לו היינו עורכים משאל אקראי אודות המונח בית חכם, היינו מגלים שמרבית האנשים בטוחים למדי בשתי העובדות הבאות:
1. מערכות בית חכם מנהלות את התאורה, דוד החשמל ותנועת התריסים בבית.
2. את מערכת הבית החכם חובה לתכנן מראש, משום שיש לפרוש עוד במהלך הבנייה רשת חשמל ייעודית מכל נקודה בבית אל לוח החשמל הראשי. מי שמבקש להוסיף מערכת בית חכם לבית קיים, צריך להפוך את הבית למחצבה: לחצוב תעלות חדשות לרשת החשמל בכל רחבי המבנה.

המציאות, כפי שאפשר לנחש, שונה לגמרי. ראשית, הבית החכם המודרני יכול לנהל כמעט כל מוצר ביתי שעולה על הדעת: מערכות אבטחה, אזעקה, תאורה, תריסים, מיזוג, השקיה ממוחשבת, גקוזי, בריכה, שער חשמלי, מצלמות וידאו – ואפילו תנורי בישול.

שנית, ולא פחות חשוב: היום כבר אין צורך לתכנן את החיווט מראש. גם אם המבנה כבר בנוי – אין צורך, בדרך כלל, לחצוב אף מילימטר של טיח. הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת להקים מערכת בית חכם תוך התבססות על רשת החשמל הביתית עצמה! אותה רשת חשמל רגילה, שהפעולה היחידה שביכולתה לעשות היא להדליק או לכבות את האור, יכולה להפוך, כבמטה קסם, לרשת תקשורת מודרנית, המעבירה את הפקודות החכמות בין הלוח לבין יחידות הקצה ע"ג חוטי החשמל הקיימים.

יש להבהיר, כי טכנולוגיה זו אינה חדשה: חלק ממערכות הבית החכם יודעות לעשות שימוש ברשת החשמל מזה 30 שנים לפחות. הנקודה היא, שעד לשנים האחרונות, בחירה של טכנולוגיה כזו (בניגוד לפרישה של תשתיות חשמל ייעודיות), הייתה כרוכה בפשרות לא זניחות בתחום האמינות. לאחרונה נעשו פיתוחים בתחום זה, והיום ניתן ליהנות מטכנולוגיה זו ללא התפשרויות. על כך- בהמשך המאמר.

הפתרון לבתים פרטיים נמצא בדמות תקן X10. בתקן זה, אין צורך לפרוש רשת חשמל ייעודית לבית חכם. פשוט משתמשים בטכנולוגיה קיימת, כדי להפוך את רשת החשמל בבית לרשת תקשורת חכמה להעברת פקודות ליחידות הקצה. למעשה, אין צורך לערוך שום שינוי משמעותי בבית: כל מה שצריך לעשות הוא להתקין "מוח" ליד לוח החשמל הראשי, ולהחליף את יחידת הקצה המבוקשת מיחידה "טיפשה" ליחידה "חכמה". ה"מוח" ויחידת הקצה יתחילו לדבר ביניהם באותו רגע ממש, כאילו נמתח ביניהם כבל ייעודי – למרות שבדרך עשויות להיות עוד עשרות יחידות קצה.

תקן X10 חולל מהפכה- זוטא בשוק הבית החכם. הגורם העיקרי לכך היה חברת SmartHome, בעלת התקן, שהחליטה להפוך את המפרט הטכני של X10 לקוד פתוח, ולהעבירו לכל דורש. משמעותה של החלטה זו רבת-עוצמה: אלפי חברות כולל סימנס ו – IBM החלו לפתח מוצרים למערכות בית חכם בתקן X10.

למעשה – רוב החברות היום מפתחות מערכות מבוססות תקן X10, בשל השימוש הנרחב שנעשה בו בעולם. התוצאה היא מבחר עצום של יחידות קצה מסוגים שונים: בקרת אקלים, אזעקה, אינטרקום, טלפוניה, אינטרנט, השקיה, גקוזי, ועוד. המבחר הרחב גורם, בין השאר, לירידת מחירים רצופה.

בזכות שתי התפתחויות אלה, הפכה מערכת ניהול החשמל הביתית למערכת בית חכם מלאה, היכולה להתארח בכל מבנה במחיר סביר לחלוטין. עד היום נרכשו, בתקן זה, למעלה מ-10 מיליון מערכות בבתי אב בארה"ב בלבד, ועוד כמות לא מבוטלת מחוצה לה.

יחד עם זאת, לא הכל היה מושלם. מערכות X10 סבלו מבעיה אחת: אמינות. במלים פשוטות, המערכת לא תמיד עבדה: בערך ב-10% מן המקרים, הפקודה המבוקשת לא הצליחה להתבצע. שתי סיבות גרמו לכך: חולשה מסוימת באופן בו מוגדר פרוטוקול התקשורת בין יחידת הקצה לבין ה"מוח", ורגישות המערכת לרעשים ברשת החשמל.

נתעכב בקצרה על שני הגורמים: יחידות קצה הבנויות בתקן X10 שולחות למערכת פקודה לביצוע, אך אינן מקבלות כל חיווי חוזר מן המערכת, המאשר שהפקודה בוצעה או הודעה על כישלון. כתוצאה מכך, אדם עשוי לחשוב שכיבה את האור בקומה השנייה, בעוד בפועל האור כלל לא כבה – וליד המפסק, אין כל חיווי המספר לו על הכישלון, ומורה לו ללחוץ שנית על המתג.

הגורם השני הוא רגישות תקן X10 לרעשים סטטיים ברשת החשמל. כל מכשיר חשמלי בבית מייצר רעש סטטי ברמה מסוימת. חלק מהמכשירים הביתיים – למשל מיקסר, מאוורר או מייבש שיער – מייצרים רעש סטטי גבוה מאוד. רעשים אלה עלולים לפגוע בתקשורת בין יחידות הקצה לבין המערכת, וכתוצאה מכך פקודות המשתמש יכולות לא לעבור כלל או להשתבש.

במהלך השנים ניתנו פתרונות לבעיות אלו. חלק מהמערכות מעבירות היום כל פקודה פעמיים, על-מנת לוודא שהיא הגיעה ליעדה גם במקרה של שיבוש (דבר המקטין מאוד את מספר המקרים שבהם פקודה אינה מגיעה כלל). על מנת להתמודד עם הרעש הסטטי, משתמשים היום בפילטרים ייעודיים המותקנים ליד המכשיר המייצר אותו.