Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

הוצאת היתר לממ"ד עם משרד סטודיו מרים בסקון

בבית פרטי ההחלטה להוסיף מרחב מוגן היא שלכם בלבד. בבניין משותף, לעומת זאת, כל קיר חדש נוגע בשכנים, בחצר, בחזית ובזכויות של בעלי דירות אחרים. לכן היתר לממ"ד בבניין דירות דורש התמודדות עם שאלות שלא עולות בבית צמוד קרקע: כמה בעלי דירות צריכים להסכים, מה עושים עם שכן שמסרב, האם מתכננים ממ"ד לדירה אחת או עמודת ממ"דים לכל הבניין, איך משתמשים בחצר המשותפת בלי להיחשף לתביעה, ומה צריך לעשות בטאבו אחרי שהבנייה מסתיימת. במאמר הזה נעבור איתכם על המישור הקנייני, על ההודעות לשכנים, על דרישות פיקוד העורף ועל תמונת המצב העדכנית אחרי פקיעת תמ"א 38, כדי שתוכלו להיכנס לתהליך עם ציפיות נכונות.

שני מסלולים שרצים במקביל – תכנוני וקנייני

הטעות הנפוצה שאנחנו פוגשים היא ההנחה שאם הוועדה המקומית נתנה היתר, הכול מוסדר. בפועל, היתר בנייה הוא מסמך תכנוני בלבד, והוא אינו מקנה לכם זכות קניינית לבנות על שטח שאינו שלכם. בית המשפט העליון קבע בפרשת רוקר נגד סלומון שגם מי שבנה לפי היתר כדין, אך ברכוש המשותף וללא הסכמת בעלי הדירות, עלול להיות מחויב בהריסה. המשמעות המעשית היא שבכל היתר לממ"ד בבניין משותף עליכם לעמוד בשני מבחנים נפרדים: מבחן תכנוני מול רשות הרישוי, הכולל עמידה בתוכניות החלות ומסירת הודעות לפי תקנות הרישוי, ומבחן קנייני לפי חוק המקרקעין, הקובע כמה בעלי דירות צריכים להסכים להרחבה. בנוסף, ועדות מקומיות רבות קובעות במדיניות כתובה רף חתימות משלהן כתנאי לפתיחת התיק, ולכן כדאי לברר אותו מראש.

בסקון אדריכלים

קרדיט: בסקון אדריכלים

הרוב הנדרש לפי חוק המקרקעין

  • הרחבת דירה לצורך מרחב מוגן דורשת לפי סעיף 71ב לחוק המקרקעין הסכמה של 60% מבעלי הדירות, לעומת 75% שלהם מוצמדים שני שלישים מהרכוש המשותף בהרחבה רגילה.
  • תיקון שאישרה הכנסת באוקטובר 2023 קבע שבבית משותף מורכב מאגפים או ממבנים עם כניסות נפרדות די ב-60% מבעלי הדירות באגף שבו מבוקשת ההרחבה, כל עוד אין צורך בעבודות באגף אחר.
  • אותו רוב של 60% חל גם על שיפורי מיגון ברכוש המשותף כאשר לא ניתן להקים ממ"ד, ובעלי הדירות אינם יכולים לקבוע בתקנון שההוראות האלה לא יחולו עליהם.
  • החלטה כזו לא תתקבל אם היא פוגעת בזכויות הבנייה היחסיות של בעלי הדירות האחרים להרחבה, ומי שמרחיב מעבר לחלקו היחסי ברכוש המשותף חייב בתשלומי איזון.
  • בעל דירה שדירתו כבר הורחבה נחשב כמי שהסכים להרחבה דומה של דירה אחרת, מנגנון שמקל מאוד בבניינים ישנים שבהם חלק מהדיירים כבר בנו.
  • בעל דירה שלא הסכים רשאי לפנות למפקח על רישום המקרקעין בתוך 30 יום, והמפקח מוסמך לבטל, לשנות או להתנות את ההחלטה, לרבות בתשלומי איזון.

ממ"ד לדירה בודדת או מגדל ממ"דים לכל הבניין

כשבעל דירה אחד יוזם תוספת ממ"ד קל להתמקד בדירה שלו, אבל ממ"ד בבניין דירות הוא כמעט תמיד חלק מעמודה. הקירות והתקרה של מרחב מוגן הם בטון מזוין כבד, והדרך היעילה לשאת אותם היא עמודה אנכית של ממ"דים זה מעל זה, עם יסוד משותף. דרישת השוויון שבחוק המקרקעין מחזקת את הגישה הזו: אם התכנון שלכם חוסם בפועל את האפשרות של השכנים מעליכם או מתחתיכם להוסיף ממ"ד בעתיד, אתם מסתכנים בהתנגדות מוצדקת ובפנייה למפקח. גם בהיבט ההנדסי כדאי לחשוב קדימה: הממ"ד הראשון בעמודה צריך לשמש בסיס לממ"דים שייבנו מעליו, ולכן מהנדס הבניין מתכנן את היסוד ואת הקירות כך שיוכלו לשאת את העמודה המלאה ולא רק את הממ"ד הבודד. בירושלים, למשל, עודכנה במהלך 2025 מדיניות הוועדה כך שלתוספת ממ"ד בשטח משותף נדרש שיעור חתימות נמוך יותר משאר סוגי הבנייה, והבקשה צריכה לכלול תכנית צל ליתר הדיירים. בסטודיו אנחנו ממליצים לכם לתכנן מלכתחילה את העמודה כולה, גם אם בשלב הראשון נבנה רק ממ"ד אחד.

שימוש בחצר וברכוש המשותף

ברוב בנייני הדירות הקיימים אין מקום לממ"ד בתוך הדירה, ולכן התוספת נבנית כמעט תמיד מחוץ לקווי המעטפת הקיימת, על החצר, על קומת העמודים או על שטח אחר שרשום כרכוש משותף. כאן נכנסת לתמונה תמ"א 40/א/1/1, שמאפשרת חריגה מקווי בניין ומתכסית לצורך מרחב מוגן ללא הליך הקלה, אבל חשוב להבין שהיא פותרת רק את הצד התכנוני ולא את הצד הקנייני. גם אם החצר מוצמדת לדירת הקרקע, ככלל הצמדת שטח לדירה אינה כוללת את זכויות הבנייה בו, שנשארות חלק מהרכוש המשותף. לכן עליכם לבדוק בנסח הטאבו ובתקנון הבית המשותף למי מוצמד השטח שעליו יעמוד הממ"ד, האם התקנון מחלק זכויות בנייה, והאם המיקום פוגע במעברים, בחניות, בחלונות של דירות אחרות או בתשתיות משותפות. כשהתשובות ברורות לפני השרטוט, נחסכים סבבי התנגדויות.

אחרי ההיתר בנייה – הודעות, תשריט ורישום

  • לבעלי זכויות שלא חתמו על הבקשה יש לשלוח הודעה לפי תקנה 36 (ב) לתקנות הרישוי, הכוללת את מסמכי הבקשה ואת האפשרות להגיש התנגדות לרשות הרישוי בתוך 15 ימים.
  • ההודעה נמסרת במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, וכן לכתובת דוא"ל שמסר בעל הזכות; כשהכתובת אינה ידועה, מגישים תצהיר על מאמצים סבירים לאתרה ומפרסמים את עיקרי הבקשה בעיתון.
  • תיקון צו רישום הבית המשותף בעקבות הרחבת דירה הוא הליך נפרד מההליך התכנוני, ומתנהל מול המפקח על רישום המקרקעין לאחר הבנייה.
  • לתיקון הצו נדרש תשריט מעודכן של הבית המשותף שמשקף את הממ"ד שנבנה, ולכן כדאי שהתוכניות שהוגשו להיתר יהיו מדויקות מספיק כדי לשמש בסיס גם לתשריט הזה.
  • לשכת רישום המקרקעין בוחנת בעצמה את ההסכמות שנאספו, ולכן כדאי לברר מראש אילו הסכמות יידרשו לשלב הרישום ולאסוף אותן כבר בשלב התכנון, כשהשכנים עדיין זמינים ומעורבים.
  • כדאי גם לבדוק מראש בנסח אם רשומות על הדירה המורחבת הערות אזהרה או משכנתא, כי בעלי הזכויות האלה עשויים להידרש להסכים לשינוי הרישום.

פיקוד העורף ותמ"א 38 – תמונת המצב כיום

מסלול הפטור מהיתר שהותקן בעקבות המלחמה מיועד לבנייה נמוכה של עד שתי קומות ולבתים צמודי קרקע, ולכן ברוב בנייני הדירות תידרש בקשה להיתר מלאה, שתכנון המרחב המוגן בה טעון אישור פיקוד העורף. הבקשה צריכה להציג את הבניין כולו ולא רק את הדירה המבקשת: את מיקום הממ"ד ביחס לדירות השכנות, את השפעתו על החזית, על המעברים ועל החצר, ואת האופן שבו ישתלבו בעתיד הממ"דים של שאר הדירות בעמודה. במקביל השתנה מסלול מוכר: תמ"א 38, ששילבה חיזוק מפני רעידות אדמה עם תוספת ממ"דים, פקעה ברוב הרשויות כבר באוגוסט 2024, וברשויות שקידמו תוכניות מחליפות ניתנה לה הארכה זמנית בלבד, ולכן כדאי לברר מול הוועדה המקומית מה המצב בתחומה. כיום ההתחדשות הבניינית נשענת על תוכניות מחליפות שאושרו בחלק מהרשויות, על מסלול חלופת שקד ועל פינוי בינוי, ובבניינים שבהם אין מסלול כזה, ממ"ד נבנה במסגרת בקשה עצמאית לפי התוכניות החלות, תמ"א 40/א/1/1 ותיקון 163 לחוק התכנון והבנייה.

לסיכום

היתר בניה ובייחוד היתר בניה לממ"ד בבניין משותף הוא קודם כול פרויקט של הסכמות, ורק אחר כך פרויקט של בטון. כדי שהממ"ד ייבנה ויירשם בלי הפתעות, עליכם להבין את ההבדל בין המישור התכנוני למישור הקנייני, לאסוף את רוב בעלי הדירות הנדרש לפי חוק המקרקעין ולפי מדיניות הוועדה המקומית, לשלוח הודעות כדין למי שלא חתם, לתכנן את המרחב המוגן כחלק מעמודה שתאפשר גם לשכנים להתמגן בעתיד, ולהשלים בסוף התהליך את תיקון צו הבית המשותף והתשריט. בסטודיו מרים בסקון אדריכלים אנחנו מלווים בעלי דירות ונציגויות בתים משותפים לאורך כל הדרך: מבדיקת הנסח והתקנון, דרך ישיבות הדיירים ותכנון עמודת הממ"דים, ועד אישור פיקוד העורף, ההיתר והתשריט המתוקן. כך המרחב המוגן שלכם נשען על בסיס הנדסי ומשפטי יציב.

 

יוסי וישניה – עורך ומנהל האתר אדריכלות ובניה בישראל
לפרסום באתר כנסו

© כל הזכויות שמורות ליוסי וישניה | אדריכלות ובניה בישראל

דילוג לתוכן