במשך שנים רבות הוכיחה עצמה שיטת הבידוד של "גג הפוך" כיעילה ביותר. בשיטה זו שכבת הבידוד התרמי הנה נפרדת וממוקמת מעל גבי המסה התרמית של הגג ( מעל שכבת הבטון והשיפועים) מה שמשפר בהרבה את כושר הבידוד של המערכת בהשוואה למערכות אחרות, בהן שכבת הבידוד קבורה מתחת לשכבת האיטום ולשכבת השיפועים.

שכבת הבידוד אף משמשת כשכבת מגן לשכבת האיטום התחתונה, משום שזו נמצאת מכוסה ומוגנת מקרני השמש ומשינויי טמפרטורה קיצוניים. עובדה זו מוסיפה לכדאיות הכלכלית של המערכת משום שהיא תורמת להארכת חייה מערכת האיטום בגג. מטבע הדברים, נחסך גם הצורך בחידוש שכבת ההלבנה של הגג.

בימי הקיץ הלוהטים שכבת הפוליסטירן ושכבת החצץ העליונה מהווים חיץ ובידוד מצויין ומפחיתים את הטמפרטורה בחלל המגורים במספר מעלות.

בימי החורף שכבת הבידוד מסייעת לשמירת הטמפרטורה בתוך המבנה , אם כי בימים עתירי גשמים תרומת הבידוד של המערכת פוחתת משום שמי הגשמים חודרים אל מתחת לשכבת הפוליסטירן.

גג הפוך ניחן אם כך בכושר בידוד מצויין, במיוחד בימי הקיץ. מהבחינה הכספית נשיג חסכון ניכר בעלויות המיזוג של הדירה ובנוסף לכך נשיג חסכון כספי מאוד משמעותי כתוצאה מן העובדה שמערכת האיטום של הגג תחזיק מעמד לזמן ארוך יותר.

להלן מפרט טכני כללי והמלצות יחודיות לבצוע איטום ובידוד בשיטת "גג הפוך":

1. יש להקפיד על איכות שכבת השיפועים (בטקל או מדה בטון בהתאם להוראות המתכנן), כך שלא יווצרו שלוליות על הגג. במקרה של גג הפוך קיימת חשיבות נוספת למשטח מוחלק עם כמה שפחות שקעים ובליטות , משום שאלו עלולים לגרום לשבירתם של לוחות הבידוד בשלב מאוחר יותר, כתוצאה מדריכת רגליים.

2. את איטום הגג יש לבצע עם יריעות ביטומניות בלבד בשכבה אחת או שתיים. ההמלצה היא לבצע את איטום הגג עם שתי שכבות של יריעות בעובי 5.0 מ"מ. כמינימום, מומלץ לבצע שכבת זיפות ולאחריה שכבה אחת של יריעות ביטומניות בעובי 5 מ"מ.

3. לאחר סיום שלב האיטום חובה לבצע בדיקת הצפה למשך 72 שעות על מנת לוודא שלא קיימות נזילות. למקפידים מומלץ לבצע את בדיקת ההצפה כבר לאחר הבצוע של שכבת היריעות הראשונה.

4. מומלץ להלבין עם צבע אקרילי את כל אותם החלקים של היריעות אשר לא יכוסו על ידי החצץ- בקירות סביב הגג. הלבנה זו תגן על היריעות מקרני השמש, תאריך את חייהן היריעות ותפחית את הסיכוי לכשלים באזורים רגישים אלו. הלבנת אזורים אלה רצויה גם מבחינת הבידוד ותמנע את התחממות היריעות הביטומניות החשופות.

5. פריסת לוחות פוליסטירן מוקצף (קל-קר) בעובי 3 ס"מ, על גבי כל שטח הגג. יש להקפיד על כך שהלוחות ישתלבו היטב זה בזה (בשיטת שקע-תקע) ויכסו את כל שטח הגג.

6. פריסת יריעה גאוטכנית במשקל 400 ג"ר למ"ר על כל השטח, על גבי לוחות הבידוד. בחפיפות בין היריעות יש לדאוג לכך שיריעה אחת תטפס על רעותה כ 10 ס"מ נוספים. באזור הקירות על היריעות לטפס כ 5-10 ס"מ על מנת להגן על היריעות שבדפנות מפני אבני החצץ ועל מנת למנוע נפילת אבני חצץ אל מתחת ללוחות הקלקר.

7. הנחת שכבת חצץ רחוץ ועבה (מסוג "עדש") על כל שטח הגג, על גבי היריעה הגאוטכנית. יש לפזר את החצץ בשכבה אחידה בעובי מינימלי של 5 ס"מ. החצץ, מלבד תפקידו להחזיק את לוחות הקלקר במקומם- משמש גם כשכבת מגן ללוחות הקלקר ולשבירת קרני השמש / הצללה. כך שיש לדאוג לכך שכל הלוחות תהיינה מכוסות היטב וללא קרחות.

8. פתחי המרזבים מהווים מטבעם מקום רגיש לסתימות: כמינימום – חובה להתקין בתוך פתח המרזב רשת סינון יעודית (נקראת גם בשם "ברדס") המונעת מאבני החצץ לחדור אל תוך המרזב.

כאן גם המקום להמלצה נוספת : קיים מנהג בענף להניח את השיפולים של היריעה הגאוטכנית סביב פתח המרזב, כך שתפריד בין הברדס לבין החצץ ותהווה שכבת סינון נוספת. מנסיוננו- בצוע שכזה איננו מומלץ. במהלך הזמן נוטה הבד הגאוטכני לצבור כמויות גדולות מאוד של אבק עד כדי סתימה מוחלטת למעבר המים, במיוחד כאשר עבודות התחזוקה של הגג אינן נעשות במועדן. נוסיף, כי למעבר אבק ומעט חול אל תוך המרזב אין כל השפעה שלילית , כפי שהדבר מתרחש מדי יום בגגות שטוחים רגילים, בעוד שכאשר אנו חוצצים עם יריעה גאוטכנית בין המרזב לגג, מצטבר האבק באותו האזור עד כדי סתימה של רוב שטח הפנים של הברדס.

הפתרון המועדף עבור גגות הפוכים הנו להזמין ברדס גדול יותר מזה המקובל בשוק וליצור מעין כלוב מרושת אשר יגן על כל פתח המרזב ועל כ 10 ס"מ נוספים בהיקפו. ביישום שכזה גודל שטח הפנים של נקודת הניקוז וסיכויי הסתימה פוחתים כמעט לגמרי. את אותו כלוב מרושת יש להתקין מרשת מגולוונת עם חורים בקוטר קטן שאיננו מאפשר מעבר אבני חצץ אל תוך המרזב. בכל מקרה מומלץ לבדוק את פתחי המרזבים לפני תחילת החורף ולנקות את האזור בהתאם לצורך.

הערה:
במקום אבני החצץ ניתן לפזר על כל השטח אבני טוף או חלוקי נחל, בהתאם לשיקולי האדריכל ובהתאם למשקל שמותר להעמיס על הגג. ניתן אף לשלב בין השניים ו/או לפזר על הגג חלוקי נחל או אבני טוף במספר גוונים, ליצירת מראה דקורטיבי.