מי שתיה, תותקן אותה מערכת בנפרד מהמערכת לאספקת מי שתיה, כמפורט בהל"ת.

צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.04    צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים, בבנין ומחוץ לבנין –

(1)  יתוכננו וייבנו באופן המבטיח את פעולתם התקינה;

(2)  יתקיימו בהם דרישות ההל"ת והתקן הישראלי, ת"י 1205.1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכת שרברבות: מערכת הספקת מים קרים וחמים.

התקנת מד-מים ושסתום מפסיק תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.05    (א)  חיבור מערכת לאספקת מים בבנין יבוצע באמצעות מד-מים ראשי ומדי-מים נפרדים לכל צרכן מים בבנין וכמפורט בהל"ת.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), המהנדס רשאי לפטור מהתקנת –

(1)   מד-מים נפרד, בהתקיים תנאים אלה:

(א)   הבנין או חלק ממנו בו לא מותקן מד-מים נפרד אינו מיועד או משמש למגורים;

(ב)   בוצעה הכנה להרכבה עתידית של מד-מים נפרד;

(ג)    לבנין או לחלק ממנו הותקן מד-מים ראשי המודד את צריכת המים הכללית;

(2)   מד-מים ראשי, בהתקיים תנאים אלה:

(א)   לבנין אין צריכת מים משותפת;

(ב)   לכל יחידה בבנין מותקן מד-מים נפרד;

(ג)    כל מדי-המים של הבנין מותקנים סמוך לנכס;

(ד)    הבנין אינו בנין גבוה או בנין רב קומות.

           (ג)   הותקנה בבנין מערכת לכיבוי אש במים, יותאם מד-המים הראשי לדרישות המיוחדות המפורטות בהל"ת לענין זה.

           (ד)  להפסקת פעולתה של מערכת לאספקת מים בבנין, יותקן לצד מוצאו של מד-המים הראשי, שסתום מפסיק ראשי; השסתום יותקן במקום שהגישה אליו נוחה ועל פי המפורט בהל"ת.

כמות ולחץ המים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.06    (א)  אספקת המים תהא בכמות ובלחץ המאפשרים את פעולתם התקינה והשקטה של מיתקני התברואה בתנאי שימוש רגילים.

           (ב)  לחץ וספיקת המים וקוטרם של הצנרת ואבזריה יתאימו לדרישות ההל"ת ויתוכננו לפי ההל"ת; כאשר לחץ המים של רשת האספקה הציבורית אינו מתאים לנדרש, יינקטו אמצעים להתאמת לחץ המים כמפורט בהל"ת.

           (ג)   במקרים שבהם נדרשת התקנתם של מכלי כובד ליניקת מים לצורך הגברת לחץ, יותקנו המכלים בכמות ובנפח הנדרשים על פי ההל"ת; איכות המים במכלים תובטח על פי המפורט בהל"ת.

התקנת מערכת לאספקת מים חמים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.07    (א)  מערכת לאספקת מים חמים תותקן בכל הקבועות בבנין או בחלק ממנו, במקרים שבהם נדרשת אספקת מים חמים על פי ההל"ת.

           (ב)  המהנדס רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור מהתקנת מערכת לאספקת מים חמים בבנין או בחלק ממנו, לפי פרט משנה (א).

           (ג)   מערכת לאספקת מים חמים תהא אחת או יותר מסוגי המערכות המפורטות בהל"ת ותותקן על פי המפורט בתקנות אלה ובהל"ת.

אמצעי בטיחות והגבלת טמפרטורה במערכת לאספקת מים חמים תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

1.08    מערכת לאספקת מים חמים תצויד באמצעי בטיחות כמפורט בהל"ת, ובכלל זה שסתומי בטיחות, מכלי התפשטות, מד לחץ ואמצעים להגבלת טמפרטורת המים החמים אשר יבטיחו כי טמפרטורת המים לא תעלה על המפורט להלן:

(1)  טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים בלא סחרור, לא תעלה על °c55;

(2)  טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים מסוחררת, לא תרד מ-°c55 בנקודת החזרה לאוגר;

(3)  בבנינים לאוכלוסיה רגישה, טמפרטורת המים החמים בנקודת המוצא לא תעלה על °c45;

לענין פרט זה, "בנין לאוכלוסיה רגישה" – מעון המשמש או נועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהייה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, ולרבות בית ספר, גן ילדים, מעון יום וכל מוסד חינוכי אחר, בתי חולים ומרפאות.

חובת התקנת מערכת סולרית תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007 תק' תשע"ג-2012

1.09    (א)  בבנין וכן בשבע הקומות העליונות בבניין רב-קומות תותקן מערכת סולרית לאספקת מים חמים.

           (ב)  במכלי אגירה ובקולטים, שיותקנו על גגו של בנין, יקוימו לשביעות רצונה של הוועדה המקומית, הוראות אלה:

(1)   המכל והקולט לא יהוו מפגע חזותי;

(2)   המכלים ירוכזו במבנה או במבנים שישתלבו מבחינה ארכיטקטונית בבנין כולו;

(3)   הצבע של מכל האגירה יהא לבן, אלא אם כן קבעה הוועדה המקומית אחרת.

           (ג)   במערכת סולרית תותקן מערכת גיבוי כדי לספק אנרגיה לחימום מים למקרים שבהם מקור קרינת השמש אינו מספיק למטרה זו.

תק' תשע"ג-2012

           (ד)  הוראות פרט זה לא יחולו על יתרת הקומות מעבר לשבע הקומות העליונות בבניין רב-קומות ועל בנין או חלק מבנין, המיועדים כולם או מקצתם לתעשיה, למלאכה או לבית חולים.

תק' תשע"ג-2012

           (ה)  ראתה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבנין שלהקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש, או שהתקנת מערכת סולרית על הבנין תיצור מפגע ארכיטקטוני בלתי סביר, או שנקבעו לגבי בניין רב-קומות מגבלות גובה, בתכנית שהופקדה או אושרה ערב תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשע"ג-2012, רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות פרט זה, לגבי הבנין כולו או לגבי חלק ממנו; ואולם לא תיתן הוועדה המקומית פטור לפי פרט זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק.

מניעת בזבוז מים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.10    (א)  מיתקני תברואה יתוכננו ויותקנו באופן שימנע בזבוז מים ושתידרש כמות מים מינימלית להפעלתם, לניקוים ולאחזקתם כהלכה.

           (ב)  אבזרים שיותקנו במערכת לאספקת מים יהיו אבזרים חוסכי מים כנדרש בהל"ת.

           (ג)   מערכת לאספקת מים חמים תכלול אמצעים לסחרור מים בהתאם להל"ת.

התקנת מכשירי בטיחות תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.11    (א)  במיתקני תברואה יותקנו מכשירי בטיחות ואמצעים להגבלה ולוויסות טמפרטורת המים, לרבות בקו סניקה של מערכת מתזים, כמפורט בהל"ת.

           (ב)  הבידוד של צינורות ואבזרי מיתקני תברואה יהיה מחומר בלתי דליק בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 755 – תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג.

שטיפה וחיטוי של מערכת מי שתיה תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.12    לאחר תיקון או התקנה של מערכת מי שתיה או כל חלק ממנה, יבוצעו בה שטיפה וחיטוי כמפורט בהל"ת, לפני שייעשה בה שימוש.

קבועות שרברבות תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.13    קבועות שרברבות יהיו עשויים מחומר חלק ובלתי סופג ויותקנו בצורה המאפשרת גישה נוחה לניקוי ולשימוש וכמפורט בהל"ת.

סידורים תברואיים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.14    (א)  בכל דירה וחלק אחר מבנין המיועד לשימוש בני אדם יותקנו סידורים תברואיים בכמות מספקת כנדרש בהל"ת.

           (ב)  מידות מרחבי השימוש יתאימו לנדרש בהל"ת.

תק' (מס' 2) תשע"ג-2012

           (ג)   ראה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כי במקום ציבורי קיים או בבניין שנדרשת בו התאמה לעובד אין אפשרות תכנונית סבירה להקים בית שימוש נגיש, מקלחת או מלתחה נגישים לאדם עם מוגבלות, שהם חובה לפי דין, רשאי הוא להתיר את ביצועם של השינויים שלהלן בקומה הנגישה לאדם עם מוגבלות:

(1)   הפחתה של יחידת שירותים אחת בכל קומה, ובלבד שבכל קומה יהיו שלוש יחידות שירותים לפחות, וכי עקב צמצום כאמור יישארו שתי יחידות שירותים לפחות בקומה; על אף האמור, אם מספר יחידות השירותים הנדרש בקומה לפי הדין, קטן משתיים, אפשר שלאחר צמצום סך כל יחידות השירותים בקומה, יפחת מספרן לנדרש לפי הדין האמור;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), בבניין או באגף שבו חמש יחידות שירותים לפחות העומדות לרשות הציבור, רשאי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה להתיר כי בקומה אחת בבניין או באגף, תופחת יחידת שירותים אחת, ובלבד שעקב ההפחתה כאמור תישאר באותה קומה יחידת שירותים אחת לפחות; נותרה לאחר הפחתה כאמור יחידת שירותים אחת בקומה, תשמש יחידת השירותים את שני המינים; לעניין זה, "אגף" – חלק בניין המשמש או המיועד לשמש כיחידה תפקודית שלמה;

(3)   הקמת מקלחת ומלתחה נגישות לאדם עם מוגבלות תוך התאמת תאי מקלחות או מלתחות קיימים, לפי העניין, ובלבד שמספר הסידורים התברואיים לפי ההל"ת לא יקטן, כגון על ידי התקנת שני ראשי מקלחות בתא מקלחת נגיש לאדם עם מוגבלות.

תק' (מס' 2) תשע"ג-2012

           (ד)  נותרו לאחר הפחתת יחידות שירותים כאמור בפרט משנה (ג)(1) או (2) לא יותר משתי יחידות שירותים בקומה, בבניין או בחלק בניין כאמור, ימוקם בית השימוש הנגיש לאדם עם מוגבלות ביחידת שירותים המיועדת לנשים בלבד וישמש גם לאדם עם מוגבלות ומלווהו משני המינים.

תק' (מס' 2) תשע"ג-2012

           (ה)  בכפוף לאמור בפרט משנה (ד), בית שימוש נגיש לאדם עם מוגבלות יעמוד לרשות כלל הציבור ויימנה במניין הקבועות של הבניין או חלקו, לפי העניין.

בית שימוש בבנין ציבורי תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.15    (א)  בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב"טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבבנינים" שבהל"ת (בפרט זה – הטבלאות), לפי סוג הבנין.

           (ב)  במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.

           (ג)   בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 5115 חלק 3 – יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.

מערכת הביוב והנקזים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.16    (א)  מערכת הביוב והנקזים תיבנה באופן שלא תיסתם ולא יצטברו בתוכה זוהמה או משקעים.

           (ב)  במערכת הביוב והנקזים יהיו מספר מספיק של פתחי ניקוי במקומות נוחים לגישה לצורך ניקויה.

חובת חיבור לביוב ציבורי תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.17    כל בנין שהותקנו בו קבועות שרברבות ובקרבתו קיים ביוב ציבורי, יחובר לביוב כאמור.

טיהור שפכים ופסולת תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.18    לא יסולקו לאדמה, למקוה מים או לזרם מים, שפכים ופסולת ממיתקני תברואה העלולים לזהם מים עיליים או תת-קרקעיים, אלא אם כן הותקן מיתקן או נעשה סידור לטיהורם.

מניעת הצפה על ידי זרימה חוזרת של שפכים תק' (מס' 2) תשס"ז-2007

1.19    עלולים שפכים לחדור אל מערכת נקזים של שרברבות על ידי זרימה חוזרת, יותקנו סידורים מתאימים למניעת הצפתו של הבנין או הנכס.

אמצעי מניעה נגד זרימה חוזרת של שפכים תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.20    בכל בנין יותקנו אמצעי הגנה נגד זרימה חוזרת של שפכים אל קבועות, מכלים או מכשירים שזיהומם מהווה סכנה מיוחדת לבריאות; במקרים אלה יחוברו הקבועה, המכל או המכשיר בדרך עקיפה אל מערכת הנקזים של הבנין כמפורט בהל"ת.

איוור צינורות תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.21    הצינורות בבנין יאוורו על ידי סחרור אוויר, כדי למנוע בתנאי שימוש רגילים התרוקנות המחסומים מפעולות גישות, שאיפה או שבירת חתמי המים כמפורט בהל"ת.

סיים איוור תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.22    כל סיים איוור יגיע אל איוור החוץ ויותקן בגובה ובאופן שתימנע סתימתו או החזרת אוויר דרכו לבנין כמפורט בהל"ת.

מערכת סילוק שפכים פרטית תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.23    בבנין כאמור בפרט 1.17, אשר המהנדס אישר כי אין בקרבתו ביוב ציבורי, תותקן מערכת סילוק שפכים פרטית שתאושר על ידי רשות הבריאות, ועל פי המפורט בהל"ת.

אמצעים לטיפול במי גשם תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.24    מי גשם מגגות, מרצפות, ממרפסות ומכלל שטח הנכס יטופלו כמפורט להלן:

(1)  הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת;

(2)  שוכנע המהנדס כי אין קרקע מחלחלת בנכס – יוחדרו מי הגשם לקרקע מחלחלת בנכס סמוך ובלבד שהתקבלה על כך הסכמת בעל הנכס הסמוך; בפסקה זו, "נכס סמוך" – נכס הגובל בנכס נושא הבקשה או מצוי בקרבתו, ובכלל זה שטח ציבורי בבעלות רשות מקומית;

(3)  שוכנע המהנדס כי אין דרך להחדיר את מי הגשם לקרקע מחלחלת כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יסולקו המים למערכת ניקוז או תיעול, שאינה מחוברת למערכת הביוב, באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבנין או לסביבה, הכל כמפורט בפרק 7 בהל"ת;

(4)  החדרת מים לקרקע באזורי תעשיה טעונה אישור של רשות הבריאות.

אספקת מים בבנין גבוה או רב-קומות תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.25    (א)  בכל בנין גבוה ובנין רב-קומות יחובר לכל קו אספקת מים לצורכי כיבוי, שסתום חד-כיווני בקוטר של "4 להסנקת מים מרכב כבאות לכל ברזי הכיבוי שבבנין.

           (ב)  התכניות של מערכת לאספקת מים בבנין גבוה או רב-קומות טעונות תיאום עם מפעל אספקת מים מקומי ועם רשות הכבאות ואישור המהנדס; לענין פרט משנה זה, "מפעל אספקת מים מקומי" – מפעל לאספקת מים, עירוני, אזורי או אחר, שאושר על ידי הרשות המקומית ורשות הבריאות.

חובת בדיקה תק' (מס' 2)  תשס"ז-2007

1.26    (א)  חומרים ומוצרים של מיתקן תברואה ואופן התקנתם, ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, לתקן 1205 ולהוראות האחראי לביקורת על התקנתו של מיתקן תברואה, אם ניתנו הוראות כאלה ובמידה שאין בהן כדי להקל על ההוראות שבחלק זה, בהל"ת או בתקן 1205.

           (ב)  נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מיתקן תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, להוראות האחראי לביקורת או לתקן ישראלי ת"י 1205.0 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.

           (ג)   מבקש ההיתר ימסור לוועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לביקורת ומתכנן מיתקן התברואה בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון החומרים, המוצרים או אופן ההתקנה, בהתאם להל"ת או לתקן, לפי הודעת המעבדה

גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין

סימן א': פרשנות

הגדרות

2.01    בחלק זה -

           "גובה" - המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

           "דירה" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תש"ע-2010

           "חדר מגורים" – (נמחקה);

תק' (מס' 3) תש"ע-2010

           "חדר שירות" – (נמחקה);

תק' תשס"ה-2004

           "חלון" - פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;

           "חצר חיצונית" - חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;

תק' תשנ"ב-1992

           "יציע" ו"עליית גג" - כמשמעותם בתוספת השלישית;

תק' תשנ"ב-1992

           "מטרה עיקרית" ו"מטרת שירות" - כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב- 1992;

           "צינור איוור" - חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;

תק' תשס"ב-2002

           "קיר מסך" - קיר חיצון העשוי ברובו זכוכית;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           "רוחב מינימלי" - מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;

           "שטח" - שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;

           "שטח חלון" - שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות;

           "תקרת משנה" - תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

שמירת דינים

2.02    הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).

סימן ב': גדלם של חלקי בנין

גובה מינימלי של חלקי בנין תק' תשנ"ב-1992

2.03    (א)  גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים (להלן - מ') המצויין לצדו בטור ב':

 

                      חלק הבנין                                                           גובה מזערי במ'

(1)     מרתף המשמש למטרת שירות                                                       2.05

(2)     מקלט או מחסה לשעת חירום                                                       2.00

(3)     חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד למטרת שירות

ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת                                                         2.05

(4)     חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת          2.50

(5)     חדר בעלית גג הנועד למטרה עיקרית                                             1.80

ובחלקו העליון לפחות                                                                           2.50

(6)     חדר בעלית גג הנועד למטרת שירות                                              1.80

ובחלקו העליון לפחות                                                                           2.05

(7)     חנות                                                                                        2.75

(8)     יציע                                                                                         2.20

(9)     החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו                                           2.20

(10)    מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית                                                2.40

(11)    מקום הנועד לחניה כמטרת שירות                                                 2.05

תק' תשנ"א-1990

           (ב)  על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

           (ג)   בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו-3.2.1.4 בחלק ג'.

שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' תשנ"א-1990

2.04    (א)  שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ"ר) המצויין לצדו בטור ב' והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ' המצויין לצדו בטור ג':

                  טור א'                                      טור ב'                                        טור ג'

                 חלק הבנין                               שטח מינימלי                         רוחב מינימלי במ'

                                                                     במ"ר                                         בין קירות

(1)      חדר מגורים                                          8.0                                             2.60

(2)      חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד 14.0                                            2.60

(3)      חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת

שני חדרי מגורים או יותר                                   12.0                                          2.60

(4)      חדרון                                                  6.0                                            2.00

(5)      חדר אמבטיה                                         2.5                                           1.45

(6)      בית שימוש (המדידה בין הציפויים
שעל הקירות)                                                   1.1                                          0.80

(7)      מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים
או יותר                                                            6.0                                            1.70

(8)      מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד;
נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו
לשטח חדר המגורים                                           4.5                                             1.70

(9)      מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה
4.0 מ"ר לפחות                                                  5.0                                             1.70

(10)     חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה              1.8                                              0.90

           (ב)  מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.

           (ג)   על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.

רוחב מינימלי של חנות 2.06   / לא יפחת רחבה של חנות מ-3.00 מ'.

גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים: 2.07  /  לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ'.

יציע בחנות 2.08  /  לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1)   גבהה של החנות לא יפחת מ-4.75 מ';

(2)   פתחי האיוור של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ' לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת איוור מלאכותית;

(3)   רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות למעט בית-האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקתם תיערך בהתאם לתקן;

(4)   שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:

  שטח החנות               שטח מקסימלי של רצפת היציע ב-%

                                         

בחנות ששטחה עד 20.0 מ"ר.......................................... 0%

בחנות ששטחה מעל 20.0 מ"ר ועד 30.0 מ"ר.................. 25%

בחנות ששטחה מעל 30.0 ועד 40.0 מ"ר......................... 30%

בחנות ששטחה מעל 40.0 מ"ר ועד 50.0 מ"ר .................. 35%

בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ"ר................................. 40%

יציע בדירה

2.09    לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 1/3 שטח החדר שבו ייבנה.

דירת מרתף

2.10    בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)   לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב-15 ס"מ מרצפת הדירה;

(2)   שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ-3.00 מ';

(3)   גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ-1.50 מ'.

חצר חיצונית פתוחה

2.11    (א)  עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ' אחד, לא יפחת רחבה מ-2.00 מ'.

(ב)             עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.

           (ג)   רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ' אחד.

סימן ג': חלונות

אמצעי איוור ותאורה תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' תשס"ה-2004

2.20    חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

גודל חלונות בדירה

2.21    (א)  לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר.

           (ב)  לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ-5% משטח רצפת המטבח.

           (ג)   לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול.

גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח

2.22    (א)  לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ-8% מסכום שטח רצפת החדר ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

           (ב)  לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

           (ג)   אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.

           (ד)  שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

איסור בניית חלון בקירות מסויימים

2.23    לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים

2.24    לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1)   החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;

(2)   החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;

(3)   מלבן החלון ותריסיו -

(א)   בחלון המצויד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;

(ב)   העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת"י 599 - רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים.

(4)   החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;

(5)   רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ', לא יפחת מ-3.00 מ'; בבנין שגבהו עד 17.00 מ' - לא יפחת מ-4.00 מ'; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ' - לא יפחת מ-5.00 מ';

(6)   פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ' וברוחב 0.90 מ' יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;

(7)   לחצר תהיה מערכת ניקוז.

חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות

2.25    לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4)- (7).

תאורה ואיורור מרתף

2.27    (א)  במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ-2% משטח רצפתו.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

           (ב)  במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה' לחלק ג'.

ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין תק' תשס"ב-2002

2.28    (א)  חלונותיו של בנין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבנין בלא סיכון למנקה.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו החליט עורך הבקשה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור המהנדס, כי לא ניתן לנקות את החלונות מתוך הבנין באופן בטיחותי למנקה, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של החלון.

           (ג)   בבנין עם קירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 1139 חלק 2, פיגומים: פיגומים תלויים - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות.

איורור/ תאורה

סימן ד': איוור חדר שירות

אמצעי איוור תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

2.40    חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:

(1)   חלון הנפתח לאוויר החוץ, או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;

(2)   פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

איוור באמצעות צוהר

2.41    אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:

(1)   שטחו של הצוהר לא יפחת מ-0.3 מ"ר;

(2)   הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי-אור ויהיו בו פתחי איוור.

איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד

2.42    אלה התנאים הדרושים לגבי איוור שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:

(1)   הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;

(2)   החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;

(3)   פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס"מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;

(4)   שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ-140 סמ"ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי - 180 סמ"ר לפחות;

(5)   לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ-2/3 ארכו;

(6)   פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח ח"כו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ"ר, לשם ויסות זרם האוויר;

(7)   בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ-150 סמ"ר;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(8)   הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755;

(9)   לכל חדר שרות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

איוור באמצעות צינור מאסף

2.43    אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:

(1)   הבנין יכיל יותר מחמש קומות;

(2)   התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;

(3)   קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;

(4)   הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;

(5)   צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;

(6)   שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ-140 סמ"ר;

(7)   צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ-9 ס"מ;

(8)   המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ-2.20 מ';

(9)   לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ-25 ס"מ;

(10)  הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(11)  מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:

 

בלוח זה, "גובה אפקטיבי של צינור מאסף" – גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;

(12)  חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;

(13)  שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ-300 עד 500 סמ"ר;

(14)  בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ-400 סמ"ר.

איוור באמצעות מאורור מיכני (אקזוסטר) תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

2.44    חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41-2.43, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני

2.45    צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:

(1)   צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;

(2)   צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;

(3)   צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי

2.46    (א)  צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.

           (ב)  חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.

           (ג)   הוראות סעיף 2.43, למעט פסקאות (3) ו-(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות

2.47    מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.

סימן ה': מערכת איוור מלאכותית

מערכת איוור מלאכותית בבנינים מסויימים תק' תשס"ה-2004

2.60    (א)  אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו-ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989 תק' תשס"ה-2004

           (ב)  מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

מספר החלפות אוויר לשעה

2.61    מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א' לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב':

טור א'                                                                    טור ב'

 חלק הבנין                                                       מספר מינימלי של החלפות אוויר לשעה

חדר מגורים                                                             3

חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות                             3

מטבח בדירה                                                                 3

חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים                            6

מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים                                    8

משרד                                                                         3

כיתה                                                                       4

אולם להתקהלות ציבורית                                                 6

בית-סוהר                                                                  3

סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה

2.62    לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:

(1)   במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;

(2)   סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.

סימן ו': תאורה מלאכותית

תאורה מלאכותית בחדר שירות

2.80    בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על-פני מישור המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה.

תאורה מלאכותית בהתאם ל-IES Code תק' (מס' 3)  תש"ם-1980 תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

2.81    בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על-פני מישור גלוי המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון, (I.E.S (Illuminating Engineering Society) Code,) לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט"ז בפרק ב' לחלק ג'.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן ו'1: איוור ותאורה בחדר מדרגות

פתחי איוור תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

2.85    חדר מדרכות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.

תאורה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

2.86    חדר מדרגות המשמש יותר משתי דירות יואר על ידי אחד האמצעים האלה:

(1)  חלונות הנפתחים כלפי הרחוב או אל שטח פתוח שגודלו 1.0 מ"ר לפחות;

(2)  תאורה מלאכותית לכל קומה שעוצמה במקום החשוך ביותר על הרצפה תהיה 10 לוקס לפחות;

(3)  אור עליון.

אור עליון תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

2.87    על אף האמור בפרט 2.86 לא יואר חדר מדרגות באמצעות אור עליון אלא אם כן יתקיימו תנאים אלה:

(1)  הבניין מכיל עד שש קומות, המעבר לאור בין מהלכי המדרגות העובר לכל גובהו של חדר מדרכות הולך ומתרחב ככל שהקומה גבוהה יותר;

(2)  המקום החשוך ביותר על רצפת חדר מדרגות מואר בעוצמה של 10 לוקס לפחות;

(3)  המעבר החופשי בין מהלכי המדרגות המקבילים יהיה ברוחב של 0.20 מטר לפחות.

תאורה מלאכותית לשעות החשכה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

2.88    (א)  בכל קומה של חדר מדרגות תותקן תאורה מלאכותית לשימוש בשעות החשיכה.

           (ב)  להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים במרחק שאינו עולה על 1.50 מ' מהכניסה לחדר המדרגות ולכל דירה בבניין.

           (ג)   בכל דירה יותקנו מתגים להפעלת תאורה מלאכותית בחדרי מדרגות.

           (ד)  בכל המרפסות של דירה הנמצאת בגובה עד 4 מטרים מפני הקרקע או מפני מפלס הכניסה הקובעת לבניין, תותקן תאורה מלאכותית שתופעל על ידי מתגים הנמצאים בדירה.

אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים

הגדרות תק' (מס' 3)  תש"ם-1980 תק' תש"ס-2000

2.90    בסימן זה, "דלת" – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

דלת תק' (מס' 2) תשנ"ו-1995

2.91    דלת תהא אחת מאלה:

תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996

(1)  דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ;

(2)  דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:

(א)   כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;

(ב)   הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;

(ג)    מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;

(ד)   המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;

(ה)   המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

אמצעי נעילה תק' (מס' 3)  תש"ם-1980

2.92    נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:

אמצעי (1) –

תק' תשס"א-2001

(א)   מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי, ובנוסף –

ת"ט תש"ם-1980

(ב)   מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:

קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג)    המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ;

(ד)   על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 295;

תק' תשס"א-2001

(ה)   במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101;

ת"ט תש"ם-1980 תק' תשס"א-2001

(ו)    במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס' 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים);

(ז)    במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.

אמצעי (2) –

תק' תשס"א-2001

(א)   מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי, ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;

(ב)   עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;

(ג)    הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח;

(ד)   במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות;

(ה)   מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.

אמצעי בטיחות והגנה לחלונות תק' תשס"א-2001

2.93    במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635: סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן – ת"י 1635); באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.

אמצעי בטיחות והגנה לפתחי ארובות אוויר תק' תשס"א-2001

2.94    בפתחים של ארובות אוויר יותקן סורג אופקי בגובה התקרה של קומת הקרקע; הסורג יתאים לדרישות ת"י 1635.

תק' תשס"א-2001

2.95    (בוטל).

הגנה על פתח אור עליון תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

2.96    בגג או בתקרה שמצוי בהם פתח אור עליון שניתן להעביר דרכו כדור שקוטרו 22 ס"מ, יותקן אחד מאמצעי ההגנה האלה:

(1)  קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142), התוחם את כל שטח פתח האור העליון;

(2)  קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות ת"י 1142, התוחם את הגישה אל פתח האור העליון;

(3)  סורג שמתקיימות בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1635 – סורגים לפתחים בבניינים, אשר יותקן מעל או מתחת לשטח פתח האור העליון.

בטיחות אש בבניינים

ראה גם קובץ תקנות נפרד: בטיחות אש

פרק א': פרשנות וכללי

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן א': פרשנות

הגדרות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.1.1 בחלק זה –

           "אגף אש" – חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;

           "דלת אש" – דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ-30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי – ת"י 1212, חלק 1 – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות – לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת"י 1212 דלתות אש: עמידות אש – לגבי דלתות הזזה;

           "דלת יציאה חיצונית" – דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;

           "חומר דליק" – כמשמעותו בתקן הישראלי ת"י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה – שיטות בדיקה וסיווג (להלן – ת"י 755);

           "חומר לא דליק" – כמשמעותו בת"י 755;

           "חומר מסוכן" – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

           "מדרגות לולייניות" – מערכת מדרגות בעלת –

(1)   היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;

(2)   סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א';

           "מדרגות קשתיות" – מערכת מדרגות בעלת –

(1)   היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;

(2)   סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב';

           "מדרגות שלח מתחלף" – מערכת מדרגות בעלת –

(1)   היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;

(2)   הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;

כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג'.

           "מהלך משותף" – חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3;

           "מוצא אופקי" – מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א' ו-3.2.5.2 ב';

           "מזקף ראש" – המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4;

           "מחיצת אש" – מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע בתוספת זו; ואם לא נקבע זמן אחר – שעתיים לפחות;

           "מחיצה ניידת" – מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;

           "מטען אש גדול" – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק"ג עץ למ"ר;

           "מטען אש קטן" – מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק"ג עץ למ"ר;

           "מיתקן טכני" – רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;

           "מיתקני בטיחות אש" – ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;

           "מנהרת שירות" – חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;

           "מעבר" – חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;

           "מסעד" – אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;

           "מעקה" – אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;

           "מערכת על-לחץ" – מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;

           "מקדם תפוסה" – שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ"ר לנפש;

           "מרחק הליכה" – המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א' ו-3.2.15.1 ב';

           "מתזים" – מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת"י 1596 מערכות מתזים: התקנה;

           "פיר שחרור עשן" – פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;

           "פרוזדור ללא מוצא" – פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2;

           "פרוזדור מוגן" – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;

           "פרוזדור פתוח מוגן" – פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;

           "פתח שחרור עשן" – פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;

           "רוחב פנוי בפתח" – הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;

           "רום מדרגה" – המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;

           "שלח מדרגה" – המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;

           "תפוסה" – מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;

           "ת"י 100 חלק 2.2" – תקן ישראלי ת"י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן – בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר.

תחולה על סוגי בניינים תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.1.2 (א)  הוראות פרקים א' עד ו' יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.

           (ב)  לגבי בניין גבוה ורב-קומות יחולו גם הוראות פרק ז'.

           (ג)   לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות פרק ח'.

           (ד)  לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות פרק ט'.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן ב': כללי

דרך מוצא תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.1 (א)  בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות חלק זה.

           (ב)  דרך מוצא בבניין, כהגדרתה בתקנה 1, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:

(1)   גישה למוצא בטוח;

(2)   מוצא בטוח;

(3)   יציאה.

גישה למוצא בטוח תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.2 (א)  בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות חלק זה.

           (ב)  אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור בסימן ט"ו בפרק ב' כמתואר בתרשים 3.1.2.2.

מוצא בטוח תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.3 מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:

(1)  חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג' בפרק ב';

(2)  מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד' בפרק ב';

(3)  מוצא אופקי כמפורט בסימן ה' בפרק ב';

(4)  פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו' בפרק ב';

(5)  פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז' בפרק ב';

(6)  גג מוגן כמפורט בסימן ח' בפרק ב'.

יציאה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.4 ביציאה יתקיימו דרישות סימן ט' בפרק ב'.

גובה מזקף ראש תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.5 בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:

(1)  תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;

(2)  בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;

(3)  מעל מדרכות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט 3.2.2.4;

(4)  על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2;

(5)  גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4.

פני מישור ההליכה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.6 בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.1.2.7 ו-3.1.2.8.

הפרשי גבהים מקומיים במפלסי רצפה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.7 הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:

(1)  הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ"מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ"מ אך לא יעלה על 15 מ"מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;

(2)  הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5;

(3)  היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ-15 מ"מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות.

שיפוע מישור ההליכה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.8 (א)  מישור הליכה ששיפועו גדול מ-5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות סימן י' בפרק ב'.

           (ב)  השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ-2%.

מקדם התנגדות להחלקה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.9 התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה או בתקן ישראלי ת"י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

פרק ב': מרכיבי דרך המוצא

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן א': דלתות

כללי תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.1 (א)  סימן זה יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.

           (ב)  הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:

(1)   לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;

(2)   לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.

אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.2 (א)  בדלת חד-אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 א'.

           (ב)  בדלת דו-אגפית או רב-אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב'.

           (ג)   בדלת הזזה חד-אגפית – לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג'.

           (ד)  בדלת הזזה דו-אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד'.

           (ה)  בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה' ו-3.2.1.2 ו'.

           (ו)   בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז'.

רוחב הפתח המינימלי של דלתות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.3 (א)  הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.

           (ב)  רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א' שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור בק שלצדו:

טבלה 3.2.1.3 – רוחב הפתח של דלתות

רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא,
למעט אם צוין אחרת בטבלה זו                             0.80

בדירת מגורים – דלת יציאה מדירה                      0.80

בדירת מגורים נגישה – דלת יציאה מדירה.

דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.                         0.80

בדירת מגורים – דלת בחדר מגורים                                   0.70

בדירת מגורים – דלת בחדר שירות אחד לפחות
שבו קיימת אסלה                                                           0.70

בדירת מגורים – דלת בחדר שירות נוסף                            0.60

בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות                                       0.70

בבניין ציבורי – דלת בחדר שירות נגיש                                 0.80

דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין                                       1.10

דלת יציאה מחדר במשרד                                                  0.80

דלת יציאה ממכלול חדרי משרד                                         0.90

דלת כניסה ודלת ויציאה לחדר מדרגות מוגן
בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה                            0.90

דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס
 היציאה                                                                          1.10

דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד
100 איש                                                                        0.90

דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על
100 איש                                                                         1.10

דלת יציאה מכיתת לימוד                                                    0.90

דלת יציאה ראשית מבית ספר                                             1.65

דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים               0.90

דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים              1.10         

דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה                               1.10

בכל בניין – דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות
לאנשים עם מוגבלויות                                                         0.70

דלת דו-אגפית – הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון               0.80

דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך
להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות                                           0.70

דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ-6.5 מ"ר, ואשר
אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות                              0.60

דלת מרחב מוגן -                                     על פי הוראות פיקוד העורף

דלת לכל שימוש אחר:

בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א, על פי החלטת רשות הכבאות

גובה הדלת

3.2.1.4 (א)  הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.

           (ב)  הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.

הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף דלת תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

3.2.1.5 (א)  בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:

(1)   בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ"מ;

(2)   בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ"מ;

(3)   בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ"מ;

(4)   על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ"מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א';

           (ב)  פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ"מ:

(1)   דלת כניסה לחדרים טכניים;

(2)   דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.

           (ג)   על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:

(1)   על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5;

(2)   אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ"מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב'.

כיוון ואופן פתיחה של דלת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.6 (א)  דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) –

(1)   תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה;

(2)   תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:

(א)   הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;

(ב)   על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: "דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור";

(ג)    יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;

(ד)    כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש;

(3)   על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2;

(4)   הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג'.

דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבת בעת חירום תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

3.2.1.7 (א)  על אף האמור בפרט 3.2.1.6(א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:

(1)   פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;

(2)   פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;

(3)   על אגף הדלת יותקן שלט "דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום";

(4)   רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה.

           (ב)  בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).

כיוון פתיחת דלת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.8 הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ-50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

3.2.1.9 הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.

בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

3.2.1.10 (א) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א'.

           (ב)  במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב' ו-3.2.1.10 ג'.

           (ג)   במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ-18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד' ו-3.2.1.10 ה'.

דלת רשת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.11 בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט 3.2.1.6(א), ו-(ב)(1).

מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.12 במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.1.13, 3.2.1.14, 3.2.1.15, 3.2.1.16 ו-3.2.1.17.

נעילת דלתות בדרכי מוצא תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.13 (א) דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.

           (ב)  בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות פרט 2.92.

נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

3.2.1.14 (א) בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:

(1)   תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;

(2)   ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14;

(3)   תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;

(4)   בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;

(5)   בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.

           (ג)   פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין או חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.

דלת הנפתחת אל הגג תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.15 בבניין גבוה ורב-קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.

דלת דו-אגפית תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.16 אם בפתח הותקנה דלת דו-אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף הסמוך אליו.

דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.17 בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים שבפרט 3.2.1.18.

מערכות נעילה מיוחדות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.18 במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.1.19 ו-3.2.1.20.

דלת מעוכבת יציאה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.1.2.1 (א)  מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת"י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות (להלן – ת"י 1220 חלק 3), או המוכן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:

(1)   הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;

(2)   הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;

(3)   תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.

           (ב)  על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: "לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה".

           (ג)   מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.

דלת מבוקרת כניסה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.20 (א) מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:

(1)   בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;

(2)   בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;

(3)   יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ-20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת"י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: "לחץ ליציאה בעת חירום"; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת;

(4)   אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;

(5)   אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.

           (ב)  הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.

ידית בהלה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.21 (א) בדלת המשמשמת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ-100 איש, יותקן מנגנון בהלה.

           (ב)  במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:

(1)   המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;

(2)   בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת"י 1212 חלק I – מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות;

(3)   אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.

מנגנון לסגירה עצמית של דלת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.22 (א) במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו-(ג).

           (ב)  נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב "רגיל פתוח" (Normally open).

           (ג)   בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב "רגיל פתוח" (Normally Open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב "רגיל פתוח" ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:

(1)   הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally Open);

(2)   יהיה ניתן לנתק את המנגנון של "רגיל פתוח" (Normally Open) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;

(3)   מערכת הניתוק האוטומטית של מצב "רגיל פתוח" (Normally Open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת"י 1220 חלק 3;

(4)   בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally Open), והדלת תיסגר בעצמה;

(5)   הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.

דלת חשמלית תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.23 במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך בחלק זה.

דלת מסתובבת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.24 הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות חלק זה.

מעצור בדרך מוצא תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.25 במעצור לבקרת כניסה, המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:

(1)  בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;

(2)  סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ-50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;

(3)  גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;

(4)  רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;

(5)  כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.

דלת במחיצה ניידת תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.26 (א) במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרט 3.2.13.5.

           (ב)  במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.

צוהר בדלת אש תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.1.27 (א) בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ"ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.

           (ב)  פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.

מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות

כללי תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.1 על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות סימן זה.

רוחב של מדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008 ת"ט תשס"ט-2008

3.2.2.2 רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם –

(1)   בתוך דירה – רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;

(2)   בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות – רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;

(3)   בבניין שאינו גבוה או רב-קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות.

אופן מדידת רוחב המדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.3 רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:

(1)  תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ-9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א'; אם בליטת המסעד גדולה מ-9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב';

 (2) ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ-9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג'; אם בליטת המסעד גדולה מ-9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צידי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד';

 (3) אם ניצבים מעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה';

 (4) בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו' ו-3.2.2.3 ז'.

גובה מזקף ראש מעל מדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.4 גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4.

מידות רום ושלח מדרגה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.5 (א)  רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.

           (ב)  שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5.

           (ג)   על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.

           (ד)  במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.

           (ה)  המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט 3.2.2.13.

מספר המדרגות במהלך אחד תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.6 (א)  במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.

           (ב)  על דירה בבניין מגורים יחול פרט 3.8.5.2.

רכיבי מדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.7 ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.

קביעות מבנה המדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.8 מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.

עמידות אש של מדרגות וכבשים תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.9 כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים, למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ"מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.

משטח אופקי בחדר מדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.10 במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:

(1)  רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב מינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א' ו-3.2.2.10 ב';

 (2) העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זה, "עומק" – המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג';

 (3) העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, "עומק" – המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד';

 (4) אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה'.

 (5) על אף האמור בפסקה (4) –

(א)   בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;

(ב)   על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5.

אף המדרגה וזווית הרום תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.11 עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוט של רום המדרגה לא תפחת מ-60 מעלות.

שיפוע השלח תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.12 במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל %½ בניצב לכיוון הירידה.

סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.13 במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.

מעקה, מסעד ובית אחיזה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.14 במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.

בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.15 בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.

בית אחיזה נוסף תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.16 (א) בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס"מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א' ו-3.2.2.16 ב'.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס"מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג'.

           (ג)   עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א'.

מעקה, מסעד ובית אחיזה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.17 במעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת"י 1142 זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.

חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.18 בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.3.3.

מדרגות בדירה בבניין מגורים תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.19 פרט 3.8.5.7 יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.

מדרגות קשתיות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.20 מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:

(1)  הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א';

(2)  עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן – סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב';

(3)  אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5(ד).

מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.21 (א) מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:

(1)   המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;

(2)   המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים;

(3)   המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים.

           (ב)  רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א', 3.2.2.21 ב' ו-3.2.2.21 ג'.

           (ג)   עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 10 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א', 3.2.2.21 ב', ו-3.2.2.21 ג'.

           (ד)  רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.

           (ה)  גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.

           (ו)   המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5(ד).

           (ז)   תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14.

מדרגות טרפזיות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.22 (א) מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן – מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:

(1)   המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;

(2)   המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים;

(3)   המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים.

           (ב)  עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.

           (ג)   עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.22.

סולם מילוט תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.23 יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו-3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:

(1)  גג או עליית גג לא מאוכלסים;

(2)  דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;

(3)  דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.

זווית התקנה של סולם מילוט תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.24 סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ-75 מעלות ועד 90 מעלות.

גישה לסולם מילוט תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.25 המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.

מדרגות נעות בבניין תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.26 לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.

מבנה מדרגות נעות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.2.27 (א) לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:

(1)   המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;

(2)   הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א', לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב', והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג' לצדו: (טבלה מצורפת)

           (ב)  בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ-4 מ"ר.

           (ג)   על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית-אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.

           (ד)  גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.

           (ה)  מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית-אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.

           (ו)   חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן ג': חדר מדרגות מוגן

חדר מדרגות מוגן תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.3.1 (א)  אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

           (ב)  מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.

           (ג)   חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.

           (ד)  המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755.

           (ה)  בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2. על פי ת"י 755.

           (ו)   רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.

           (ז)   מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:

(1)   פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת"י 931 חלק 1.1 – עמידות אש של אלמנטי בניין – שיטות בדיקה: דרישות כלליות (להלן – ת"י 931);

(2)   שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;

(3)   חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ-3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א'.

           (ח)  בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.

           (ט)  שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.

           (י)   דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.

           (יא) סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה'; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט"ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ח.

           (יב) חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א' בפרק ז'.

הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.3.2 בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.

חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.3.3 חדרי מדרגות המחויבים על פי חלק ג', המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ-8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן ד': מערכת מדרגות חיצונית

מערכת מדרגות חיצונית תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.4.1 (א)  במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.

           (ב)  רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.

           (ג)   גובה המעקה בבניין גבוה או רב-קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב-קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.

           (ד)  המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.

           (ה)  תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י"ז.

           (ו)   שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י"ח.

           (ז)   פרטי משנה (ה) ו-(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.

מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008 ת"ט תשס"ט-2008

3.2.4.2 במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות פרטים 3.2.4.1, 3.2.4.3, 3.2.4.4, 3.2.4.5 ו-3.2.4.6.

הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן הבניין תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.4.3 מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופקד מהבניין לפי תנאים אלה:

(1)  חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ-3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן – התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א' ו-3.2.4.3 ב'; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת"י 931;

 (2) היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.

סיום מערכת מדרגות חיצונית תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.4.4 מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:

(1)  מערכת המדרגות החיצונית מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;

(2)  מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח';

(3)  מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.

פתחים בקיר חיצון תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.4.5 במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב-50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5.

חומרי בניה תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008 ת"ט תשס"ט-2008

3.2.4.6 מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.

בטיחות אש

ראה פרק בדף נפרד: בטיחות אש

רמפות/ כבשים

כבשים/ רמפות

דרישות כלליות תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.10.1 כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות סימן זה.

מידות כבש תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.10.2 (א) מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:

רכיב הכבש

מידת הרכיב

רוחב מינימלי פנוי ממכשולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו

110 סנטימטרים

בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדוד על פני רצפת הכבש

130 סנטימטרים

שיפוע מרבי של כבש המשמש חלק מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות

8%

שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט

2%

הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש

75 סנטימטרים

           (ב)  האמור בפרט משנה (א), לא יחול על –

(1)   כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;

(2)   גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;

(3)   כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.

מבנה כבש תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.10.3 מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:

(1)  כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;

(2)  מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.

משטחים אופקיים (פודסטים) תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.10.4 (א) בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2%; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א'.

           (ב)  בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב'.

           (ג)   שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.

           (ד)  במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09.

מעקה ומאחז יד תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.10.5 במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת"י 1142.

כבש מחוץ לבניין תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

3.2.10.6 כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:

(1)  רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש בפרט 8.04;

(2)  שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8%.

בליטות המותרות מבנין (כולל גדרות, פרגולות, גגונים)

בליטות המותרות מבנין תק' (מס' 2)  תשס"ב-2002

4.03    ועדה מקומית תבא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א' בטבלה שלהלן (להלן – הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב' בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג' בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד' ו-ה' בטבלה ויתר הוראות חלק זה:

 

 

טור א'

טור ב'

טור ג'

טור ד'

טור ה'

 

1

2

3

מספר

סוג בליטה

אורך הבליטה מקו בנין צדי או אחורי

אורך הבליטה מקו בנין קדמי שאיננו קו רחוב

אורך הבליטה מקו בנין קדמי שהוא קו רחוב

אורך הבליטה ביחס לרוחב מדרכה

מרחק אופקי מינימלי בין אבן שפת מדרכה לבין קצה הבליטה

גובה מינימלי ממדרכה או מפני הקרקע

הערות

 

 

במטרים

במטרים

במטרים

 

במטרים

במטרים

 

1

כרכוב, גג, ארגז רוח, מזחילה, גבלית, מסתור כביסה

0.75

0.75

0.75 ובמסתור כביסה – 0

-

0.6

2.4

ראה פרט 4.07

2

שלט ניצב למבנה

1.2

1.2

1.2

1/3

0.6

2.4

ראה פרט 4.07

3

מרפסת – אם אין כוונה אחרת משתמעת בתכנית

0

1.2

1.2

1/3

0.6

2.4

ראה פרט 4.07

4

סף, אומנה דבוקה, כותרת עמוד, סורג חלון, ברי-סול, ארגז מיזוג אויר, מערכת טיהור אויר, שלט צמוד חזית, סוכך מקופל

0.3

0.3

0.3

-

-

2.4 ממדרכה בלבד

ראה פרט 4.07

5

סוכך, גגון בולט מעל כניסה למבנה או חלק ממבנה

3.0

3.0

3.0

-

0.6

2.4

ראה פרטים 4.07 ו-4.08

6

שער נפתח לרבות דלת (במצב פתוח)

עד גבול המגרש

עד קו הרחוב

0

-

-

-

 

7

כנפי חלון או תריס

עד גבול המגרש

ללא הגבלה

ללא הגבלה

-

0.6

2.4 ממדרכה בלבד

ראה פרט 4.07

8

מרזב אנכי או זרבובית

0.2

0.2

0.2

-

-

-

 

9

זרקור לרבות הזרוע התומכת בו

0

2.5

2.5

1/3

0.6

2.4

ראה פרט 4.07

10

עמודים או קורות ואלמנטי שלד לחיזוק בנין קיים או לתוספת קומות

0.75

0.75

0

-

-

קורות – 2.20

 

11

ארובה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אויר כתוספת לבנין קיים

0.6

0.6

0

-

-

2.4

 

 

 

ה

 

ב

 

 

 

4.0

 

 

הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתיות תק' (מס' 2) תשס"ב-2002

4.04    (א)  בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.

           (ב)  בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.

בליטות מעבר לקו מגרש תק' (מס' 2) תשס"ב-2002

4.05    בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.

 

הבלטת יסוד בנין תק' (מס' 2)  תשס"ב-2002

4.06    תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.

איסור הקמת תמיכות ועמודים תק' (מס' 2)  תשס"ב-2002

4.07    בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו-9 בטור א' בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה' בטבלה.

 

תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכך תק' (מס' 2)  תשס"ב-2002

4.08    על גגון, כאמור במספר 5, בטור א' שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:

(1)  רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;

(2)  המרחק בין הקצה הבולט מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.

בניה מותרת במרווח תק' (מס' 2)  תשס"ב-2002

4.09    ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:

(1)  גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים – 2 מטרים לכל היותר – מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;

(2)  קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם – על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים – לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

(3)  פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה; בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות 3.8.16.2;

(4)  חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;

(5)  מיתקני אשפה לבנין, מזגנים לחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(6)  מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

תק' (מס' 2)  תשע"ג-2012

(7)  שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, כבש, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;

תק' (מס' 2)  תשע"ג-2012

(8)  גשר להולכי רגל או כבש נגיש המוביל לכניסה מחזית צדדים ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ליהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.5 מטרים ממפלס המדרכה;

תק' (מס' 2)  תשע"ג-2012

(8א)        כבש המוביל לכניסה בחזית אחורית, לצורך ביצוע התאמות נגישות לאדם עם מוגבלות, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   הכבש ימוקם תוך מזעור ההפרעה למשתמשי הבניין ומשתמשי הבניינים הגובלים בו, ולמיתקנים הקיימים בחזית האחורית ולשימוש הנעשה בהם;

(2)   רוחב המעבר החופשי של פני הכבש יהיה לפי המידה שנקבעה בת"י 1918 חלק 2 כהגדרתו בפרט 8.30;

תק' (מס' 2)  תשע"ג-2012

(9)  מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, ואם היה הדבר חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם לעלייה מהם, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;

(10) מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;

(11) יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;

(12) מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.

בידודו התרמי והאקוסטי של הבנין

סימן א': פרשנות

הגדרות

5.01    בחלק זה –

           "הטרחה" – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על-ידי עמסים;

תק' תשמ"ו-1985

           "מעבדה מאושרת" – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, תשי"ג-1953;

           "מצב גבולי" – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו-אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;

           "מקדם הבטחון" – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על-ידי עמסים הפועלים על הבנין;

           "קיר כפול דופן" – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;

           "קיר מסיבי" – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;

           "קיר נושא" – קיר המהווה חלק משלד;

תק' (מס' 4) תשס"ז-2007

           "תסבולת" – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;

תק' (מס' 4) תשס"ז-2007

           "תסבולת רכיב או מבנה" – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;

תק' (מס' 4) תשס"ז-2007

           "תקרה הכוללת גופי מילוי מפח" – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת "רביץ" (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת"י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים;

תק' תשמ"ו-1985

           "שלד" – (נמחקה).

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

סימן ב': שלד הבנין

שלד בנין ומקדם הבטחון

5.02    (א)  כל בנין יהיה בעל שלד.

           (ב)  שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ג)   מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

           (ד)  אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466.

תק' (מס' 4) תשס"ז-2007

           (ה)  על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:

(1)   תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת"י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:

(א)   חלק 1 – מהדורת יוני 1987;

(ב)   חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;

(ג)    חלק 3 – מהדורת יולי 1987;

(2)   תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת"י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת"י 466 העדכני;

(3)   לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;

(4)   חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א' לסימן זה;

(5)   בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.

 

 

 

 

 

 

5.03  שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1)   החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;

תק' (מס' 3)  תש"ם-1980 תק' (מס' 2) תשס"ה-2005

(2)   קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.

בדיקת ביסוס הבנין ושלדו תק' (מס' 3)  תש"ם-1980 תק' תשנ"ח-1997

5.04    (א)  הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים.

 

 

תק' תשנ"ח-1997

           (ב)  דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:

(1)   בשלד עשוי פלדה - התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים - ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה - ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה - ת"י 1733 חלק 1.2;

(2)   בשלד עשוי בטון מזוין - התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט - ת"י 1, לענין אגרגאטים - ת"י 3, ולענין מוספים לבטון - ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735;

(3)   סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556.

תק' תשנ"ח-1997

           (ג)   נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –

(1)   תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;

(2)   תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו, המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד, לפי ת"י 261 חלק 6 ות"י 118.

           (ד)  רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס האחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)-(ג), אם קיימות לדעתו נסיבות מיוחדות מצדיקות.

חומרי בניה ושיטות פסולים תק' (מס' 2)  תשס"ה-2005

5.05    (א)  לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.

           (ב)  לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.

           (ג)   נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.

תק' (מס' 4) תשס"ז-2007

           (ד)  על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה).

עמסים

5.06    (א)  בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:

(1)   עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;

(2)   עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;

תק' (מס' 3) תשמ"ג-1983 תק' (מס' 3)  תשע"ב-2012

(3)   עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414;

 

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(4)   עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;

(5)   ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;

(6)   העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.

           (ב)  בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).

צירוף עמסים בחישובים הסטטיים

5.07    (א)  בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.

           (ב)  החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על-ידי שלד או עומס שימושי.

           (ג)   חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.

עומס אפקי על מעקה תק' תשל"ב-1971 תק' תשמ"ב-1982

5.08    העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על-ידי האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.

חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר

5.09    עולה העומס השימושי על רצפה של חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.

איטום בנין נגד טחב ולחות

איטום נגד טחב ורטיבות

5.30    כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת-קרקעיים לתוכו.

תק' תשמ"ז-1987

5.31    (בוטל).

מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצונים

5.32    קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

 

איטום בחמרים אספלטיים

5.33    (א)  גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת-קרקעיים ורצפות חדרי השירות למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989

           (ב)  טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.

הרחקת מי הצפה

5.34    מרתף או מקלט תת-קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על-ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.

הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז

5.35    (א)  במרתף של בנין רב-קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל קנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.

           (ב)  משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.

נדבך ראש

5.36    (א)  קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.

           (ב)  נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.

עובי קיר

5.37    בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:

(1)   שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;

(2)   חמרי המליטה וציפוי הקיר;

(3)   בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.

חמרי בניה ומליטה

5.38    חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.

בידוד תרמי תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996 תק' תשס"א-2001 תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

5.39    (א)  בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 1; של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.

תק' תשס"א-2001 תק' (מס' 4)  תשס"ב-2002

           (ב)  בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין תק' תשס"ו-2006

  מ"ר x מעלות c0

חיצוב תעלה בשלד או בקיר לא נושא

                        0.3

    ווט

ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה

  מ"ר x מעלות c0

חיצוב תעלה בשלד או בקיר לא נושא

     0.7

    ווט

בידוד אקוסטי תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996 תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

5.40    (א)  הבידוד האקוסטי בין חללי דירה אחת לחללי דירות אחרות בבניני מגורים, ובין חללים שבתוך הדירות לבין חדרי מדרגות וחדרי מכונות שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 1 – בידוד אקוסטי בבניני מגורים: קירות ותקרות (רצפות) בין דירות.

תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

           (ב)  הבידוד האקוסטי של דלתות כניסה לדירות למגורים יהא בהתאם לת"י 1004 חלק 2 – בידוד אקוסטי בבניני מגורים: מכללי דלתות כניסה.

תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

           (ג)   הבידוד האקוסטי בין חללים שבתוך הדירות לבין מערכת המעלית שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 3 – בידוד אקוסטי בבניני מגורים: רעש ממעליות.

עובי קיר המפריד שתי יחידות דיור

5.41    (א)  עביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי, יהיה 15 ס"מ לפחות.

           (ב)  עביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור, יהיה 20 ס"מ לפחות.

פתחים בקיר כפול דופן המשמש קיר חיצון

5.42    (א)  חודר פתח קיר חיצון שהוא כפול דופן, יקושרו שתי דפנותיו בלבנים, חגורות בטון או חיזוקים מתכתיים.

           (ב)  המרחק בין חיזוקים מתכתיים כאמור לא יעלה על 90 ס"מ והמרחק בין החיזוק המתכתי הגבוה ביותר בקיר ובין משקוף הפתח לא יעלה על 30 ס"מ.

           (ג)   פתח כאמור יבודד באופן שיימנע רקבונם של משקופי החלון או הדלת שבפתח ותימנע חדירת רטיבות דרך המשקופים מצידו החיצון לצידו הפנימי של קיר כאמור.

חיצוב תעלה בשלד או בקיר לא נושא

5.43    (א)  לא תחוצב תעלה בשלד של בנין אלא על פי אישור המהנדס האחראי על ביצוע השלד.

           (ב)  לא תחוצב תעלה בקיר שאינו קיר נושא אלא על פי אישור עורך הבקשה.

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

סימן ד' – עמידות אש של שלד הבנין

עמידות אש תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

5.60    בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות סימן ב' בפרט ג' לחלק ג'.

אצירת אשפה וסילוקה מבניין

תק' (מס' 2) תשס"ט-2008

סימן א' – פרשנות

הגדרות תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.01    בחלק זה –

           "ארובת אוויר" – צינור מוביל או מעבר המיועד להעברת אוויר, גזים ואדים;

           "כלי אצירת אשפה אחר" – כלי אצירת אשפה בשיטות חדשות שונות מהמקובל, לרבות מכלי אשפה מוטמנים, מיתקן פינוי אשפה פניאומטי או כל מיתקן אחר;

           "כלי אצירת פסולת למיחזור" – כלי אצירה להפרדת סוגי פסולת לצורכי מיחזור;

           "מכל אשפה" – כלי אצירת אשפה דו-גלגלי בנפח שבין 120 ל-360 ליטרים;

           "מכלית אשפה" – כלי אצירת אשפה על גלגלים בנפח שבין 1,200 ל-1,700 ליטרים;

           "מכולת אשפה" – כלי אצירת אשפה בנפח שבין 1,700 ל-32,000 ליטרים;

           "מכולת דחס" – מכולת אשפה, בתוספת כלי קיבול ודחסן אינטגרלי, עם אפשרות לניתוקו מהמכולה;

           "מצנח אשפה" – כלי קיבול המיועד להכנסת אשפה לצינור אשפה יבש ומוצמד אליו;

           "עגלת אשפה" – כלי אצירת אשפה על גלגלים בנפח שבין 600 ל-1,200 ליטרים;

           "צינור אשפה יבש" – צינור מאונך עם אפשרות הטיה בקצהו התחתון, לצורך שינוי אשפה מקומות עליונות בבניין למכולת אשפה, או מכלית אשפה, או עגלת אשפה שנפחה מעל 1,000 ליטרים.

תק' (מס' 2) תשס"ט-2008

סימן ב' – בחירת כלי אצירת אשפה, מבנה לריכוזם ואיתורו

בחירת כלי אצירת אשפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.02    (א)  סוגי כלי אצירת אשפה וכמותם לבניין, ייקבעו בידי הרשות המקומית ויירשמו בתיק המידע, בהתחשב בתדירות הפינוי, לפי מפתחות, כדלקמן:

(1)   דירת מגורים – נפח של 60 ליטרים ליום ליחידת דיור, נפח כלי אצירה מינימלי למבנה 240 ליטרים;

(2)   משרדים ותעסוקה – נפח של 1 עד 1.5 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;

(3)   תעשיה קלה ומלאכה – נפח של 4 עד 6 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;

(4)   מסחר למעט מרכול – נפח 4 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;

(5)   במבנים למסחר או תעסוקה, שבהם עסקים המרכזים אריזות, רשאית הרשות המקומית לדרוש התקנת מכבש לאריזות, אם לא נדרשה מכולת דחס;

(6)   למבנים אחרים – על פי ניתוח הנדסי שיוגש בידי המבקש, באישור המהנדס.

           (ב)  ברשות מקומית שמתקיימת איסוף לצורכי מיחזור, ניתן להפחית את הכמויות מהמפתחות האמורים.

           (ג)   שימוש במכולת דחס ככלי אצירה, מאפשר הפחתת נפח המכולה לכדי 50%.

           (ד)  לכלי אצירת אשפה ייבנה מבנה שיאפשר את הצבתו ותפעולו; מבנה הריכוז של כלי אצירת אשפה ייבחר מתוך הרשימה שלהלן, כאשר בחירת סוג המבנה, תהא לפי הטבלה שבפרט משנה (ט):

(1)   משטח רצפה ומסתור לכלי אצירת אשפה;

(2)   ביתן חיצוני מקורה לכלי אצירת אשפה;

(3)   חדר, בקומת קרקע או המרתף, לכלי אצירת אשפה;

(4)   מיתקן אחר לפי דרישת ואישור הרשות המקומית, בהתאם לשיטות הפינוי הנהוגות בה.

           (ה)  מיקום מבני ריכוז כלי אצירת אשפה, והגישה אליהם ומהם לרכב הפינוי, יהא בהתאם למפורט בטבלה שבפרט משנה (ט).

           (ו)   מיתקן אשפה יופרד מריכוז מכלי גז או ממכל גז טמון, באמצעות קיר הפרדת אש או בהפרדת מרחק מזערי של 3 מטרים.

           (ז)   דרך לרכב פינוי מכולת אשפה או מכולת דחס תאפשר תמרון והתיישרות רכב הפינוי בהמשך לציר אורך המכולה; רוחב דרך לרכב פינוי לא יפחת מ-4 מטרים רדיוס לציר הדרך 12 מטרים.

           (ח)  דרך גישה מתא אשפה לרכב פינוי אשפה תהיה על ידי שביל מרוצף או יצוק, ברוחב 1.3 מטרים לפחות.

           (ט)  טבלת סיווג מבנים ואופי שבילי פינוי בהתאם לכלי אצירת אשפה –

כלי אצירת אשפה

סוג מבנה המיתקנים

מרחק מרבי בין דלת ממבואת הכניסה לבניין לפתח מבנה האצירה

שביל פינוי מרוצף או סלול בשיפוע מרבי, בלא מדרגות

מרחק מרבי בין דלת מבנה אצירה לרכב פינוי

חדר בקומת קרקע או מרתף

ביתן

מסתור

מכל אשפה

+

+

+

75 מטרים

5%

40 מטרים

עגלת אשפה

+

+

+

75 מטרים

3%

25 מטרים

מכלית אשפה ומכולת אשפה

+

+

+

100 מטרים

15%

צמוד

מכולת דחס

+

+

+

100 מטרים

15%

צמוד

כלי אצירת אשפה אחר

בהתאם להנחיות הרשות המקומית, תוך ציון פרטים נדרשים בתיק המידע להיתר

100 מטרים

15%

7 מטרים או בהתאמה לכלי, על פי הרשות המקומית

כלי אצירת פסולת למיחזור

בהתאמה לסוגי הכלים לעיל

בהתאמה לסוגי הכלים לעיל

בהתאמה לסוגי הכלים לעיל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תק' (מס' 2) תשס"ט-2008

סימן ג' – תכנון וגימור מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה

מבנה אחסון כלי אצירת אשפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.03    (א)  מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יוצב בתחום הנכס, למעט באזורים עם מבנה טופוגרפי משופע, כאשר נדרשת הקמת מבנה ריכוז אשפה משותף בעבור כמה בניינים.

           (ב)  מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יתוכנן וייבנה בהתאמה למפרטים, בהתאם לסוג המבנה, כמתואר בטבלה שבפרט 6.12.

מידות מבנה לאחסון כלי אשפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.04    (א)  מידות מבנה לאחסון אצירת אשפה יאפשרו הצבה ותפעול של כלי האשפה, על פי גודלם וכמותם, תוך מתן אפשרות גישה והשלכת פסולת אליהם ואפשרות להוצאתם ממבנה האחסון בלא צורך בהזזת כלים סמוכים.

           (ב)  במבנה למכולת אשפה או למכולת דחס, יישמר מעבר ברוחב מטר אחד לפחות, לאורך צלע קצרה אחת וצלע ארוכה אחת של המכולה.

אוורור תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.05    (א)  ביתן אשפה או חדר אשפה בתחום הבניין יאווררו באופן טבעי באחת מהשיטות האלה:

(1)   שני פתחי אוורור צמודי תקרה בקירות שונים של המבנה; שטחם הכולל של פתחי האוורור יהיה 5% לפחות משטח הביתן או חדר האשפה;

(2)   פתח אוורור אחד סמוך לרצפה בשטח שלא יפחת מ-2% משטח הביתן או החדר, וארובת אוורור בתקרה ששטחה לא יפחת מ-300 סנטימטרים רבועים;

(3)   אוורור מכני, ובלבד שארובת אוויר תצא אל מחוץ לקירות מבנה אחסון כלי אצירת אשפה;

(4)   אוורור מכני לעבר גג הביתן או גג הבניין שבו מצוי חדר האשפה.

           (ב)  פתחי אוורור בחדר אשפה כאמור בפרט משנה (א)(1), (2) או (3) יותקנו כך שיימצאו במרחק של 1.5 מטרים לפחות פנימה מקיר חיצון של הבניין שבו יש פתחים.

תאורה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.06    בכל מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה ובמסלול הגישה אליו יותקנו נקודות תאורה שיאפשר שימוש במבנה בשעות חשיכה; במבנה מסוג מסתור ניתן להתקין את נקודת התאורה גם בסביבתו, ובלבד שיתאפשר שימוש סביר במסתור בשעות החשיכה.

מרחק משכנים או מדיירים תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.07    פתחי האוורור או הכניסה למבנה אחסון כלי אשפה יהיו מרוחקים מחלון, דלת ומרפסת מגורים ברדיוס של 3 מטרים לפחות.

 

ברז שטיפה וניקוז תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.08    (א)  בתחום מבנה לאחסנת כלי אצירת אשפה, או בקרבתו, יותקן ברז מים ונקודת ניקוז; אם קיים ברז המים בסמוך למבנה האמור, תותקן נקודת ניקוז נוספת בתוך המבנה; במבנה למכולת אשפה או מכולת דחס, תותקן תעלת ניקוז עם רשת, למניעת גלישת נוזלים מחוץ למבנה.

           (ב)  לא נדרש סידור ניקוז לברז המותקן בתחום הגינה בעבור ובסמוך למכל אשפה בודד.

פרטי מסגרות תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.09    (א)  במבנה מסוג מסתור ניתן לסגור את פתח הכניסה בשער מתכת בגובה קירות המסתור.

           (ב)  במבנה מסוג ביתן אשפה או חדר אשפה בתחום הבניין יש להקים דלת פח רפפות או אטומה עם מנגנון סגירה עצמית ומשקוף להגנה על כל רוחב הקיר או זוויתני הגנה.

           (ג)   בפתחי האוורור יש להתקין סבכה, סורגים או תריסי רפפה; כל פרטי המסגרות שאינם אטומים, יכוסו ברשת בלתי מחלידה, מונעת חדירת חרקים.

גימור קירות חיפוי תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.10    במבנה מסוג מסתור יבוצע גימור בחיפוי רחיץ לכל גובה קירותיו; במבנה למכלי אשפה או עגלות אשפה יבוצע חיפוי רחיץ לגובה 1.8 מטרים לפחות; במבנה למכלית אשפה או למכולות אשפה או מכולות דחס יבוצע חיפוי לגובה 3 מטרים לפחות; ואולם במסתור למכל אשפה או עגלת אשפה ניתן לבצע גם גימור בקירות בטון, ובלבד שיהיה יצוק וחלק, או טיח צמנטי בכל השטח הפנימי של קירות המבנה.

גימור רצפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.11    (א)  בביתן אשפה ובחדר אשפה יבוצע גימור רצפת בטון יצוקה חלקה בשיפוע קל לעבר פתח המבנה, או בשיפוע לעבר נקודת ניקוז בתחום המבנה; אם חדר האשפה נמצא מעל חלקי בניין אחרים, איטום יבוצע לפני שכבת הריצוף או היציקה הסופית; ואולם בביתן אשפה או בחדר אשפה המיועדים למכל אשפה או עגלת אשפה, יותקן ריצוף רחיץ (מסוג טרצו, קרמיקה או בדומה לכך) בדרגת החלקה R10 לפחות, עם שיפועים לעבר נקודת ניקוז בתחום המבנה.

           (ב)  במבנה מסוג מסתור המיועד למכל אשפה או עגלת אשפה גימור הרצפה יהיה אחד מן הגימורים המנויים בפרט משנה (א).

טבלת דרישות ממבני אצירת אשפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.12    במבנים לאצירת אשפה יתקיימו דרישות אלה:

סוג מבנה

כלי אשפה

מידת גובה מינימלית

רוחב המעבר החופשי בפתח

אמצעי הגנה על קירות ושינוע

מסתור

מכל אשפה או עגלת אשפה

גובה קירות מסתור לכלי אצירת אשפה יהיה 0.1 מטרים לפחות מעל מפלס הגובה העליון של כלי אצירת האשפה ובהתאמה לפרט 4.09(5) בחלק ד' – בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב; קיר המסתור בקו גבול עם נכס מגורים שכן, יבוצע בגובה 1.5 מטרים לפחות

רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים

יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת היפגעות חיפויים על ידי כלי האצירה

 

מכולה ומכולת דחס

 

רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות אשר תאפשר מעבר חופשי ברוחב של 0.9 מטרים לפחות, ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקדמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש.

לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקני שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית

ביתן אשפה

מכל אשפה או עגלת אשפה

2.05 מטרים

רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה, יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים

יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת היפגעות חיפויים על ידי כלי האצירה.

 

מכלית אשפה או מכולת אשפה או מכולת דחס

3.5 מטרים; אם מרווח התמרון לפני ביתן אשפה או חדר אשפה מחייב העלאת מכולת האשפה עוד בתחום הביתן או החדר, אזי יש לבצע גובה נטו של 4 מטרים לפחות בתוך הביתן או החדר, בעבור מכולת אשפה של 10,000 ליטרים וגובה 5.1 מטרים בעבור מכולות שנפחן מעל ל-10,000 ליטרים

רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות אשר תאפשר מעבר חופשי ברוחב 0.9 מטרים לפחות; ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש

לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית

חדר אשפה בתחום הבניין

מכל אשפה או עגלת אשפה

2.05 מטרים

רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים

יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת פגיעת חיפויים על ידי כלי האצירה

 

מכלית אשפה או מכולת אשפה או מכולת דחס

3.5 מטרים וגובה מעל 4.5 מטרים מחוץ לדלת; אם מרווח התמרון לפני ביתן אשפה או חדר אשפה מחייב העלאת מכולת אשפה עוד בתחום הביתן או החדר, אזי יש לבצע גובה נטו של 4 מטרים לפחות בתוך הביתן או החדר, בעבור מכולת אשפה של 1,000 ליטרים וגובה 5.1 מטרים בעבור מכולות אשפה שנפחה מעל ל-10,000 ליטרים

רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות שתאפשר מעבר חופשי ברוחב 0.9 מטרים לפחות; ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש

לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מיתקני תברואה במבנים לריכוז כלי אצירת אשפה תק' (מס' 2) תשס"ט-2008

6.13    (א)  מיתקני התברואה במבנים לריכוז כלי אצירת אשפה, יהיו בהתאם לדרישות המפורטות בתקן ישראלי ת"י 1205.1 – התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם – מערכות שרברבות: מערכות אספקת מים קרים וחמים, ותקנות והנחיות משרד הבריאות.

           (ב)  בביתני אשפה וחדרי אשפה המרכזים כמויות גדולות של אשפה אורגנית, דוגמת מרכזי מסחר או מלונות, ניתן להתקין מיזוג אוויר ולא תריסי אוורור או אוורור מכני.

תק' (מס' 2) תשס"ט-2008

סימן ד' – העברת אשפה מקומות הבניין לחדר אשפה בקומת קרקע

העברת אשפה מהקומות לחדר אשפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.14    בבנייני מגורים רבי קומות שבהם מעל 60 יחידות דיור בכניסה משותפת, ובבניינים שבהם מרוכזת אשפה בקומות שמעל חדר אצירת האשפה, רשאית הוועדה המקומית לדרוש, בעקבות שיטת הפינוי והתפעול או השימוש המיוחד, הצבת מכולת אשפה בחדר בקומת הקרקע או המרתף, ובתנאי שיותקנו בבניין אחד מאלה:

(1)  צינור אשפה יבש ומצנחי אשפה;

(2)  מעלית בעלת אוורור מכני, שקירותיה ורצפתה יצופו בחומר קל לניקוי.

צינור אשפה יבש תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.15    צינור אשפה יבש ייבנה בתנאים האלה:

(1)  מחומרים בלתי דליקים אשר אינם מעבירים רטיבות, ואינם סופגים נוזלים;

(2)  החתך הפנימי יהיה עגול ובעל קוטר של 0.5 מטרים לפחות;

(3)  שטחו הפנימי יהיה חלק והצינור כולו בלא בליטות, זוויות או למדים, פרט לחלקו התחתון ומעל למצנח העליון; זווית שיפוע חלקו התחתון של צינור אשפה יבש תהיה º45 לפחות ביחס לרצפת חדר האשפה, להבטחת מעבר האשפה לכלי האשפה המוצב תחתיו;

(4)  צינור אשפה יבש יאוורר באמצעות ארובת אוורור, כמתואר בפרט 6.17(ב), ובקצהו התחתון יותקן סגר לסגירת מוצאו בשעת החלפת כלי אצירת האשפה המוצבים תחתיו; תובטח החלפת אוויר של 20 פעמים בשעה לפחות;

(5)  בקומה שמעל למצנח האשפה העליון יותקן מעל צינור אשפה יבש מיתקן מכני עם מברשת ניקוי ומכל טפטוף מים וחומרי ניקוי וחיטוי.

מצנח אשפה תק' (מס' 2)  תשס"ט-2008

6.16    מצנח אשפה ייבנה בהתאם לתנאים האלה:

(1)  מצנחי אשפה ייבנו ויוצמדו לצינור אשפה יבש, בגובה 0.7 מטרים לפחות מעל הרצפה, כך שתתאפשר הכנסת אשפה לצינור ובלי שחיבור מצנח האשפה לצינור היבש ייצור בליטות שימנעו את מעבר האשפה; המרחק בין דירה למצנח האשפה הקרוב לא יעלה קומה אחת;

(2)  לדלת מצנח האשפה תחובר דלת סגירה זמנית כך שבזמן פתיחתה ייסגר הפתח לצינור האשפה היבש; הדלת תהא אטומה כלפי מצנח האשפה ומנגנון הדלת לא יאפשר את פתיחתה מאליה; רוחבו של החתך הפנימי של דלת המצנח יהיה 0.25 מטרים ואורכו – 0.35 מטרים;

(3)  לא יותקן מצנח במקום המשמש להחסנתם או למכירתם של מצרכי מזון;

(4)  בדירת מגורים יותקן מצנח אך ורק במרפסת המטבח;

(5)  מצנח האשפה ימוקם בחדר סגור בדלת אש, החדר יאוורר באמצעות פיר מאסף לעבר גג הבניין, קירות החדר יחופו באריחי קרמיקה רחיצים לגובה 1.5 מטרים לפחות; רצפת החדר תהא מרוצפת.

ארובת אוורור בחדר אשפה בעל צינור אשפה יבש תק' (מס' 2) תשס"ט-2008

6.17    (א)  חדר אשפה שאליו מוביל צינור אשפה יבש ייבנה בהתאם להוראות המפורטות בסימן ג' בשינויים המחויבים לפי העניין.

           (ב)  לחדר אשפה כאמור ישמש צינור האשפה היבש גם כארובת אוורור, ויתמלאו לגביה התנאים האלה:

(1)   הקצה העליון של צינור האשפה היבש יסתיים בארובת אוורור ששטחה הפנימי יהיה חלק ובעל חתך של 125 סנטימטרים רבועים לפחות (קוטר "6);

(2)   פתחה העליון יהיה מוגן בפני חדירת גשם;

(3)   הגובה של פתחה העליון מעל משקוף החלון הקרוב ביותר בבניין יהיה מטר אחד לפחות, ולגבי גג ששטחו מיועד לשימוש בני אדם – 2.3 מטרים לפחות מעל מישור הגג.

הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב-קומות ולבנינים אחרים

 

 גגו של בנין גבוה או רב-קומות

צורת הגג

7.00.80 (א)  גגו של בנין גבוה או רב-קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט בסעיף 7.00.81.

בניה מותרת על מפלס הגג תק' (מס' 3)  תשנ"ו-1995

7.00.81 (א)  בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות –

(1)   המשך חלל חדר המדרגות;

(2)   חדר מכונות להפעלת מעלית;

(3)   חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפחי אוויר;

(4)   מאגרי מים;

(5)   תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.

           (ב)  בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:

(1)   שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;

(2)   איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.

תק' (מס' 3) תשנ"ו-1995

           (ג)   על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83.

מעקה הגג תק' (מס' 3)  תשנ"ט-1999

7.00.82 על אף האמור בסעיף 3.91, יוקף בכל מקרה הגג של בנין גבוה ושל בנין רב-קומות, מעקה בהתאם לת"י 1142.

בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קיים תק' (מס' 8)  תשס"ט-2009

7.00.83 בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות סימן ל' בחלק ג'.

סימן ז': שלד הבנין

תחולה

7.30.00 (א)  הוראות חלק ה' המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכניות קונסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב-קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

           (ב)  הוראות סימן זה יחולו לגבי –

(1)   בנין רב-קומות;

(2)   בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;

(3)   בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.

חישובים סטטיים

7.31.00 בכפוף לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ"ח-1968, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.

עמסים אנכיים

7.32.00 (א)  העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 412.

           (ב)  הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.

           (ג)   תקרות בנינים תת-קרקעיים המשמשות למכבי-אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.

עומס הרוח תק' (מס' 3)  תשע"ב-2012

7.33.00 חישוב עוצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בניין ייערך כאמור בסעיף 5.06(א)(3), בהתאם לתקן הישראלי ת"י 414.

עומס הנגרם על-ידי רעידת אדמה

7.34.00 חישוב העומס העלול להיגרם על-ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 5.06(א)(4).

עומס מקסימלי

7.35.00 (א)  חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:

(1)   ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;

(2)   לעומס העלול להיגרם על-ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;

(3)   לעומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.

           (ב)  בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.

הקשחת השלד

7.36.00 בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים בסעיף 7.35.00.

אלמנטים מקשיחים אנכיים

7.37.00 (א)  ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט בסעיף :7.35.00

(1)   קירות בודדים;

(2)   קירות במערכות;

(3)   מסגרות קשיחות;

(4)   מסבכים אנכיים.

           (ב)  בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות על הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ-5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.

נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיח

7.38.00 (א)  בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ-1/4 אורך הקיר וגבהם עולה על 1/4 גובה הקומה.

 

תק' תשל"ב-1971

           (ב)  האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.

דיאפרגמות אפקיות

7.39.00 (א)  תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.

           (ב)  התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על ידי שימוש באמצעים אלה:

(1)   תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;

(2)   עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;

(3)   בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.

           (ג)   בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.

דפורמציות תק' תשל"ב-1971

7.40.00 (א)  האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המקסימלי.

           (ב)  בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק"ג/סמ"ר.

           (ד)  שיעור הזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.

           (ה)  שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.

יציבות נגד הפיכה

7.41.00 בשלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על 2/3 מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.

חישוב השלד תק' (מס' 3) תש"ם-1980

7.42.00 (א)  בכפוף לאמור בחלק ה', לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב), אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.

           (ב)  שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט בסעיף 5.02.

           (ג)   שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.

הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדה תק' (מס' 3) תש"ם-1980

7.43.00 (א)  שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן – ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:

(1)   הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;

(3)   על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.

           (ב)  הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:

(1)   עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על-ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;

(2)   אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.

           (ג)   לא יהיו פתחים בציפוי העמודים: חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.

תק' (מס' 2) תשנ"ב-1992

           (ד)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.

(2)   סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו.

(3)   לענין סעיף קטן זה, "שלד" – לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.

שלד מאלמנטים טרומיים

7.44.00 לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:

(1)   האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;

(2)   בכפוף לאמור בסעיפים 7.36.00, 7.37.00 ו-7.39.00, תובטח העברת מלוא הכוחות על-ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.

חיזוק השלד לשעת חירום

7.45.00 ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:

(1)   קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצוניים, במספר רב;

(2)   חיזוק התקרות על-ידי הגדלת עבין.

חיזוק התקרות

7.46.00 (א)  חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00(2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ-20% משטח קירותיו החיצוניים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:

(1)   ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעבין 12 ס"מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס"מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;

(2)   תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:

(א)   שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס"מ לפחות;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(ב)   המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות

(ג)    בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפסקה (1) יחושבו כל 3 ס"מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס"מ אחד עובי בטון מזויין.

           (ב)  פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ-20 ס"מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.

           (ג)   חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.

עמידות אש של שלד הבנין תק' (מס' 3)  תשס"ח-2008

7.47.00 (א) בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב-קומות יתקיימו דרישות סימן ב' בפרק ג' לחלק ג'.

           (ב)  שלד של בנין גבוה ובנין רב-קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.

 

תק' (מס' 2) תשנ"ב-1992

נספח

(סעיף 7.43.00(ד))

פרשנות

1.        (א) בנספח זה –

           "בנין א'" – מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

           "בנין ב'" – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

           "בנין ג'" – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;

תק' (מס' 3) תשס"ח-2008

           "בנין ד'" – מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;

           "דירה" – כמשמעותה בסעיף 2.01 לתוספת השניה;

           "המפלס הקובע" – מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים – מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;

           "חדר כביסה" – חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;

           "שימוש מסחרי" – שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.

           (ב)  ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.

זמן עמידות אש

2.        הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת"י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:

סוג האלמנט                                       בנין א'            בנין ב'      בנין ג'     בנין ד'

 עמודים, קורות וקירות נושאים                   ¾          11/2        11/2         2

תקרות בין דירות וכן יתר

חלקי השלד שאין לגביהם

הוראה מיוחדת                                        ¾         1            11/2             2

מחיצות בין דירות, בין דירות

וחדר מדרגות ובין דירות

וחללים ציבוריים                                        1          1           11/2           2

מחיצה כפולה בתפר התפשטות                   2          2           2             3

קירות חוץ שאינם נושאים                             ¾         1           11/2         2

תקרות גג המשמש למילוט                            -              2           2          2

תקרות וקירות במחסנים, בחדרי

הסקה, בחדרים לאצירת אשפה,

במוסכים תת-קרקעיים, בחדרי

כביסה ובחללים אחרים כיוצא

באלה שיש בהם סיכון אש גבוה

ושימושים מסחריים                                        2           2          3            4

הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים

3.        במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.

 

מערכת מיזוג אוויר באמצעות מים תק' תשס"ה-2004

 

7.73.00      תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:

(1)  יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;

(2)  במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;

(3)  מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע בחלק א' לתוספת זו, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.

בפרט זה, "מעבה מקורר מים" – מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.

תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין תק' תשס"ו-2006

7.73.01 (א) התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן – מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.

           (ב)  לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:

(1)   בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;

(2)   מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;

(3)   הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;

(4)   המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל"ת;

(5)   התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת"י 994 חלק – 4 מזגני אוויר: התקנה 4;

(6)   בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;

(7)   התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.

מערכת מובלי אוויר תק' (מס' 3) תש"ם-1980

7.74.00 מערכת מובלי אוויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1001.

סימן י"א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור

מבנה חדר דוודים

7.80.00 בכפוף לאמור בסעיפים 7.00.30 ו-7.00.31 לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(1)   החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על-ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי-אש 3 שעות לפחות;

תק' תשמ"ו-1985

(2)   החדר יכיל שתי דלתות אש אשר –

(א)   האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;

(ב)   השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;

(ג)    ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;

(3)   החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.

מבנה חדרי הסקה תק' (מס' 3) תש"ם-1980 תק' תשמ"ו-1985

7.81.00 (א)  בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת"י 932.

 

תק' תשמ"ו-1985

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות-אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת.י. 932 – עמידות-אש של דלת אש.

 

סימן י"ג: התקנת מערכת הארקה וקולט ברקים

 

מערכת הארקה ומערכת הגנה מפני פגיעות ברק תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983 תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984

7.85.00 (א)  מערכת הארקה תותקן בבנין בהתאם לתקנות החשמל (הארקות יסוד) תשמ"א-1981.

 

תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984

           (ב)  מערכת הגנה מפני פגיעות ברק תהא בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1173.

תק' (מס' 4) תשמ"ד-1984

           (ג)   מערכת הגנה מפני פגיעות ברק תותקן בכל בנין שבו מספר אחוזי הניקוד, על פי האמור בסעיף 5 לתקן האמור, בטבלאות מ-1 עד 6 שבו, מגיע ליותר מ-60; נתגלעו חילוקי דעות לענין חישוב אחוזי הניקוד, יכריע המהנדס.

 

תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

 

סימן ט"ו: סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה

תחולה תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

7.89.00 סימון והארה המשמשים אזהרה מפני מכשולי טיסה יותקנו על בנין שגובהו מעל 60 מטרים מעל פני הקרקע, ובנסיבות מיוחדות, לפי דרישת הועדה המקומית לאחר שהתייעצה עם מי שהוסמך לפי סעיף 94 לחוק (להלן, בסימן זה – הגורם המוסמך) – על בנין אחר ומעל עגורן במהלך הקמת הבנין.

התקנה על פי תקן תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

7.89.01 התקנת סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה תבוצע על פי התקן הישראלי, ת"י 5139: סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה (להלן – ת"י 5139).

חריגה מהתקן ומהוראות סימן זה תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

7.89.02 הועדה המקומית תהא רשאית להתיר חריגה מהוראות סימן זה ומהוראות ת"י 5139 ובלבד שהתקבל על כך אישור הגורם המוסמך לאחר ששוכנע שאין בחריגה משום פגיעה בבטיחות הטיסה; בקשה לחריגה תוגש לגורם המוסמך באמצעות הועדה המקומית.

סימן ט"ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב- קומות

מעלית שירות או צינור אשפה יבש לסילוק אשפה

7.90.00 בכפוף לאמור בחלק ו' יבוצע סילוק אשפה מבנין גבוה או רב- קומות באמצעות אחד המיתקנים האלה:

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989

(1)   מעלית שירות המותקנת לצד המטבחים כאמור בסעיף 7.06.00 והמשמשת לנשיאת פחי אשפה, נפט וחמרים אחרים כיוצא באלה;

תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989

(2)   צינור אשפה יבש.

גישה למעלית שירות

7.91.00 בכל קומה תהיה גישה ממקום אצירת האשפה בדירה, במשרד או בחלק בנין דומה אחר, אל מעלית שירות.

נפחם ומספרם של מיכלי אשפה

7.92.00 (א)  בחישוב נפחם ומספרם של מיכלי האשפה בבנין המותקנים על גלגלים והמורקים אל כלי רכב לאיסוף אשפה של רשות מקומית, יובאו בחשבון הדברים האלה:

(1)   כמות אשפה משוערת העוברת דרך צינור אשפה יבש במשך יומיים;

(2)   מספר המיכלים הרזרביים הדרוש לאצירת האשפה בשבתות ובחגים כשאין שירות לאיסוף אשפה על- ידי הרשות המקומית.

           (ב)  נפחם ומספרם של מיכלי האשפה בבנין ייקבעו בתיאום עם מחלקת התברואה של הרשות המקומית.

מיתקנים לניקוי ולאיוור מצנחי אשפה

7.93.00 בבנין גבוה או רב-קומות ייעשו הסידורים הדרושים לניקויו, שטיפתו ואיוורו של המצנח מעל לגג הבנין ולסילוק המים ששימשו לשטיפת המצנח ומשטח מיכלי האשפה אל רשת הביוב.

סימן י"ז: הוראות שונות לבנין גבוה או רב-קומות

חיבור גמיש של צנרת אספקת המים והגז באדמת חרסית פעילה

7.94.00 חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב-קומות שבאדמת חרסית פעילה יהיה גמיש ובר-קיימא.

ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין גבוה ובבנין רב קומות תק' תשס"ב-2002

7.95.00 בבנין גבוה ובבנין רב קומות יוסדר ניקוי החלונות וקירות המסך בהתאם לאמור בפרט 2.28.

התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי

ביקורת במקום הבניה

 (תקנה 15.18)

הימצאות מסמכים באתר תק' תשמ"ד-1984

16.00   (א)  לא יתחילו בעבודת בניה שעליה ניתן היתר ולא ימשיכו בה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1)   בידי מנהל העבודה באתר הבניה נמצאות תכניות הכוללות את כל המסמכים והנתונים המפורטים בתקנה 7, בקנה מידה שלא יפחת מ-1:50, זולת אם המהנדס אישר לתכנית מהתכניות האמורות קנה מידה יותר קטן;

(2)   תכניות הבניה כאמור בפסקה (1) נערכו בידי מי שמוסמך לכך לפי תקנות המהנדסים ונושאות עליהן את שם עורך  הבקשה;

(3)   בידי מנהל העבודה באתר הבניה, נמצאת תכנית  הקונסטרוקציה;

תק' תשנ"ח-1997

(4)   קיימת התקשרות חוזית בין מבקש ההיתר לבין מעבדה מאושרת לביצוען של הבדיקות המתחייבות בתקנות אלה ובדיקות נוספות שיידרשו על ידי הועדה המקומית, אשר יבטיחו עמידה בתקן; מבקש ההיתר והמעבדה המאושרת יודיעו לועדה המקומית, על קיומה של התקשרות כאמור.

           (ב)  לא תבוצע יציקת היסודות של הבנין שעל בנייתו ניתן היתר, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שמקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבנין כפי שאושר בהיתר.

           (ג)   לא ימשיכו בבניה אחרי הקמתה של קומת המסד, כמשמעותה בסעיף 1.00.1 לתוספת השלישית, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שקומת המסד אמנם תואמת את מיקום הבנין כפי שנקבע בהיתר.

           (ד)  המהנדס רשאי לפטור מקיום האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אם לדעתו נסיבות מיוחדות של הענין והיקף הבניה מצדיקים זאת.

התחלת הבניה תק' תשמ"ד-1984

16.01   (א)  על התחלת הבניה ומועדה תינתן הודעה מראש לועדה המקומית ולאחראי או לאחראים לביקורת, לפי הענין, שיפעלו על פי האמור בחלק זה.

           (ב)  ההודעה על התחלת הבניה ומועדה לפי סעיף קטן (א) יכול שתינתן על ידי מסירתו של העתק ההודעה בדבר מינוי של מנהל העבודה לפי תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט"ו-1955, אם ניתנה לפני התחלת הבניה והיא כוללת את המועד של התחלת הבניה.

תק' תשנ"ח-1997

           (ג)   הודעה על התחלת הבניה ומועדה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), תכלול גם את שמו של הקבלן האחראי לביצוע הבנין, אם לא מונה הקבלן קודם לכן.

תק' תשנ"ח-1997

           (ד)  כל עוד לא ניתנה ההודעה לפי סעיף קטן (א), רואים את עבודות הבניה כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר.

תק' תשנ"ח-1997

           (ה)  בסעיף זה ובסעיף 16.02, "התחלת הבניה", בבנין חדש - התחלת החפירות.

ביקורת ודיווח על ידי אחראי לביקורת תק' תשמ"ד-1984 תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989

16.02   (א)  לא יוחל בבניה אלא לאחר שנתמנה אחראי לביקורת הביצוע; אחראים לביקורת יכולים להיות עורך הבקשה או עורכי הבקשה, לפי הענין, ומינויים ייעשה בדרך המתוארת בטופס 1 לתוספת הראשונה (להלן בסעיף זה - טופס 1), ובלבד שעריכת הביקורת בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, שהוא עורך הבקשה או הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה (להלן - הרשימה), לפי הענין.

           (ב)  מבקש ההיתר ועורך הבקשה או הראשון ברשימה, לפי הענין, רשאים להסכים שעורך הבקשה או הראשון ברשימה לא יהיו אחראים לביקורת; מינויו של כל אחד מיתר עורכי הבקשה שברשימה כאחראי לביקורת, מותנה בהסכמתם של מבקש ההיתר ועורך הבקשה הנוגע בדבר כאחד.

           (ג)   לא נעשה המינוי של אחראי לביקורת בדרך המתוארת בטופס 1, מחמת האמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:

(1)   מבקש ההיתר ועורך הבקשה ימחקו בטופס 1 את הצהרותיהם הנוגעות למינוי או לקבלת התפקיד של האחראי לביקורת;

(2)   היתה האחריות לעריכת הבקשה מחולקת כאמור בתקנה 2ה, יתקנו מבקש ההיתר ועורך הבקשה הנוגע בדבר, בטופס 1, את הצהרותיהם הנוגעות למינוי או לקבלת התפקיד של אחראי לביקורת;

(3)   משנעשו המחיקות או התיקונים בטופס 1 כאמור, ינהגו לפי הוראות הפסקאות (4) ו-(5);

(4)   בעל ההיתר ימנה כאחראי לביקורת מי שמוסמך לתפקיד מן התפקידים המפורטים בתוספת לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967, בבנין הנדון - על ידי מתן הודעה לועדה המקומית, ויצרף להודעה את הסכמתו של האחראי, הכל לפי טופס א' שבנספח לחלק זה;

(5)   תקנה 2ה(ב) תחול על חלוקת האחריות לביקורת בין מספר בני אדם בשינויים המחוייבים; אולם האחריות לביקורת בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות, כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, ובעריכת הביקורת בכל הנוגע ליציבות הבנין ינהגו לפי סעיף 16.07.

           (ד)  מתפקידו של אחראי לביקורת - כל אחד בתחום אחריותו כמוגדר בסעיף זה - לבדוק אם עבודות הבניה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, ולתקנות שהותקנו על פי החוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן - ביקורת).

           (ה)  הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת לסוגיהם לפחות בגמר שלבים אלה:

(1)   סימון קווי הבנין;

תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

(2)   גמר יסודות הבנין;

תק' (מס' 4)  תשנ"ח-1998

(3)   גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבנין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכל לפי הענין;

(4)   גמר הבניה.

           (ו)   המהנדס רשאי, בהודעה בכתב שתימסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת, לפני מתן ההיתר או אחריו, לחייב אחראי לביקורת לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא בפניו את טענותיו.

           (ז)   סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו על תוספת בנין, בשינויים המחוייבים.

           (ח)  האחראים לביקורת ימסרו דיווח לועדה המקומית - כל אחד בתחומו - לא יאוחר מ-6 ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדיווח יומצא גם לבעל ההיתר ולעורך הבקשה, אישית או בדואר.

           (ט)  הדיווח יפרט את השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד של גמר אותו שלב ויסתיים בתעודה שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק - ייקבע בתעודה גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור, או, אם נמצאו סטיות מהן, מה הן הסטיות שנמצאו, הכל לפי טופס ב' שבנספח לחלק זה.

           (י)   כל עוד לא הוגש דיווח במועד או בשלב שנקבעו בסעיף זה או על פיו, רואים את עבודת הבניה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר; אולם רשאים יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס יחד להאריך את הזמן לעריכת הביקורת או להגשת הדיווח או לשני הענינים, אפילו עבר הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראו שנסיבות הענין מצדיקות זאת ואין בהארכה כדי לפגוע ביעילות הביקורת.

תק' (מס' 2) תשס"ו-2006

           (יא) האחראי לביקורת ימסור למהנדס בגמר הבניה אסמכתא בכתב המוכיחה לדעת המהנדס שהטיפול בפסולת הבנין הוסדר בהתאם לתנאי ההיתר.

התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו תק' תשמ"ד-1984

16.03   (א)  אחראי לביקורת רשאי להתפטר מתפקידו לפי חלק זה על ידי מתן הודעה בכתב למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבניה כאמור בסעיף 16.02, שנערכה לא יותר מששה ימים לפני מתן ההודעה.

           (ב)  תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה בכתב שתימסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולמתפטר.

           (ג)   התפטר אחראי לביקורת, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי לפי סעיף 16.02; המינוי יהיה בהודעה לועדה המקומית שתצורף לה הצהרה של האחראי החדש לביקורת, הכל לפי טופס ג' שבנספח לחלק זה.

           (ד)  החל ממינויו יבוא האחראי החדש לביקודת לענין חלק זה, במקום האחראי לביקורת.

           (ה)  כל עוד לא נתמנה אחראי חדש לביקורת לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי יתר תנאי ההיתר.

           (ו)   סעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ובלבד –

(1)   שבעל ההיתר יתן הודעה בכתב לועדה המקומית על סיום התפקיד;

(2)   שהאחראי החדש לביקורת יגיש תוך שבועיים מתחילת מינויו דיווח על ביקורת באתר הבניה כאמור בסעיף 16.02, שערך אותו לא יותר מששה ימים לאחר מועד הביקורת.

שמירת התחייבויות חוזיות תק' תשמ"ד-1984

16.04   אין במעשה ההתפטרות לפי חלק זה בלבד כדי לשחרר את האחראי לביקורת ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.

אחריות בנזיקין תק' תשמ"ד-1984

16.05   נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבניה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק.

המצאת מסמכים תק' תשמ"ד-1984

16.06   המצאת מסמכים לועדה המקומית ולמהנדס לפי חלק זה תהא במסירה אישית או במשלוח בדואר רשום.

תחולה על האחראי לביצוע השלד תק' תשמ"ד-1984

16.07   הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על האחראי לביצוע השלד, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, לתנאי ההתפטרות וסיום התפקיד בדרך אחרת, לתוצאותיהם ולאחריות בנזיקין על אי-קיום הוראות חלק זה.

שמירת ההוראות בדבר חובת הביקורת תק' תשמ"ד-1984

16.08   שום דבר בחלק זה לא יתפרש כאילו בא לשחרר ועדה מקומית, ועדת משנה שלה, רשות מקומית ועובד מעובדיהן ממילוי התפקידים המוטלים עליהם בסעיף 27 לחוק.

שמירת אחריות קבלן תק' תשנ"ב-1992

16.08א. אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבנין או באחריות האחראי לביצוע או האחראי לביקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על הביצוע, לפי כל דין.

סמכות לפטור תק' תשמ"ד-1984

16.09   המהנדס רשאי לפטור בעל היתר, בהחלטה מנומקת בכתב, מקיום הוראות בדבר עריכת ביקורת לפי חלק זה, אם ראה שקיימים דרכים ואמצעים אחרים, נאותים, שיבואו במקום הביקורת לפי חלק זה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחלק זה בדבר מתן פטור, הקלות והוראות כיוצא באלה לענין מסויים.

הוראות מיוחדות למיתקני תברואה תק' (מס' 2)  תשמ"ט-1989

16.10   על התקנת מיתקני תברואה כמשמעותם בחלק א' לתוספת זו יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1)   לא יוחל בהתקנת מיתקן תברואה פלוני ולא ימשיכו בהתקנתו, אלא אם כן נמצאת בידי מנהל העבודה תכנית לביצוע העבודה של התקנת המיתקן שנערכה בהתאם להוראות הל"ת בידי מי שמוסמך לכך על פי תקנות המהנדסים והנושאת עליה את שם עורך הבקשה;

(2)   לא תבוצע העבודה של התקנת מיתקן התברואה, אלא בהתאם לתכנית לביצוע העבודה שהוגשה לפי סעיף זה;

(3)   כל עוד לא הושלמה ההתקנה של מיתקן התברואה, רשאי מי שמוסמך לערוך את התכנית לביצוע העבודה, לתקנה או להחליפה;

(4)   התכנית המתוקנת או החדשה כאמור בפסקה (3) תוגש למנהל העבודה, ואם התיקון או החידוש היו מהותיים - גם לוועדה המקומית, ומשנעשה כן יבואו התכנית המתוקנת או התכנית החדשה, לפי הענין, החל ביום הגשתן, לכל דבר, במקום התכנית שבאו לתקנה או להחליפה;

(5)   שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו בא להתיר סטייה מתנאי ההיתר אגב עריכתה של תכנית לביצוע העבודה או אגב ביצועה של תכנית כאמור.

מבנים יבילים ארעיים

(הערת העורך: בשל הקושי באכיפת התקנות, הוועדות המקומיות מתייחסות למבנים יבילים, כמו גם לאוטובוסים, אוהלים, וקראוונים כמבני קבע במידה ונעשה בהם השימוש כדרך קבע לצרכי מגורים)

הגדרה תק' (מס' 2)  תשע"ב-2011

19.00   בחלק זה –

           "מבנה יביל ארעי המיועד למגורים" – מבנה הכולל יחידה אחת או יותר שבה חדרי מגורים, מטבח וחדרי שירות או מכלול של יחידות, שבו חדרי המגורים, המטבח וחדרי השירות נמצאים ביחידות שונות, בעל 2 קומות לכל היותר, שאורך החיים הצפוי שלו הוא עשר שנים לכל הפחות ושהמשקל והמידות שלו או של חלקיו מאפשרים את הובלתו ממקום למקום, בשלמות או בחלקים.

תחולה תק' (מס' 2)  תשע"ב-2011

19.01   הוראות חלק זה יחולו על הקמתו של מבנה יביל ארעי המיועד למגורים.

 

תנאים לתחולת  ת"י 5412 תק' (מס' 2)  תשע"ב-2011

19.02   מבנה יביל ארעי המיועד למגורים יוקם לפי היתר, בהתאם לדרישות תקן ישראלי, ת"י 5412 חלק 1: מבנים יבילים ארעיים: מבני מגורים (להלן – ת"י 5412 חלק 1) ובהעדר הוראות בת"י 5412 חלק 1, לפי תוספת זו ובלבד שהתקיימו בו התנאים שלהלן:

(1)  נקבע בהיתר הבנייה מועד לפירוק המבנה היביל הארעי המיועד למגורים או לסילוקו, שאינו עולה על עשר שנים ממועד הקמתו לראשונה של המבנה;

(2)  המבנה היביל הארעי המיועד למגורים נבדק בבדיקת הקמה כמפורט בפרט 19.03 (להלן – בדיקת הקמה) ונמצא תקין ועומד בדרישות ת"י 5412 חלק 1;

(3)  על גבי התווית הפנימית המותקנת במבנה היביל בהתאם להוראות ת"י 5412 חלק 1, יצוינו נוסף על המפורט בת"י 5412 חלק 1, פרטים אלה:

(א)   מועד הקמתו לראשונה של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים;

(ב)   מועד הקמתו מחדש של המבנה היביל הארעי המיועד למגורים – אם הוקם מחדש, בכל פעם שהוקם מחדש;

(ג)    מועד עריכת בדיקת הקמת אחרונה ופרטי עורך הבדיקה.

בדיקת הקמה תק' (מס' 2)  תשע"ב-2011

19.03   (א)  המבנה היביל הארעי המיועד למגורים ייבדק עם הקמתו בבדיקת הקמה, וכן בכל מועד שבו יוקם המבנה היביל הארעי המיועד למגורים מחדש, אם יוקם מחדש; הבדיקה תתבצע באמצעות מעבדה מאושרת.

           (ב)  בדיקת ההקמה כוללת –

(1)   בדיקת התאמת המבנה להוראות ת"י 5412 חלק 1;

(2)   בדיקה חזותית לווידוא שלמות כל הרכיבים והפריטים;

(3)   בדיקת תפקוד המערכות;

(4)   בדיקת תפקוד דלתות, חלונות, תריסים, ארונות, כלים סניטריים;

(5)   בדיקת תקינות ושלמות המלאכות שבוצעו באתר, כגון סיכוך גגות.

           (ג)   נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המבנה היביל הארעי המיועד למגורים אינו תקין או שאינו תואם להוראות ת"י 5412 חלק 1, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית ולבעל ההיתר, בתוך שבעה ימים ממועד עריכת הבדיקה.

           (ד)  בעל ההיתר יתקן את הדרוש תיקון ויודיע על כך לוועדה המקומית בתוך שלושים ימים ממועד הודעת המעבדה המאושרת לוועדה המקומית.

שמירת דינים תק' (מס' 2)  תשע"ב-2011

19.04   אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות ועדה מקומית לפי תקנה 16 ומסמכויות אחרות של מוסדות התכנון לפי כל דין.

חישוב שטחי הבניה

ראה במסמך נפרד: חישוב שטחי בניה

חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר

1. בקשה לחיבור מבנה ראוי לשימוש, כאמור בתקנה 2, בטרם הושלמו תנאי היתר הבניה שניתן לגביו, יגיש המבקש (להלן - מבקש האישור) לפי הטופס שבתוספת ויחתמו עליה הוא והאחראי לביקורת על ביצוע הבניה (להלן - טופס הבקשה).

2. (א) מבנה ראוי לשימוש לענין סעיף 157א(ה1) לחוק, הוא מבנה שנסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב בו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יכול שהעבודות המפורטות להלן, ואינן מבוצעות במבנה עצמו, טרם הושלמו, ובלבד שבאי- ההשלמה לא נשקפת סכנה לבריאותם או לשלומם של המשתמשים במבנה, הנכנסים אליו או היוצאים ממנו, וניתן להשתמש במבנה למטרה שלשמה הוא נבנה באופן ראוי גם ללא השלמת העבודות כאמור:

(1) עבודות עפר;

(2) קירות תומכים;

(3) ניקוז;

(4) מערכת השקיה;

(5) תאורה;

(6) גינון;

(7) גדרות;

(8) ריצוף;

(9) חניה.

3. מהנדס הועדה המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך, יבדוק התאמת המבנה לאמור בתקנה 2, ויאשר על גבי טופס הבקשה את עריכת הבדיקה ותוצאותיה.

4. להבטחת השלמתן של העבודות על פי היתר הבניה ותנאיו ימציא מבקש האישור ערבות בנקאית להנחת דעתה של הרשות המאשרת בסכום שיקבע היועץ המשפטי של הועדה המקומית, בהתאם להיקף העבודה שלא הושלמה כנדרש על פי תנאי ההיתר.

5. נתן מהנדס הועדה המקומית את אישורו בטופס הבקשה לפי תקנה 3, וניתנה ערבות לפי תקנה 4, יינתן למבקש האישור, טופס 4, לפי תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), תשמ"א-1981.

6. מבקש האישור ימלא את כל תנאי ההיתר לא יאוחר משנה מיום קבלת האישור.

היתר לעבודה מצומצמת

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"בעל זכות בנכס" - כמשמעותו בתקנה 2א לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 3 (להלן - תקנות הבניה), ובבית משותף - לרבות נציגות הבית;

"הועדה" - ועדה מקומית, כהגדרתה בתקנות הבניה;

"היתר" - היתר לפי פרק ה' לחוק;

"מהנדס" - מהנדס הועדה;

"מצללה (פרגולה)" - מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו;

"מפקח עבודה" - כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 4;

"סוכך עונתי" - מיתקן עשוי חומרים קלים, המגן על היושבים במסעדה או בית קפה מפני השפעת מזג האוויר בחורף;

"עבודה מצומצמת" - בניה בבנין קיים או ליד בנין קיים של אחת או יותר מהתוספות המפורטות בתקנה 2;

"שיפור נגישות לבנין ובתוכו" - ביצוע שינויים או התקנה בבנין קיים ובחצרו לצורך שיפור הנגישות אליו, כגון התאמתה של דרך גישה, הכשרת משטח חניה, התקנת מדרגות, הקמת כבש גישה, התקנת מעלון והתאמת מעברים;

"שלד" - כהגדרתו בתקנות הבניה.

2. עבודה מצומצמת

כל עבודה מהמפורטות להלן היא עבודה מצומצמת שניתן להתירה בהתאם להוראות תקנות אלה, אלא אם כן היא משנה אלמנטים של שלד הבנין, או פוגעת במערכות הבנין או בבטיחותו:

(1) התקנת תורן לאנטנת טלוויזיה או רדיו;

(2) התקנת אנטנת צלחת, מובילים לקווי זינה או קווי זינה למיתקן תקשורת כהגדרתם בתקנות הבניה;

(3) הצבת דוד שמש;

(4) סגירת מרפסת בתריסים;

(5) התקנת מיתקן הסקה בדירה כהגדרתו בתקנות הבניה;

(6) התקנת מיתקן גז במכל נייח;

(7) בניית גדר שצדה הגבוה ביותר אינו עולה על 1.50 מטר;

(8) התקנת מצללה;

(9) התקנת סוכך עונתי;

(10) ביצוע שיפור הנגישות לבנין ובתוכו;

(11) בניית מיתקנים לפינוי אשפה;

(12) התקנת מערכת טיהור אוויר או מיזוג אוויר.

3. תחולת תקנות הבניה

(א) על אף האמור בתקנות הבניה, היתר בניה לעבודה מצומצמת יינתן בהתאם להוראות תקנות אלה; הוראה זו אינה גורעת מתחולתן של תקנה 2א(7) והתוספות השניה והשלישית לתקנות הבניה על היתר כאמור.

(ב) מהנדס יהא רשאי לפטור עבודה מצומצמת מהוראה מהוראות התוספת השניה לתקנות הבניה מטעמים מיוחדים שיירשמו לאחר ששוכנע כי אין במתן הפטור כדי לפגוע בבטיחות, בביטחון או בבריאות משתמשי הבנין והציבור.

(ג) הוגשה בקשה להיתר לצורך ביצוע עבודות לשיפור הנגישות לבנין ובתוכו, רשאית הועדה לדרוש ממגיש הבקשה לערוך את בקשתו בהתאם להוראות תקנות הבניה, אם סברה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו בכתב, כי בדיקת הבקשה מחייבת זאת; דרשה הועדה כאמור, יחולו על הבקשה תקנות הבניה.

4. דרישות לקבלת היתר

לא יינתן היתר לעבורה מצומצמת אלא אם כן עשה מבקש ההיתר כל אלה:

(1) הגיש בקשה לכך לפי חלק א' של הטופס שבתוספת בשלושה עותקים;

(2) צירף לבקשה, לפי דרישת המהנדס, תשריט בשלושה עותקים בקנה מידה של 1:100 ובו פרטים שדרש המהנדס;

(3) בבקשה להתקנת מיתקן הסקה בדירה, מערכת טיהור אוויר ומערבת מיזוג אוויר ומיתקן גז במכל נייח - מסר למהנדס פרטים בכתב על רכיבי מיתקן הסקה בדירה לרבות גודל התנור וסוגו, מיקומו, מקום הארובה, סוגו ומיקומו של המכל לדלק נוזלי וסוג הדלק הנוזלי שבמכל, סוגו ומיקומו של מכל הגז הנייח וסוג הגז שבמכל;

(4) לבקשה להקמת מצללה, סוכך עונתי או לביצוע עבודות לשיפור הנגישות לבנין או בתוכו - צירף פרטים בדבר מיקומם וגודלם, ולפי דרישת המהנדס - גם חישובים סטטיים;

(5) לבקשה להקמת אנטנת צלחת, מובילים לקווי זינה או קווי זינה למיתקן תקשורת - מסר למהנדס בכתב פרטים על מיקום אנטנת הצלחת ובמקרים שבהם יותקנו מובילים לקווי הזינה או קווי זינה מחוץ לבנין - מיקום המובילים או קווי הזינה;

(6) לבקשה להתקנת מכל גז נייח, קיבל אישור של מפקח עבודה לעשות כן.

5. תנאים למתן ההיתר

(א) הועדה רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן ההיתר, בכל הנוגע ליציבות הבנין, לעיצובו האדריכלי ולבטיחות הציבור.

(ב) לא תיתן הועדה את ההיתר אלא בתום 30 ימים אחרי שהעתק הבקשה הומצא לבעל זכות בנכס שלא חתם בעצמו על הבקשה או - בבית משותף - לנציגות הבית שלא חתמה כאמור, ותיווסף בגוף ההיתר הערה זו: תשומת לבך מופנית לכך בי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעה אזרחית נגדך.

6. מתן היתר

ההיתר יינתן לפי חלק ב' של הטופס שבתוספת.
 

תוכן התקנות אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע פעולה כלשהי, ללא ייעוץ משפטי מתאים.

עריכה: ארז מירב
עורך "אדריכלות ובניה בישראל"

קטגוריות: