1. בחוק זה –

"מקרקעי ציבור" – מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק_יסוד: מקרקעי ישראל, ומקרקעין של רשות מקומית;

"המינהל" – מינהל מקרקעי ישראל;

"הממונה" –

(1) לענין חוק זה, למעט סעיף 4 –

(א) לגבי מקרקעי ישראל – מנהל המינהל או מנהל מחוז של מינהל;

(ב) לגבי מקרקעי רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;

(2) לענין סעיף 4 –

(א) לגבי מקרקעי ישראל – מנהל המינהל, והוא רשאי להסמיך מנהל מחוז של המינהל, כל אחד מאלה יחד עם היועץ המשפטי של המינהל או של מחוז של המינהל, ולענין שמורת טבע הוא רשאי להסמיך את מנהל רשות שמורות הטבע יחד עם היועץ המשפטי של משרד החקלאות, ולענין מקרקעי ישראל המצויים בתחום שיפוטה של רשות מקומית, הוא רשאי להסמיך את ראש הרשות שהמקרקעין מצויים בתחומה, יחד עם היועץ המשפטי של אותה רשות;

(ב) לגבי מקרקעי רשות מקומית –

(1) ברשות שיש לה יועץ משפטי לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975 – ראש הרשות יחד עם היועץ המשפטי;

(2) ברשות שאין לה יועץ משפטי כאמור בפסקת משנה (1) – ראש הרשות באישור הממונה על המחוז;

"פינוי מקרקעי הציבור" – פינוי מקרקעי ציבור מכל אדם, ממיטלטלין, מבעלי חיים, מכל הבנוי והנטוע עליהם, ומכל דבר אחר המחובר אליהם חיבור של קבע;

"פקח" – עובד ציבור שמינה הממונה;

"צו" – צו שניתן לפי הוראות סעיף 4.

3. מי שהממונה הסמיכו לכך בכתב רשאי – אם נוכח שדרוש לו מידע שאיננו ברשותו והנוגע למקרקעי ציבור, לזכותו של המחזיק להחזיק בהם או לשימוש או לטיפול בהם – לדרוש בכתב מהמחזיק או מהמשתמש למסור לו את המידע תוך זמן סביר.

4א. (א) לענין חוק זה, יראו תפיסה של מקרקעי ציבור שלא כדין, גם אם אותו אדם החזיק בהם לאחר מועד סיומו או פקיעתו של חוזה שהתיר את החזקתם, ובלבד שמשך תקופת ההחזקה מכוח חוזה לא עלתה על שבע שנים רצופות, ונשלחה הודעה לתופס מקרקעי הציבור, ולפיה הסתיים החוזה ואין כוונה להאריכו או שפקע החוזה, לפי הענין, וכי על התופס לפנות את מקרקעי הציבור.

(ב) נתפסו מקרקעי ציבור שלא כדין כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 4 בשינויים אלה:

(1) יראו את מועד תום ההחזקה כדין בשל סיומו או פקיעתו של החוזה האמור בסעיף קטן (א), כיום התפיסה;

(2) מועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו לא יקדם מתום שישים ימים מיום מסירת הצו.

5. (א) חלף מועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו, ולא קוימו הוראות הצו בידי התופס, יורה הממונה לפקח, באישור מנהל אגף הפיקוח במינהל מקרקעי ישראל, לגבי מקרקעי ישראל, ובאישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לגבי מקרקעי אותה רשות, לבצע את הצו, ובלבד שלא חלפו יותר משישים ימים ממועד הסילוק והפינוי, ואם עוכב ביצוע הצו על ידי בית המשפט – ממועד ביטולה או פקיעתה של החלטה בדבר עיכוב הביצוע.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נמסר צו לפי הוראות סעיף 4 ולאחר מסירתו החלו פעולות במקרקעי הציבור שיש בהן כדי לשנות את המקרקעין, לרבות אכלוס, בניה, זריעה או נטיעה, רשאי הממונה להורות על ביצוע הצו לפי הוראות סעיף זה אף אם טרם חלף מועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו.

(ג) פקח רשאי, לשם ביצוע צו, להיכנס למקרקעי ציבור שהצו חל עליהם, לפנות מהם כל חפץ ואדם, ולנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח את קיום הצו ולבצעו; כן רשאי הוא, בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.

(ד) המונע או המפריע שלא כדין לביצוע צו, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת כל דין.

(ה) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לענין ביצוע צו לפי חוק זה.

5.ב (א) הרואה את עצמו נפגע ממתן צו, רשאי לפנות לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים מקרקעי הציבור שהצו חל עליהם, עד למועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו, כדי להוכיח את זכותו להחזיק במקרקעי הציבור; הוכיח את זכותו כאמור, יבטל בית המשפט את הצו ואת הפעולות שנעשו מכוחו.

(ב) פניה לבית המשפט לפי סעיף זה לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת, לאחר שנתן לממונה הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, במעמד צד אחד, ליתן צו זמני לעיכוב ביצוע הצו, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, ועד למועד קיום הדיון בבקשת העיכוב במעמד הצדדים.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בהליכים לפי סעיף זה

5ד. (א) התעורר חשד, כי אדם עבר על הוראות סעיף 5ג, רשאי פקח, שמונה על ידי הממונה לפי סעיף זה, לחקור כל אדם הקשור לדעתו לענין או שעשויות להיות לו ידיעות בענין, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב לפניו כדי להיחקר בענין.

(ב) לפקח אשר מונה על ידי הממונה לפי סעיף זה יהיו כל הסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) (להלן – הפקודה) וסעיפים 2 ו-3 לפקודה יחולו על החקירה.

(ג) לא יתמנה פקח על ידי הממונה לפי סעיף זה אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה כי היא מסכימה למינויו של הפקח;

(2) הפקח קיבל הכשרה מתאימה, כפי שקבעו, לגבי פקח שהוא עובד המדינה – השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל והשר לביטחון הפנים, ולגבי פקח שהוא עובד הרשות המקומית – שר הפנים והשר לביטחון הפנים.