אדריכלות ובניה בישראל

מרכז הדרכה פתוח

נפילות ילדים מגובה: נייר עמדה

בשיתוף פעולה עם:

גירסה להדפסהSend by email
כותב המאמר: 
נערך ע"י ארז מירב, עורך האתר
תאריך בדיקת עדכניות: 
18-02-2015

מבוא

מדי שנה מגיעים כ - 80,000 ילדים לחדרי המיון כתוצאה מנפילות וכ - 10,000 ילדים מתאשפזים. 
אתר הנפילה העיקרי הוא בית המגורים. בשנת 2002, כ- 51% מהנפילות התרחשו בבית. 

החוק במדינת ישראל אינו מחייב התקנת סורגים בחלונות בבנייני מגורים כמו-כן, אין חובת התקנה של אמצעים אחרים המונעים נפילה מחלונות, אף לא בדירות בהם מתגוררים ילדים קטנים. 

באשר למעקות, בשנים האחרונות חלו שינויים בתקן (ת"י 1142), המגבירים את הסיכון לנפילת ילדים. 

ארגון 'בטרם'- המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, ערך נייר עמדה בנושא מניעת נפילות מגובה, אשר הוגש לוועדה לזכויות הילד במסגרת דיון שהתקיים ב - 11 במאי 2004.

1. היפגעות ילדים מנפילות

נפילות ילדים

מדי שנה מתים בישראל 6-7 ילדים ובני נוער כתוצאה מנפילה. (1)

נפילה היא הסיבה הראשונה לפגיעת ילדים המביאה לפנייה למיון ולאשפוז, כאשר כמחצית מהפציעות של ילדים המאושפזים בבתי החולים עקב טראומה נגרמות עקב נפילות. (2)

כ-80,000 ילדים מגיעים מדי שנה לחדרי מיון וכ-10,000 ילדים מתאשפזים עקב נפילות מדי שנה. (3)

נפילות מגובה הן סוג הנפילות השכיח ביותר. בשנת 2002 41.9% מהפגיעות עקב נפילה היו עקב נפילה מגובה. (4)

אתר הנפילה העיקרי הוא בית המגורים. בשנת 2002, כ- 51% מהנפילות התרחשו בבית. כ-70% מבין הילדים שנפגעו עקב נפילה בבית היו בגילאי 0-4; כ-19% היו בגילאי 5-9; 8.4% בגילאי 10-14 ו-2.5% בגילאי 15-17. (5)

קבוצות הסיכון:

א. ילדים צעירים - ילדים בגיל צעיר (0-9) ובמיוחד בני 0-4 הם הנפגעים העיקריים מנפילות, בעיקר מנפילות מגובה, שחומרת הפגיעה מהן היא הגדולה ביותר. כך למשל, בשנת 2002 51.4% ממקרי האשפוז עקב נפילות היו של ילדים בגילאי 0-4. (6) 

ב. בנים - שני שליש מהנפגעים מנפילות הם בנים ושליש הן בנות. (7) 

ג. ילדים מהמגזר הערבי - שיעור תמותת ילדים מנפילה גבוה יותר במגזר הערבי. שיעור זה עומד על 0.4 מקרים לכל 100,000 ילדים במגזר הערבי לעומת 0.2 מקרים ל-100,000 ילדים במגזר היהודי. (8) מקרי אשפוז ילדים מהאוכלוסייה הערבית בגין נפילות, גבוה מחלקם באוכלוסיית הילדים. כך למשל, בשנים 2000-2001, 40.5% ממקרי הנפילות של ילדים בגיל 1-4 היו של ילדים ממגזר זה, בעוד שחלקם באוכלוסיית הילדים היה רק 29%. (9)


(1)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לא פורסם), שאילתות מיוחדות ל'בטרם', קובץ פטירות, 1997-1993, 1999-1998. 
(2) המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר, תל השומר והמרכז הלאומי לבקרת מחלות - תחום טראומה, משרד הבריאות, פגיעות טראומה בישראל - 2002, ינואר 2004. וגם 'בטרם' (2003), היפגעות ילדים בישראל: דוח 'בטרם' לאומה 2002. 
(3) הערכה על סמך נתוני פניות למיון ואשפוזים של משרד הבריאות. 
(4) המועצה הלאומית לשלום הילד (2003), ילדים בישראל - שנתון סטטיסטי, דצמבר 2003. 
(5) המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר, תל השומר והמרכז הלאומי לבקרת מחלות - תחום טראומה, משרד הבריאות (2004) פגיעות טראומה בישראל 2002. 
(6) המועצה הלאומית לשלום הילד (2003), ילדים בישראל - שנתון סטטיסטי, דצמבר 2003. 
(7) מכון גרטנר, פגיעות טראומה בישראל - 2002, ינואר 2004. 
(8) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לא פורסם), שאילתות מיוחדות ל'בטרם', קובץ פטירות, 1997-1993, 1999-1998. 
(9) 'בטרם' (2003), היפגעות ילדים בישראל: דוח 'בטרם' לאומה 2002.

2. המצב החוקי באשר להתקנת אמצעים למניעת נפילות מחלונות, גגות, מרפסות ומדרגות

2.1. חלונות

ככלל, בישראל אין חובת התקנת סורגים בחלונות בבנייני מגורים, אך קבלן המעונין להתקין סורגים בחלונות, חייב לעמוד בתקן הישראלי. (10) כמו-כן, אין חובת התקנה של אמצעים אחרים המונעים נפילה מחלונות, אף לא בדירות בהם מתגוררים ילדים קטנים. 

בניו-יורק הופעלה בשנות ה-70 תוכנית מניעת נפילה מחלונות בשם "Children Can't Fly". תוכנית זו צמצמה כמעט לחלוטין את תופעת הנפילה מחלונות. 

התוכנית כללה קמפיין תקשורתי והגורמים הקהילתיים עסקו בהסברה וחינוך בנושא מניעת נפילה מגובה. בנוסף, חולקו מגנים לחלונות למשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך. כתוצאה מהתוכנית, מקרי התמותה כתוצאה מנפילה מחלונות קטנו ב-35% וסך מקרי הנפילה מחלונות קטנו ב-50%. לא היה ילד אחד שנפל מחלון דירה בה היו אביזרים המגבילים את פתיחת החלון. 

בהמשך לתכנית זו, בשנת 1976 הועבר חוק לפיו כל בעל בית של דירה בבניין רב-קומות יהיה חייב לספק אביזרים המגבילים את פתיחת החלון לדירה בה גרים ילדים בגיל 10 ומטה. תוכנית החקיקה הוכיחה ירידה של עד 95% בפניות לבתי החולים המקומיים לטיפול עקב נפילה מחלונות. תוכנית מעקב מ-1993 הוכיחה המשך מגמה של ירידה. (11) 

חוק דומה הועבר גם במדינת ניו-ג'רסי (12). 

בישראל, הייתה קיימת בעבר חובת התקנת אמצעי הגנה לחלונות בדירות שבקומה הראשונה או העליונה בבנייני מגורים, מתוקף תקנות התכנון והבנייה. התקנה שימשה בעיקר כהגנה מפני פריצות, אך היא בוטלה בשנת 2003. (13) כלומר, כיום אין חובת התקנת אמצעים כלשהם למניעת נפילת ילדים מחלונות של בנייני מגורים. (14)


(10)תקן ישראלי - ת"י 1635, סורגים לפתחים בבניינים, מכון התקנים הישראלי. 
(11) American Academy of Pediatrics, Committee on Injury and Poison Prevention (2001). Falls from Heights: windows, Roofs, and Balconies. Pediatrics. 107(5): 1188-1191. 
(12) Ibid.
(13) חובת התקנת אמצעי הגנה לחלונות הופיעה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970, (תיקון 2004), סעיף 2.93 "אמצעי בטיחות והגנה לחלונות". 
(14) ד"ר אייל ביקלס, מהנדס בטיחות, "ב. י. ק. ל. ס. - השקעות בע"מ - בטיחות, א+א", תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 (לא פורסם), נכתב עבור 'בטרם', 11 במאי 2004.

 

2.2 מעקים

בישראל, חובת התקנת מעקה העומד בתקן הישראלי (ת"י 1142) חלה הן על מרפסות והן על גרם מדרגות שיש בו יותר מ-3 מדרגות. החובה כי המעקים יעמדו בדרישות התקן הישראלי מעוגנת ב"תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970", ועל כן תקן זה הפך למחייב כחוק. (15) 

עם זאת, במהלך השנים האחרונות חלו מספר שינויים בתקן, המגבירים את הסיכון לנפילת ילדים:

א. בשנת 1998, פרסם מכון התקנים שינוי של התקן. בעוד שבעבר, מעקים תקניים היו מעקים בעלי מוטות אנכיים בלבד או מלוחות מליא, הרי שלאחר השינוי התירו להתקין מעקה עם אלמנטים אופקיים המאפשרים טיפוס ובלבד שחלקו העליון של המעקה יהיה נטוי או ניצב (אופקית) למישורו של המעקה, גם במקומות ובבניינים המיועדים לשימוש ילדים. הניסיון מוכיח שניתן לטפס על מעקה זה ועולה החשש כי ילדים עלולים להשתמש במוטות האופקיים כסולם, למשל בעת משחק, וליפול. (16) 

ב. בתקן שפורסם בשנת 1998 שונתה גם הדרישה לגובה מעקה על גגות לרבות גגות של בניינים גבוהים (עד 27 מטר) ושל בניינים רבי קומות. בעבר נדרש בתקן גובה של 130 ס"מ בתוספת הטייה אופקית של קצהו העליון של המעקה כדי 50 ס"מ. בתקן הנדון תוקנה המידה ל-105 ס"מ בלבד ובוטלה הדרישה להטיה האופקית. יצוין שבחוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות לעניין בניית בתי ספר, נותרו הדרישות המחמירות. יש לזכור שהוראות המנכ"ל מחייבות מתוקף חוק החינוך. (17) 

ג. באוגוסט 2001 תוקן סעיף 7.2.5 לתקן באופן תמוה. בעקבות התיקון, ניתן לבנות במקומות למופעים, בתיאטראות ובאצטדיונים, מעקים שגובהם נמוך מהגובה שהותר בעבר (66 ס"מ בתוספת משטח אופקי בקצהו העליון, שאורכו בתוספת גובה המעקה יהיו יחדיו 97.5 ס"מ. הגובה הקודם שנדרש היה 105 ס"מ). כתוצאה מהשינוי, ילדים יכולים לשבת בקלות על מעקים, להתכופף, וליפול. (18) 

ד. בתקן הישראלי ת"י 2142 חלק 1 מנובמבר 2001: "בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים", נעשה מיון המקומות לעניין גידור על-פי אופי המקום ועל פי רמת הפעילות של הילדים. בתקן נקבעו 3 קטגוריות: 

1. שטחים פתוחים שמתקיימת בהם פעילות ילדים מאורגנת ויזומה. 

2. שטחים פתוחים שיש בהם סבירות לפעילות ילדים לא יזומה - הותר מרווח בן 50 ס"מ בין מוטות המעקה. 

3. שטחים פתוחים שיש בהם סבירות נמוכה לפעילות ילדים - הותר מרווח בן 75 ס"מ בין מוטות המעקה. 

ברור לכל שדרך מרווחים אלו ילד עלול ליפול בקלות ולהיפגע. ראוי לזכור שבתקן 1142 אוסרים מרווחים שמידתם עולה על 8 ס"מ. 

יש לציין כי, מעקה הינו פיתוי לילד כמו גם לעיתים כל אשר נמצא מעברו. על כן, אין נפקא מינה אם מדובר במקום שבו יש פעילות יזומה של ילדים לבין מקום שבו יש סבירות נמוכה לפעילות של ילדים. די בילד אחד שיהיה במקום שבו ניתן לעבור בקלות, כמוסבר, דרך המעקה, כדי להכשיר בתקן סכנת חיים. (18)


(15) תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, וכן: תקן ישראלי ת"י 1142, מעקים ומסעדים, מכון התקנים הישראלי. 
(16)ד"ר אייל ביקלס, מעקים ומסעדים (לא פורסם), נכתב עבור 'בטרם', 11 במאי 2004. 
(17) שם. 
(18) שם. 
(19) שם.

 

3. מניעה

 

(20) תקנות בנייה מחמירות ויישום נרחב של אמצעים למניעת נפילות בבית, ובמבנים ציבוריים, וכן קביעת סטנדרטים בטיחותיים למוצרי ילדים תרמו רבות לצמצום תופעת הנפילות במדינות המפותחות. היעדר סטנדרטים בטיחותיים בסביבת הילדים במדינות הלא-מפותחות או באזורים לא מפותחים, מסביר את השיעור הגבוה של פגיעות בגין נפילה במקומות אלו. 

מניעת היפגעות מנפילות מחייבת שילוב בין מגוון אסטרטגיות:

סביבה ומוצר - סורגים לחלונות ומנגנונים המאפשרים הגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ; מעקות תקניים בגרמי מדרגות, במרפסות ובגגות; שימוש במשטחים סופגי אנרגיה בגני שעשועים; סביבה בטוחה במוסדות חינוך.

חקיקה ואכיפה - שיפור מתמיד בחוקים ותקנות של מבנים, סביבות ומוצרים, ברמה לאומית ומקומית; קידום חוקים, תקנות ונהלים במוסדות חינוך; אכיפה של החוקים והתקנות.

חינוך והסברה - תוכניות להעברת מסרים לקהלי יד מגוונים: הורים, מטפלים, ילדים וסוכני שינוי, באמצעות מערכת החינוך, הבריאות, המדיה ועוד.

הורים - עידוד התקנה ושימוש באביזרי בטיחות תקניים כגון מעקים וסורגים; השגחה על ילדים בגיל הרך; שימוש באמצעי רתימה בעגלות, כיסאות ועוד; אי שימוש בהליכון.

ילדים - חינוך למשחק בטוח.

המלצות להתמקדות תוכניות ההתערבות - לפי קבוצת גיל ומגזר.

רישום, מחקר והערכה - שיפור מלאות ואיכות רישום מקרי הפגיעה; קידום עיבוד נתונים וניתוח נתונים; הערכת תוכניות התערבות; ניתוח תרחישי נפילות תוך דגש על המגזר הלא-יהודי.

ארגון בטרם פועל לקידום בטיחות ילדים ומניעת היפגעות ילדים, ובין היתר מקדם את נושא מניעת נפילות ילדים מגובה תוך שילוב מגוון אסטרטגיות המניעה. השנה נערכה בנושא זה פעילות מוגברת עם השותפים השונים: במערכת הבריאות, ברשויות המקומיות, בגנים ובבתי-ספר ועוד. אחת האסטרטגיות המרכזיות והיעילות בצמצום נפילות ילדים היא קידום חקיקה ואכיפה. המלצות בטרם בנושא זה מובאות להלן.


(20) 'בטרם' (2003), היפגעות ילדים בישראל: דוח 'בטרם' לאומה 2002.

4. המלצות לקידום חקיקה ותקינה בנושא חלונות ומעקים

א. חיוב השתתפותם של מומחים בקידום בטיחות ילדים ומומחים ברפואת ילדים בוועדות התקינה של מכון התקנים - בדיוני מכון התקנים, העוסקים בקבלה או בשינוי של תקנים שונים, מועלים שיקולים רבים. חשוב להבטיח כי בעת דיון על תקנים שונים, שיש להם גם רלוונטיות לנושא בטיחות ילדים, בין השיקולים שיועלו, יינתן מקום רב לשיקולים הנוגעים לבטיחות ילדים. ניתן לעשות זאת באמצעות חיוב השתתפותם של מומחים בקידום בטיחות ילדים ומומחים ברפואת ילדים בוועדות התקינה הרלוונטיות. 

ב. שינוי התקנים העוסקים במעקים - עקב השינויים שנערכו בתקן זה, ושבעקבותיהם עולה חשש אמיתי לגידול במספר הילדים הנפגעים עקב נפילה, אנו מבקשים להורות למכון התקנים לשוב ולעיין בתקנים העוסקים במעקים למניעת נפילה. לחילופין, ניתן להכניס דרישות מינימום, טכניות, לתוך תקנות התכנון והבנייה. 

ג. התקנת אמצעי הגנה לחלונות - כיום אין חיוב להתקין אמצעים כלשהם שמטרתם למנוע נפילות ילדים מחלונות. על-כן יש לפעול למען החלת חובה על בעלי דירות ומבנים, להתקין אמצעים מסוג זה, למשל, מנגנונים המאפשרים הגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ, במידה ובדירה גרים ילדים מתחת לגיל 10 (כפי שנעשה בניו-יורק). 

מוצע לבצע תיקון כדלקמן בתקנות התכנון והבנייה, סעיף 2.93 "אמצעי בטיחות והגנה לחלונות": 

(א) בעל ההיתר יתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635; סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן - ת"י 1635) באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן. 

(ב) בעל ההיתר יצא ידי חובה כאמור בסעיף (א) אם יתקין חלון או תריס אשר דרכו או בעת פתיחתו באופן מירבי, לא יוכל להימלט מפתחיו כדור שקוטרו עולה על 10 ס"מ. 

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) בבניינים שאינם למגורים ושיעודם אינו למטרות חינוך ותרבות, אין חובת ההתקנה כאמור.

 

"בטרם"
www.beterem.org 
המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים

קטגוריות: 

 

מודעת גוגל

.

אינדקס

 

חדש!
אינדקס הבניה בישראל עולה לאוויר בימים אלו בגרסת הרצה.
העסקים שירשמו לאינדקס בתקופת ההרצה, ימשיכו להתפרסם ללא עלות עם סיום הפיתוח.

 

כיצד אוסיף את העסק שלי לאינדקס העסקים?

1. ראשית, בצע הרשמה קצרה  ומהירה לאתר (או כניסה במידה ונרשמת בעבר).

2. לאחר מכן,  לחץ כאן ליצירת כרטיס עסק. 

3. לאחר שסיימת, ביכולתך לקדם את כרטיסך למקום בולט בדף הראשי. לפרטים נוספים לחץ כאן.