אדריכלות ובניה בישראל

מרכז הדרכה פתוח

תקנות התכנון והבניה- נגישות נכים (נוסח מעודכן)

בשיתוף פעולה עם:

גירסה להדפסהSend by email
כותב המאמר: 
נערך ע"י ארז מירב, עורך האתר
תאריך בדיקת עדכניות: 
25-10-2017

מבוא

החוק מחייב התייחבות מיוחדת לצרכיהם של בעלי מוגבלות הקשורה לניידות. בגישה, בחניה, במתקנים הסניטריים השונים, במעליות ובנקודות רבות הקשורות לתכנון המבנה. להלו לשון התקנות המלאות.

תוכן התקנות המובא להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע פעולה כלשהי, ללא ייעוץ משפטי מתאים.

התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי

 

תק' (מס' 5) תשל"א-1971סימן א': פרשנות

הגדרות תק' (מס' 5)  תשל"א-1971 (או: מהו בניין ציבורי?- עורך האתר)

8.01    בחלק זה –

           "בנין ציבורי א'" - בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:

(1)   אולם לשמחות;

(2)   בית אבות;

(3)   בית לאסיפות ובית לעצרות עם כמשמעות "אסיפה" ו"עצרת עם" בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962;

(4)   בית חולים, כמשמעות המונח "בית חולים" בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, לרבות מרפאות ציבוריות;

(5)   בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

(6)   מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא  באלה;

(7)   בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;

(8)   חנות כל בו, לרבות סופר-מרקט, ששטחה עולה על 350 מ"ר;

תק' (מס' 4)  תשנ"ט-1999

(9)   בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל-ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים;

           "בנין ציבורי ב'" – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:

(1)   בית דואר וסוכנות דואר;

(2)   בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ"ר לפחות;

(3)   בית לקולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון;

(4)   בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;

(5)   בית מרחץ;

(6)   בנק;

(7)   בריכת שחיה;

(8)   בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן-ילדים, להוציא גן ילדים פרטי;

(9)   מוסד ציבורי לילדים;

(10)  מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ-25 סועדים;

(11)  משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;

           "בנין ציבורי" – בנין ציבורי א' או בנין ציבורי ב';

תק' תשס"ה-2004-   "גזרת בנין"

– חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;

תק' תשס"ה-2004-     "דרך נגישה"

– תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת"י 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות (להלן – ת"י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת"י 1918 חלק 2: נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבנין (להלן – ת"י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל (הערת העורך- כרגע התקן קובע רוחב של 130 ס"מ);

תק' תשס"ה-2004- "חניון ציבורי"

– חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995  "יחידת אכסון"

– חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995  "יחידה מיוחדת"

– יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט בסעיף 8.25;

תק' תשס"ה-2004

           "מקומות חניה נגישים" – מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;

           "נכה" – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים בחלק זה, כולם או מקצתם;

           "רוחב חפשי בפתח" –

(1)   בדלת חד-כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין הפאה  הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;

(2)   בדלת דו-כנפית או רב-כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;

(3)   בדלת הזזה חד-כנפית – המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;

(4)   בדלת הזזה דו-כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;

           "רום מדרגה" ו"שלח מדרגה" – כמשמעותם בסעיף 3.01 לתוספת השניה;

תק' תשס"ה-2004

           "שטח חוץ" – שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.

תק' (מס' 5) תשל"א-1971

סימן ב': הוראות למתן היתר

מתן היתר לבנין ציבורי תק' (מס' 5)  תשל"א-1971 תק' תשס"ה-2004

8.02    (א)  לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א' אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א', ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה.

 

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995 תק' תשס"ה-2004

           (ב)  לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב' אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו, התנאים המפורטים בחלק זה, הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

           (ג)   היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת "בנין ציבורי ב'" שבסעיף 8.01 (בסעיף זה - מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:

(1)   בבנין שבו מ-25 עד 70 יחידות אכסון - יחידה מיוחדת אחת לפחות;

(2)   בבנין שבו מ-71 עד 150 יחידות אכסון - שתי יחידות מיוחדות לפחות;

(3)   בבנין שבו מ-151 עד 200 יחידות אכסון - שלוש יחידות מיוחדות לפחות;

(4)   בבנין שבו מ-201 עד 300 יחידות אכסון - ארבע יחידות מיוחדות לפחות;

(5)   לכל 75 יחידות אכסון נוספות - יחידה מיוחדת אחת.

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

           (ד)  בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח - שבאותו בנין - הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה - שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

           (ה)  על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1)   עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד - על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד);

(2)   הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן - רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות  הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;

(3)   הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט"ז בניסן תשל"ב (31 במרס 1972).

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

           (ו)   כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.

שינויים בבנין ציבורי קיים תק' (מס' 5) תשל"א-1971 תק' תשס"ה-2004

8.03    (א)  הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א', שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שימש למטרות של בנין ציבורי א' ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את  התנאים האמורים.

תק' תשס"ה-2004

           (ב)  הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב', שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי ב', הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.

תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

           (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.

תק' תשס"ה-2004

סימן ג': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי

חניה תק' תשס"ה-2004

8.03.01 (א) בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת"י 1918 חלק 2.

           (ב)  דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור בפרט 8.04, או לנכס.

           (ג)   מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.

           (ד)  מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:

          מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים

מספר מקומות

     חניה                                   סך הכל                         רכב רגיל                       רכב גבוה

עד 25                               1                           -                           1

26 עד 50                          2                           1                           1

51 עד 75                          3                           2                           1

76 עד 100                         4                           3                           1

101 עד 150                       5                           4                           1

151 עד 200                       6                           5                           1

201 עד 300                       7                           6                           1

301 עד 400                       8                           7                           1

401 עד 500                       9                           7                           2

501 עד 1,000              2% מכלל                       ראה פרט משנה (ה)

                              מקומות החניה

יותר מ-1,000           12 + 1% מכלל                   ראה פרט משנה (ה)

                              מקומות החניה

           "רכב גבוה" – רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.

           (ה)  מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ-8 מקומות חניה נגישים.

           (ו)   בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה – יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.

           (ז)   על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות בפסקה (4) להגדרה "בנין ציבורי ב'" שבפרט 8.01, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות בפרט 8.02(ג).

דרכים נגישות מחוץ לבנין תק' תשס"ה-2004

8.03.02 (א) דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור בפרט 8.04 של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.

           (ב)  מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.

           (ג)   התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.

אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם תק' תשס"ה-2004

8.03.03 הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.

הכניסה לבנין תק' תשס"ה-2004

8.04    (א)  הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו-(ח) ובפרט 8.05.

           (ב)  כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ-5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ-5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוט גדול מ-6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).

           (ג)   הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.

           (ד)  הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.

           (ה)  כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים בפרט 8.11.

           (ו)   בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ-100 מטרים.

           (ז)   בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת"י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.

           (ח)  בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת"י 1918 חלק 4.

תק' תשס"ה-2004  סימן ד': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי

דלת כניסה תק' תשס"ה-2004

8.05    (א)  בכל כניסה נגישה כאמור בפרט 8.04, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ-80 ס"מ, ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.

           (ב)  מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ-20 מ"מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ"מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.

           (ג)   בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו-(ב).

דלתות, מחיצות וקירות שקופים תק' תשס"ה-2004

8.06    דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.

דלתות פנים תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.07    כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:

(1)   הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ-80 ס"מ;

(2)   אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ-40 ס"מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;

(3)   אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;

(4)   דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;

(5)   לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של השטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;

(6)   תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;

(7)   בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;

תק' (מס' 3) תשס"ג-2003

(8)   (נמחקה);

תק' תשס"ה-2004

(9)   ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת"י 1099 חלק 1.;

(10)  ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;

(11)  צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;

(12)  הידית תימצא במרחק לא פחות מ-5 ס"מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;

(13)  בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ-30 מ"מ;

(14)  המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס"מ.

דרך נגישה בתוך הבנין תק' תשס"ה-2004

8.08    (א)  דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם לפרט 8.02 (א) ו-(ב).

           (ב)  דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין-לאומי כהגדרתו בת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין-לאומי; בפרט משנה זה, "דרך כללית" – דרך המחברת בין חלקים וחללים בבינן וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.

מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.09    (א)  מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.

           (ב)  מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.

תק' תשס"ה-2004

           (ג)   במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו-(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:

(1)   שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;

(2)   הפרש הגובה בין תחתית מהלך הכבש לראשו לא יעלה על 75 ס"מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150ס"מ;

(3)   רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ-1.25 מטר;

(4)   ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ-1.25 במקומות אלה:

(א)   בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;

(ב)   במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;

(ג)    לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס"מ;

(5)   בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס"מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ-5 ס"מ;

(6)   בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;

(7)   למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס"מ עד 95 ס"מ מעל מפלס הכבש או משטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ"מ ל-40 מ"מ;

(8)   הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס"מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס"מ מעל מפלס הכבש.

תק' תשס"ה-2004

           (ד)  על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:

(1)   אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;

(2)   שיפועו לא יעלה על 10%.

תק' תשס"ה-2004

           (ה)  פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.

תק' תשס"ה-2004

           (ו)   נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ-2 ס"מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.

התקנת מעלית וחדר מדרגות תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.10    (א)  בבנין ציבורי א' המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.

           (ב)  בבנין ציבורי ב' המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה בסעיף 8.02(ב) אינה קומת קרקע, תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.

מבנה המעלית תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.11    (א)  המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.

           (ב)  לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:

(1)   תותקן מעלית אחת לפחות;

(2)   בבנין ציבורי א' ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ"ר יותקנו שתי מעליות לפחות;

(3)   מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:

(א)   העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;

(ב)   הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה, יהיה 1.07 מטר;

(4)   דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;

תק' (מס' 3) תש"ם-1980

(5)   הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס"מ לפחות;

(6)   לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;

(7)   בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ-4 ס"מ ממישור קירות התא;

(8)   חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס"מ על 7.5 ס"מ;

(9)   קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;

(10)  תא המעלית יהיה מאוורר;

(11)  ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות k15 מ"מ ביחס למפלס הרצפה;

(12)  השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;

(13)  בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;

(14)  יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה;

(15)  במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;

(16)  תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;

(17)  בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;

(18)  כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ-20 מ"מ;

(19)  הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;

(20)  בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:

(א)   כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: "מעלית באה" ו"מעלית בשימוש";

(ב)   חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;

(ג)    רם-קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;

(ד)    מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;

(ה)   הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.

(21)  בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;

(22)  בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל-בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.

חדר מדרגות תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.12    לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:

(1)   שלח המדרגה לא יפחת מ-26 ס"מ;

(2)   רום המדרגה לא יהיה גבוה מ-16.5 ס"מ ולא יפחת מ-10 ס"מ;

(3)   בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;

תק' תשס"ה-2004

(4)   (בוטלה);

(5)   לא יורשו רומים פתוחים;

(6)   פני השלח לא יהיו חלקים מדי;

תק' (מס' 4) תשס"ב-2002

(7)   כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ-1.85 מטר ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 17.5 ס"מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 15.5 ס"מ;

(8)   לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ-3 מדרגות;

(9)   פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס"מ לפחות;

(10)  יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;

תק' תשמ"ב-1982

(11)  במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;

תק' תשמ"ב-1982

(12)  במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;

תק' תשמ"ב-1982

(13)  מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס"מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;

תק' תשמ"ב-1982

(14)  המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1142;

תק' תשס"ה-2004

(15)  צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ"מ ל-40 מ"מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;

(16)  לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס"מ לפחות ולא יותר מ-8 ס"מ;

תק' תשמ"ב-1982

(17)  יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:

(א)   המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס"מ מתחת לתקרת השקע האמור;

(ב)   המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס"מ;

(ג)    המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס"מ מעל תחתית השקע האמור;

תק' תשמ"ב-1982

(18)  כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;

(19)  האור בחדר מדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוכס במישור של 75 ס"מ מעל פני כל שלח של מדרגה;

תק' תשס"ה-2004

(20)  החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.

בתי שימוש מיוחדים תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.13    (א)  יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.

תק' תשס"ה-2004

           (ב)  נמצא לפני תא בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:

(1)   המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;

תק' תשס"ה-2004

(2)   המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה – אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;

(3)   לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;

(4)   הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;

(5)   ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל-2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 8.07(2).

           (ג)   הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:

(1)   היא תיפתח החוצה;

(2)   הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;

(3)   לא יותקן מפתן בפתחה;

תק' תשס"ה-2004

(4)   יחולו עליה ההוראות שבפרט 8.07(1), (10), (11) ו-(12);

תק' תשס"ה-2004

(5)   בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור שבפרט 8.07(13) ו-(14);

(6)   על אף הסגירה בפנים על-ידי בריח או סידור דומה, תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.

           (ד)  המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:

(1)   המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ-1.75 מטר;

(2)   המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ-1.40 מטר.

           (ה)  מיקומה של האסלה יהיה כך:

(1)   המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ-0.75 מטר;

(2)   המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ-1.00 מטר; "הקו המרכזי של האסלה" הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;

(3)   הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.

תק' תשס"א-2001

           (ו)   יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:

(1)   קוטרם לא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר;

(2)   בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;

(3)   בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;

(4)   המוטות האמורים בפסקאות (2) ו-(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;

(5)   כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;

(6)   בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20d20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;

(7)   כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.

           (ז)   יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:

(1)   הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;

(2)   פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס"מ מעל הרצפה;

(3)   ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית-מנוף.

           (ח)  ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סיבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.

משתנות תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.14    הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:

(1)   משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ-50 ס"מ מעל פני הרצפה;

(2)   משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה, לא יעלה גבהה על 17 ס"מ ורחבה לא יפחת מ-45 ס"מ;

(3)   מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.

כיור מיוחד בחדרי שירות תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.15    בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור בסעיף 8.13(ז)(2) ו-(3).

 

מראה בחדרי שירות תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.16                בחדרי שירות כאמור בסעיף 8.15 תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ-1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ-0.90 מטר מעל פני הרצפה.

מפסיקים וכפתורי הפעלה תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.17    (א)  כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.

           (ב)  כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.

תק' תשס"ה-2004

8.18    (בוטל).

מזרקת לשתיית מים תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.19    נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:

(1)   הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס"מ מעל פני הרצפה;

(2)   המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;

(3)   השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;

(4)   במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.

תק' תשס"ה-2004

8.20    (בוטל).

יציאות מבנין ציבורי תק' (מס' 5)  תשל"א-1971 תק' תשס"ה-2004

8.21    נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן לפי הענין הוראות פרטים 8.03.02, 8.03.03, 8.04 ו-8.05.

 

תק' תשס"ה-2004

8.22    (בוטל).

מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.23    בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:

(1)   שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;

(2)   לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;

(3)   המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;

(4)   המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.

מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל  ציבוריים תק' (מס' 5)  תשל"א-1971

8.24    במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב' ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל,  שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:

(1)   הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס"מ מעל פני הרצפה;

(2)   מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס"מ וברוחב של 80 ס"מ לפחות;

(3)   הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.

יחידה מיוחדת תק' (מס' 2) תשנ"ה-1995

8.25    ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:

(1)  הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ-80 ס"מ;

(2)  אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;

(3)  לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל-8 ס"מ;

(4)  השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים  המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:

(א)   יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;

(ב)   דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;

(ג)    תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס"מ לפחות;

(ד)   המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;

(ה)   בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;

(ו)    כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ' לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס"מ מעל הרצפה;

(ז)    רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;

(ח)   ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של  המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ-1.5% לניקוז מהיר;

(ט)   האמבטיה תהא במידות 1.60 X 0.70 מ' לפחות;

(י)    במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס"מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד  בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;

(יא)  במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 X 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;

(יב)  אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס"מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס"מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ-42 עד 45 ס"מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס"מ לפחות;

(יג)   מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר, יותקנו כלהלן:

תק' תשס"א-2001

(1)    מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט בפרט 8.13(ו);

תק' תשס"א-2001

(2)    (בוטלה);

תק' תשס"א-2001

(3)    (בוטלה);

(4)    בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס"מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(5)    בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס"מ, ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(6)    בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(7)    בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;

(8)    בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס"מ; קצהו העליון יהיה בראש  האמבטיה, בגובה 70 ס"מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס"מ מעל דופן האמבטיה;

(9)    על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס"מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);

(יד)  הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;

(טו)  במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;

(טז)  גובהו העליון של כיור יהיה בין - 82 ס"מ ל-87 ס"מ מן הרצפה;

(יז)   מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס"מ מהרצפה;

(יח)  מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס"מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס"מ לפחות מהרצפה;

(יט)  אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.

תק' תשס"ה-2004

סימן ה': סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי – אמצעי תקשורת

טלפון ציבורי תק' תשס"ה-2004

8.26    (א)  טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו-(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו-(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).

           (ב)  טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4.

           (ג)   טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4.

מערכות התרעה ואזעקה תק' תשס"ה-2004

8.27    מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

חלק ח'1

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

פרק א': בניין ציבורי חדש

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן א': פרשנות

הגדרות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.30    בפרק זה –

           "אדם עם מוגבלות" "גוף ציבורי" ו"הנציב" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק השוויון;

           "בניין קיים" – מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של חוק זה;

           "בית שימוש נגיש" – בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1;

           "דרך נגישה" – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות חלק זה;

           "חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

           "חניון ציבורי" – כהגדרתו בתקנות החניה;

           "יציע" – כמשמעותו בתוספת השלישית;

           "מדור שירותים" – חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;

           "מורשה לנגישות מבנים" – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בסעיף 19מא לחוק השוויון;

           "מורשה לנגישות השירות" – כהגדרתו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון;

           "מלתחה" – מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;

           "מלתחה נגישה" – מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;

           "מעלון אנכי" – משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 ות"י 2252 חלק 1;

           "מעלית עם פיקוד יעדים" – מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;

           "מקום חניה נגיש" – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993;

           "מקום עבודה" – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי פרק ד' לחוק השוויון;

           "ניגוד חזותי" – ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;

           "ניגוד מישושי" – ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;

           "סימן אזהרה" – משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתף טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;

           "סימן מאתר" – סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;

           "סימן מאתר בתוך בניין" – משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;

           "סימן מוביל" – רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת הולכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אח מאלה:

(1)   "סימן מוביל מטיפוס 1" – סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;

(2)   "סימן מוביל מטיפוס 2" – מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;

(3)   "סימן מוביל מטיפוס 3" – מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;

           "סמל הנגישות" – סמל הנגישות הבין-לאומי כמשמעותו בת"י 1918 חלק 4;

           "עמדת מודיעין" – עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;

           "קומה" – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן – תקנות חישוב שטחים);

           "רכב גבוה" – רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;

           "רשות ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק השוויון;

           "שטח" – שטח למטרה עיקרית כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים;

           "ת"י 1918 חלק 1" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;

           "ת"י 1918 חלק 2" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;

           "ת"י 1918 חלק 3.1" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;

           "ת"י 1918 חלק 3.2" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;

           "ת"י 1918 חלק 4" – תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת;

           "ת"י 2252 חלק 1" – תקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;

           "ת"י 2481 חלק 70" – תקן ישראלי ת"י 2418 חלק 70 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות;

           "ת"י 2279" – תקן ישראלי ת"י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;

           "תקנות החניה" – תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983;

           "תקנות חישוב שטחים" – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992.

מקום ציבורי חדש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.31    "מקום ציבורי חדש" – מקום ציבורי כמפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון.

 

בניין עם ייעוד מעורב תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.32    בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות חלק זה על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.

בניין ציבורי אחר תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.33    בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון, יחולו הוראות חלק זה בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בתוספת כאמור, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ב': בניין ציבורי חדש (כללי)

היתר לבניין ציבורי חדש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.40    היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין (בחלק זה – היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בחלק זה.

 

תוספת לבניין ציבורי תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.41    (א)  היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן – תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:

(1)   בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה;

(2)   בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

           (ב)  לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו בתקנות חישוב שטחים, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

           (ג)   מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

           (ד)  על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.

           (ה)  בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

(1)   התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;

(2)   דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;

(3)   התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי חלק זה;

(4)   התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי חלק זה לגבי התוספת.

התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץ תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.42    בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

שינויים במהלך בנייה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.43    הוראות חלק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של חלק זה; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות חלק ח' בתוספת זו.

התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.44    בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע בחלק זה.

 

עיגול תוצאת חישוב תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.45    מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ג': דרך נגישה

דרך נגישה לבניין ציבורי תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.50    (א)  בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.

           (ב)  דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב)(2).

           (ג)   בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:

(1)   דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת"י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;

(2)   דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;

(3)   היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.

           (ד)  בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ-130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ-130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

קשר פיזי בין בניינים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.51    (א)  מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין המפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.

           (ב)  מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.

דרך נגישה אל חוץ הבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.52    (א)  דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.

           (ב)  בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

           (ג)   על אף האמור בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:

(1)   הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטמטרים;

(2)   שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.

מעבר בין מקומות בשטחי חוץ תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.53    המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.

 

הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.54    היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:

(1)  שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת"י 1918 חלק 2;

(2)  היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל-300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;

(3)  עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;

(4)  בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.

כניסה לבניין ציבורי חדש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.55    (א)  הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.

           (ב)  בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.

בניין ובו כניסות לא נגישות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.56    היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.

בניין ובו כניסות בגזרות שונות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.57    (א)  בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.

           (ב)  בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.

דרך נגישה בתוך הבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.58    דרך נגישה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל –

(1)  מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;

(2)  מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר עליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.

מעבר בין מקומות בקומה בתוך בניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.59    מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.

 

הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.60    בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות פרט 3.1.2.7 בחלק ג' והוראות אלה:

(1)  היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ-1.5 סנטימטרים ולא יותר מ-150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות חלק ג' בתוספת זו ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;

(2)  במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ-250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;

(3)  במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.

מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.61    מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.

דלתות ושערים בדרך נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.62    (א)  דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1 ובהתאם לחלק ג' בתוספת זו.

           (ב)  בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1.

           (ג)   בדלת חד-אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת"י 1918 חלק 3.1, ות"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

           (ד)  בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.

           (ה)  בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת"י 1918 חלק 4.

דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורט תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.63    נוסף על האמור בפרטים 8.57 ו-8.58 לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:

(1)  דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיועדים ואל בית שימוש נגיש;

(2)  דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);

(3)  היו במקום כמה משטחי משחק מאותוה סוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ-50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;

(4)  במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו-(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.

דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצר תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.64    דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.

דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.65    (א)  בפרט זה, "במה" – כהגדרתה בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.

           (ב)  בבמה יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ-45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.

           (ג)   במהלך מדרכות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.

דרך נגישה בבית כנסת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.66    על אף האמור בסימן זה, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:

(1)  בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אלי הדרך נגישה שלא מתוך הבניין;

(2)  בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ-150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;

(3)  בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ד': אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה

בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.70    (א)  אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למדרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה לבבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנ"סים.

סימן מוביל בדרך תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.71    (א)  סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.

           (ב)  סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.

           (ג)   סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).

(הושמט)

גימור פני שטח של סימן מוביל תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.72    (א)  גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.

           (ב)  בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

שינוי כיוון של סימן מוביל תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.73    במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:

(1)  סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;

(2)  שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;

(3)  בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.

סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצונית תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.74    (א)  נוסף על האמור בפרט 8.70, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:

(1)   סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;

(2)   בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור בפרט 8.72 ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

           (ב)  נוסף על האמור בפרט 8.70, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.

סיום סימן מוביל מחוץ לבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.75    סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75.

(הושמטו)

סימן אזהרה מחוץ לבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.76    (א)  לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.

           (ב)  במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותו שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה בפרט 3.2.1.20, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותו שמע כאמור.

סימן מאתר מחוץ לבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.77    סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.

 

סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.78    (א)  סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.

           (ב)  סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.

           (ג)   בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוח בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.

סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.79    בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:

(1)  הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;

(2)  הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל-160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל-100 סנטימטרים;

(3)  המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;

(4)  על אף האמור בת"י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;

(5)  בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80.

(הושמט)

סימון דלת שקופה בקיר שקוף תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.80    על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:

(1)  הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל-160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;

(2)  כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.

סימון דלת הזזה דו-אגפית ושקופה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.81    בדלת הזזה דו-אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80 על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.

 

סימון דלת מסתובבת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.82    בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80.

 

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ה': תאורה

תאורה בבניין ציבורי חדש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.90    בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת"י 8995.

תאורה בדרך אל בניין ציבורי תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.91    תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ו': שילוט

שילוט הכוונה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.100   בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, לרבות במקומות אלה:

(1)  במבואה של בניין ציבורי או הכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;

(2)  בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;

(3)  במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;

(4)  בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;

(5)  ברחבי מפלס של חניון תת-קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;

(6)  בכניסה לחניה תת-קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ז': מקומות חניה

הקצאת מקומות חניה נגישים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.110   (א)  במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) (בסימן זה – הטבלה).

           (ב)  נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים בתקנות החניה.

           (ג)   נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א' בטבלה.

           (ד)  חניה נגישה תהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.

           (ה)  מספר מקומות החניה הנדרשים:

טור א'

מספר מקומות חניה הנדרשים על פי התוספת לתקנות החניה

טור ב'

מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים

סך הכל

לרכב רגיל

לרכב גבוה

10-4

1

-

1

25-11

2

1

1

50-26

3

2

1

75-51

3

2

1

100-76

4

2

2

150-101

5

3

2

200-151

6

4

2

300-201

7

4

3

400-301

8

5

3

500-401

9

6

3

1000-501

9 + 2% מכלל מקומות החניה מעל 500

מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 6 או חלק מ-6 מקומות חניה נגישים נוספים

יותר מ-1000

19 + 1% מכלל מקומות החניה מעל 1,000

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבורי תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.111   בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חניה בבניין עם כמה כניסות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.112   בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.

 

גישה חופשית למקום חניה נגיש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.113   במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.

מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסון תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.114   על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן בסימן י"א, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.

מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.115   על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם בסימן י"ג.

 

חניה עם מיסעה משופעת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.116   בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:

(1)  מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;

(2)  לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.

הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.117   הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי סימן זה שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ח': מעלית ומעלון

מעלית לשימוש הציבור תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.120   (א)  מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.

           (ב)  השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.

           (ג)   מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

           (ד)  ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.

מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלות תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.121   בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ-120 סנטימטרים.

מרחק הליכה למעלית תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.122   מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.

 

התקנת שתי מעליות בבניין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.123   בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.

מעלית עם פיקוד יעדים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.124   על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות פרט 8.120(א) הוראות אלה:

(1)  באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין-לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת"י 2481 חלק 70;

(2)  מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין-לאומי האמור בפסקה (1);

(3)  באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:

(א)   התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;

(ב)   לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;

(ג)    תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;

(ד)   השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;

(ה)   הסימנים האמורים בפרט 8.78 יובילו להתקן הפיקוח האמור בפרט זה.

מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדים תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.125   בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

מעלון אנכי תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.126   מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ט': מדרגות, מדרגות נעות ומסועי לכת

מדרגות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.130   (א)  במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.

           (ב)  לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.

מדרגות נעות ומסועי לכת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.131   (א)  אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי חלק זה.

           (ב)  במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:

(1)   אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;

(2)   אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן י': מיתקני תברואה

בתי שימוש נגישים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.140   (א)  בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל"ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל"ת, יחולו גם עליהם הוראות סימן זה.

           (ב)  בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.

בית שימוש מיוחד מטיפוס 2 תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.141   בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

מספר בתי שימוש נגישים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.142   (א)  בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל"ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.

           (ב)  בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל"ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.

           (ג)   בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.

בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדים תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.143   על אף האמור בפרטים 8.141 ו-8.142, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:

(1)  מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;

(2)  מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים;

(3)  מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים.

בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחד תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.144   (א)  על אף האמור בפרטים 8.141 ו-8.142, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.

           (ב)  בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.

           (ג)   בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים בחלק זה.

קבועות תברואיות בבית שימוש נגיש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.145   הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1.

 

מיקום בתי שימוש נגישים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.146   (א)  בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל"ת.

           (ב)  לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.

           (ג)   על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.

           (ד)  מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.

בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלות תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.147   (א)  במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:

מספר מקומות הישיבה

         המיוחדים                                     בתי שימוש נגישים

12-0                      לפי האמור בפרט 8.146

24-13                    3 שמתוכם 1 משותף לשני המינים

40-25                    4 שמתוכם 1 משותף לשני המינים

60-41                    5 שמתוכם 2 משותפים לשני המינים

מ-61 ומעלה           5 ועוד 1 לכל 20 מקומות מיוחדים נוספים מעל 61.

           (ב)  במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).

בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורבים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.148   בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.

משתנות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.149   בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן משתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת"י 1918 חלק 3.1.

מלתחה, תא הלבשה ומקלחת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.150   בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי פרטים 8.140, 8.154, ו-8.156, ולחלופין תא משולב לפי פרט 8.157.

דרך נגישה למלתחה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.151   אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.

מראה ומתלים במלתחה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.152   מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.

 

עמדת הלבשה נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.153   עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.

 

עמדת הלבשה בתא שירותים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.154   עמדת הלבשה הגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.

מבנה עמדת הלבשה נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.155   בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.

 

תא מקלחת נגיש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.156   בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.

תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסל תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.157   (א)  תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.

           (ב)  תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.

שילוט תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.158   שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

מקווה טהרה נגיש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.159   (א)  בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:

(1)   דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;

(2)   במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא כלכלים בנוכחות רהיטים, לפי ת"י 1918 חלק 1;

(3)   יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי פרט 8.156, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת"י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;

(4)   בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;

(5)   על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ-95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;

(6)   משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת"י 1918 חלק 3.1;

(7)   למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת"י 2279;

(8)   הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם מדרשים מטעמי הלכה ודת;

(9)   במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א) –

(1)   אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטןמ-130 סנטימטרים;

(2)   במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן י"א: יחידות אכסון

הגדרות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.180   בסימן זה –

           "יחידת אכסון" – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;

           "יחידת אכסון מיוחדת" – יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;

           "יחידת אכסון מקושרת" – יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.

מקום אכסון שלא למגורים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.181   יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.

מספר יחידות אכסון מיוחדות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.182   מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:

                                       טור א'

                           סך כל יחידות האכסון                                                                טור ב'

                                 בבניין ציבורי                                          מספר מזערי של יחידות האכסון המיוחדות

          25-6                                                           1

          75-26                                                          2

          100-76                                                        3

          150-101                                                      4

          מ-151 ומעלה – לכל 50 יחידות נוספות             1 שמתוכן יחידה אחת מקושרת

          מ-301 ומעלה – לכל 75 יחידות נוספות             2 שמתוכן יחידת אחת מקושרת

יחידות אכסון מיוחדות בבית אבות תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.183   על אף האמור בפרט 8.182 ובלי לגרוע מהוראות פרט 8.44, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.

יחידת אכסון מיוחדת בסוויטה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.184   בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.

 

מיקום יחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.185   במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.

 

מבנה יחידת האכסון המיוחדת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.186   (א)  הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.

           (ב)  בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא כלכלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.

חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.187   (א)  דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1.

           (ב)  ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות "כ".

           (ג)   בדלת חד-אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

           (ד)  בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת"י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי פרט 8.188.

           (ה)  כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.

           (ו)   משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.

           (ז)   פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגשות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת"י 2279.

אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.188   אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:

(1)   מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;

(2)   בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן – המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא כלכלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;

(3)   ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג "4 דרך"; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.

מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.189   בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:

(1)  בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפרט 8.188(2), יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918, חלק 3.2;

(2)  בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני באורך 120 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.

מקלחת ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.190   במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:

(1)  היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת"י 1918 חלק 1;

(2)  תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחד תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.191   בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת"י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.

אסלה ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.192   אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון.

כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.193   כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב' ו-ג' הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.

 

אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדת תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.194   התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.

 

 

יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצר תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.195   (א)  על אף האמור בפרט 8.182, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי פרטים 8.187 ו-8.190 עד 8.194.

           (ב)  דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן י"ב: בתי עלמין

בית עלמין תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.200   בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:

(1)  דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;

(2)  רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ-130 סנטימטרים;

(3)  בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;

(4)  בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, בשינויים המחויבים;

(5)  בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1.

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן י"ג: מקומות להתקהלות

מקומות ישיבה מיוחדים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.210   בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת"י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:

(1)  מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א' להלן יהיה כמפורט בטור ב' לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג' לצדם:

              טור א'                                        טור ב'

סך כל מקומות הישיבה               מספר מקומות הישיבה                                               טור ג'

     במקום להתקהלות                  המיוחדים לא יפחת מ-:                                       דרישות נוספות

עד 600                  1 לכל 150 מקומות ישיבה ולא פחות מ-2 מקומות

3,000-601              4 ועוד 1% מסך כל מקומות          לפחות מחצית המקומות המיוחדים

הישיבה הנוספים מעל ל-600        הנוספים, מעל ל-600 יהיו פנויים דרך קבע

10,000-3,001         28 ועוד 0.5% מסך כל מקומות     כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר

הישיבה הנוספים מעל 3,000         ל-600 יהיו פנויים דרך קבע

יותר מ-10,000        63 ובנוסף 0.25% מסך כל            כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר

מקומות הישיבה הנוספים מעל      ל-600 יהיו פנויים דרך קבע

ל-10,000

(2)  ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת"י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;

(3)  במיתקן ספורט כהגדרתו בפרק ט' לחלק ג' בתוספת זו, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;

(4)  על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.

מערכת עזר לשמיעה תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.211   תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, תוכן במקומות אלה:

(1)  אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;

(2)  בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.

מעלית במיתקן ספורט מיוחד תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.212   במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.

בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאים תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.213   במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.

 

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן י"ד: מיתקנים נוספים

טלפון ציבורי תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.220   טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת"י 1918 חלק 4.

 

מקום לאיסוף דואר תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.221   במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק ; בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

אמצעי הפעלה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.222   אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 1.

מערכות התרעה ואזעקה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.223   מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.

 

מיתקן לשתיית מים תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.224   מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל"ת ולפי ת"י 1918 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.

עמדת שירות תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.225   עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.

 

תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

סימן ט"ו: פטור ודרישות מופחתות

סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתות תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.230   פטור או דרישות מופחתות לפי סימן זה, למעט סעיף 158ו1(ה)(1)(א) ו-(ב) לחוק, לא יחול על –

(1)  מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;

(2)  חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של חלק זה;

(3)  מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק השוויון;

(4)  בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.

פטור במקרים מיוחדים תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.231   על אף האמור בחלק זה, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:

(1)  בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;

(2)  בניין או חלק מבניין הנועד שלמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;

(3)  אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ-6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;

(4)  משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;

(5)  יציע ששטחו קטן מ-250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי;

(6)  תוספת ששטחה קטן מ-500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ-3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב;

(7)  מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.

דרישות מופחתות למקום עבודה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.232   מקום עבודה שבו פחות מ-6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות בסימנים ג', ז', ח' ו-י' לחלק זה.

פטור מהתקנת דרך נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.233   על אף האמור בסימן ג' בפרק זה, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:

(1)  בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ-250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);

(2)  בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ-150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);

(3)  תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;

(4)  במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.

דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.234   על אף האמור בסימן ג' לפרק זה, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:

(1)  בבניין במגרש ששטחו קטן מ-1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה את הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;

(2)  בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;

(3)  על אף האמור בפרט 8.51, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;

(4)  בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;

(5)  בבניין כאמור בפרט 8.233(1) ו-(2) אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור בפרט 8.233 רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;

(6)  על אף האמור בפרט 8.58, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;

(7)  על אף האמור בפרט 8.58 –

(א)   אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ-130 סנטימטרים;

(ב)   במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;

(8)  בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;

(9)  בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;

(10) על אך האמור בפרט 8.60, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.

פטור מהתקנת בית שימוש נגיש תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.235   על אף האמור בסימן י' בפרק זה, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט פרט 8.149, בניינים אלה:

(1)  בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור בפרט 8.233;

(2)  משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים;

(3)  בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים ששטחו קטן מ-100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק;

(4)  חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;

(5)  משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע בפרט 8.146(ב) מן המשרד, החנות או בית האוכל.

פטור מהתקנת מעלית נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.236   על אף האמור בפרט 8.60(3), בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.

דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.237   על אף האמור בסימן ח' בפרק זה, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:

(1)  מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור בפרט 8.122, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;

(2)  משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;

(3)  במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור בפרט 8.123, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;

(4)  בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;

(5)  על אף האמור בפרט 8.123, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.

דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישה תק' (מס' 5) תשס"ט-2009

8.238   מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת-קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.

פטור פרטני לפי סעיף 158ו1(ה) לחוק תק' (מס' 5)  תשס"ט-2009

8.239   מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו1(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1)  התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2)  בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3)  מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4)  תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, "שינוי יסודי" – אחד מאלה:

(א)   שינוי המונע את קיומן של הוראות שבחוק או ההוראות המפורטות בתוספת זו, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;

(ב)   שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;

(ג)    שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;

(5)  ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, "התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה" – כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו-8.225.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

פרק ב': נגישות בנייני מגורים

הגדרות תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.250   בפרק זה –

           "אגף" – חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;

           "בניין מגורים חדש" – בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006);

           "שטח משותף" – שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.

בניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.251   היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בפרק זה.

 

שינויים במהלך בנייה תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.252   הוראות פרק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של פרק זה.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

סימן ב': דרך נגישה

דרך נגישה בבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.260   (א)  דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.

           (ב)  דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.

           (ג)   דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קובתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.

           (ד)  בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.

דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.261   בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרטים 8.54, 8.55 ו-8.56 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.

דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.262   (א)  בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרט 8.60 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.

           (ב)  בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   רוחבו לא יפחת מ-110 סנטימטרים;

(2)   המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;

(3)   על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ-110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ-90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).

דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.263   (א)  כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1.

           (ב)  בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות פרטים 8.79 עד 8.82.

שער כניסה למגרש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.264   (א)  רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למדרש בדרך נגישה יהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 ולא פחות מ-90 סנטימטרים.

           (ב)  הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

סימן ג': מקומות חניה

חניה בבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.270   (א)  מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.

           (ב)  חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.

           (ג)   על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

מקומות חניה נגישים תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.271   בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרחב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן:

                                                                                                                          טור ב'

                                 טור א'                                                     מספר מזערי של מקומות חניה נגישים    

               מספר כללי של מקומות חניה                                 מספר כולל         לרכב רגיל        לרכב גבוה

                        30-6                                             1                 1                 -

                        75-31                                           2                 1                 1

                        100-76                                          3                 2                 1

                        150-101                                        3                 2                 1

                        200-151                                        4                 2                 2

                        300-201                                        5                 3                 2

                                301                                                               6                       3                 3

שיפוע חניה נגישה תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.272   שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 2.5 אחוזים.

 

מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.273   (א)  מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת"י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א).

           (ב)  על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;

(2)   היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו-8.273ב.

מקום חניה לרכב גבוה תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.274   (א)  על אף האמור בת"י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת -2.20 מטרים.

           (ב)  מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת-קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.

           (ג)   על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.

           (ד)  חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.

           (ה)  על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

סימן ד': מעלית ומעלון

מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.280   באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכרת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ-10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:

(1)  מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד);

(2)  פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת"י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:

(א)   תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;

(ב)   מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 190/160 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);

(ג)    במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים הנגישות כאמור בפרט 8.260;

(3)  מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 2252 חלק 2;

(4)  התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;

(5)  האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה'1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה'1א כאמור.

מעלית בבניין מגורים נגיש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.281   (א)  באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת"י 2481 חלק 70 ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מכלית ותקשורת במעלית.

           (ב)  מקום שנדרשה מעלית ל-8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת"י 2481 חלק 70.

           (ג)   על אף האמור בת"י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.

           (ד)  במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:

(1)   מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;

(2)   ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;

(3)   בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת"י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:

(1)    זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;

(2)    זיהוי פני הלוח;

(3)    לחיצים לקומת היציאה מהבניין;

(4)    מיקום הסמל;

(5)    סמל;

(6)    גובה התבליט;

(7)    מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים;

(4)   יחולו הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד;

(5)   על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 8.124.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

סימן ה': מדרגות

מדרגות בבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.290   (א)  בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 3.1 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.

           (ב)  במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

           (ג)   בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.

           (ד)  לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

סימן ו': התאמות נוספות

תיבות דואר בבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.291   לתיבות מכתבים כאמור בחלק י"ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.

אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדש תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.292   אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 1.

מערכת קשר פנים תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.293   (א)  בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), היא תהיה לפי ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.

           (ב)  מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.

           (ג)   הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.

תק' (מס' 2) תש"ע-2010

סימן ז': פטורים ודרישות מופחתות

פטור מחובת התייעצות תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.300   (א)  בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ-100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.

           (ב)  בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ-60 מושבים.

פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיור תק' (מס' 2) תש"ע-2010

8.301   בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של פרק זה ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים בפרק זה.

פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדש תק' (מס' 2) תש"ע-2010

8.302   (א)  בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.

           (ב)  על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.

           (ג)   במגרשים ששטחם קטן מ-1.5 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:

(1)   דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;

(2)   יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;

(3)   דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;

(4)   הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;

(5)   הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.

           (ד)  מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית-הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.

פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין תק' (מס' 2) תש"ע-2010

8.303   מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על 50% מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.

פטור באישור הנציב תק' (מס' 2)  תש"ע-2010

8.304   מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2(ד) ו-(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:

(1)  התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;

(2)  בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;

(3)  מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;

(4)  עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, "עלות הקמת הבניין או הפרויקט" – העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ-10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ-10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.

קטגוריות: 

מודעת גוגל

.


אינדקס

חדש!
אינדקס הבניה בישראל עולה לאוויר בימים אלו בגרסת הרצה.
העסקים שירשמו לאינדקס בתקופת ההרצה, ימשיכו להתפרסם ללא עלות עם סיום הפיתוח.

 

כיצד אוסיף את העסק שלי לאינדקס העסקים?

1. ראשית, בצע הרשמה קצרה  ומהירה לאתר (או כניסה במידה ונרשמת בעבר).

2. לאחר מכן,  לחץ כאן ליצירת כרטיס עסק. 

3. לאחר שסיימת, ביכולתך לקדם את כרטיסך למקום בולט בדף הראשי. לפרטים נוספים לחץ כאן.

החסות לאתר באדיבות:

בונדקס

athome