השינוי בעיצוב הגן משקף שינוי של אידיאלים חברתיים. המעבר מן המודרניזם, אל עבר הפוסט מודרניזם, נותן את אותותיו גם בעיצוב הגן. יש שנבהלים מהגדרות מסובכות, ונוטים לברוח מן העיקר. אנו מבטיחים כי מדובר ברעיונות מאוד פשוטים ומובנים. אחרי הכול, אם לא היו כאלה, ספק רב אם היו מצליחים להיקלט בתפיסתו של הציבור. אנו נבדוק את הנחות היסוד של המודרניזם, והשתקפותם בעיצוב הגנים, לאחר מכן נבחן את הנחות היסוד של הפוסט מודרניזם והשתקפותם בעיצוב הגן.

את הגדרת המודרניזם אפשר לצמצם למשפט אחד: הנחה שיש סדר בעולם. האמונה באל אחד כל יכול מובילה למסקנה שיש סדר בעולם. בכתבי הקודש כתוב במפורש, שתהליך בריאת העולם הנו תהליך מובנה ומסודר. תכונה אנושית אוניברסאלית היא למצוא סדר בעולם ובתופעות הטבע שבו. הדברים שאנו רואים, שומעים וחווים הם למעשה חלק מן הסדר האלוהי. העולם החילוני אימץ את הרעיון הזאת כפשוטו.
הוויכוח עם הממסד הדתי היה על השאלה: למי יש יכולת להבין את הסדר האלוהי, אך לא על עצם ההנחה עצמה.
דוגמה מצוינת לכך היא אמרתו המפורסמת של גלילאו גלילי שטען ש"אלוהים כתב את העולם במספרים". אמרה זו מלמדת שגלילאו מניח שהעולם מסודר בצורה כל שהיא, לדעתו, במספרים. (איינשטיין: אלוהים לא משחק בקוביות")

הנחת היסוד, שיש סדר בעולם, טבועה עמוק מאוד בהכרה שלנו. כל אחד יכול לבחון את עצמו בקלות. ניקח לדוגמא שלושה עצמים: אבן, צמח ואדם. נסדר אותם מהנמוך לעליון. פשוט לא ? אנו כל כך מורגלים שיש סדר קיומי, עד שאין לנו ספק איך להציב את הגורמים בתוך סדר.

בסופו של תהליך מצא האדם הלבן מאירופה את עצמו, ואת מעשה ידיו, כדבר העליון ביותר בסדר הקיומי. לא כל התרבויות מצאו עצמם באותו הסדר. יש שראו את הפרות כעליונות יותר (הודו, למשל) ויש שמצאו את גורמי השמים (תרבויות האינקה), או את האדמה (תרבויות אינדיאניות בצפון אמריקה). קצר המצע מדיון בנושא, אך נראה שכל שאלה על מבנה העולם צריכה לעבור דרך ההבנה שיש סדר בעולם, ומיקומו של האדם בסדר הזה.

הגן המודרניסטי הוא שיר הלל ליכולתו של האדם. הרכיב העיקרי בתפיסה של עיצוב הגן המודרניסטי הוא ההתפעלות מיכולתו המדהימה של האדם. ניתן לומר, שבגן המודרניסטי מציב האדם את עצמו כאלמנט היופי הדומיננטי ביותר, גם אם הוא עצמו אינו חלק ממנו. הצמחים נבחרים לפי יכולתו של האדם להפגין בהם את כישוריו. השיחים צריכים להיות בעלי יכולת עמידה באין ספור גיזומים. החללים ימולאו באופן מאוד לא טבעי, על ידי צמח אחד יחיד וקצוץ באופן אחיד (לרוב דשא). בחירת הצמחים בגן המודרניסטי תהיה לפי קריטריון אחד מוביל: להראות דרכם את יכולותיו של האדם. הן באמצעות גיזום קיצוני והן על ידי טיפוח מאוד מובהק (ורדים לדוגמה). הטיפול בצמחים הוא אחת הדרכים להוכחת עליונות האדם.

גם שאר רכיבי הגן יאלצו לעמוד בחוקי הסדר המודרניסטים. האבנים יהיו מסותתות להפליא ללא רווחים בניהם, באופן שלא יתעורר ספק כי אינן מונחות במקומןבאקראיות טבעית. המים (שימו לב בגנים ותיקים) יהיו שמורים בגבולות ברורים של בריכות ומפלים מלאכותיים וגם כאן, בצורה שאינה מותירה ספק, הם אינם נתונים במראם הטבעי והאדמה תהיה מעובדת ומגורפת.

מכאן, התשובה לשאלה שבכותרת היא: בגן המודרניסטי – עץ, ומתחתיו אדמה מגורפת, זה יפה.

עיצוב החללים בגן יהיה גם הוא מפגן ליכולתו של האדם: סימטריה. קווים ישרים. הבדלה ברורה בין המרחבים: אזור דריכה, אזור משחק, ערוגה, בריכה.
לסכום נאמר הגן המודרניסטי הנו השתקפות של הבנת הסדר הקיומי המודרניסטי. זוהי הירארכיה שראשה עומד האדם ואחריו כל שאר הגורמים. הרכיבים כולם, עד האחרון שבהם, מעוצבים כך שיהיה ברור כי האדם ניצב בראשם.

המילה "פוסט" משמעותה "אחרי". כלומר: "פוסט מודרניזם" משמעותו "אחרי המודרניזם". קשה לקבוע את ראשיתה של התקופה הזאת, כיוון שהיא עדיין בחיתוליה, אך ניתן לומר שהתחילה לכל המוקדם במחצית המאה השנייה של המאה העשרים.

הנחת היסוד של הפוסט מודרניזם היא שאין סדר בעולם. כל הגורמים הם בעלי משקל שווה, או שונה, בהתאם לזמן ולמקום, ללא חוקיות ברורה וחוזרת. הקושי להבין את הפוסט מודרניזם נעוץ בשאיפה האנושית לדברים מסודרים ומובְנים.
המודרניזם מילא חלל בתודעת האדם, הוא הציע הסבר לעולם כאוטי וחסר רחמים, עולם שפעם האדמה בו רועדת, ופעם הים עולה ובולע את כולם. לעומתו, הפוסט מודרניזם אינו מספק הסבר של סדר. להיפך, הוא מספק אי סדר מוחלט.

המודרניזם מעורר אי-נחת. הוא אינו עומד במבחן אמיתי. נחזור לרגע לדוגמה על האבן, הצמח והאדם. בקלות ידענו להצביע על כך שהאדם עליון מהשניים האחרים. אך בעצם – מדוע? הקריטריונים, שניסו להציב חוקרים מודרניסטים לקראת סוף האלף הקודם, לפיהם מדובר במנגנון הריבוי, אינם מניחים את הדעת, בלשון המעטה.
אולי דווקא תוחלת החיים, ולא מנגנוני ריבוי, היא שצריכה להיות הקריטריון למיקום בתוך הסדר הקיומי? היכן האבן מול האדם כעת ? למען האמת, והקוראים מוזמנים להרהר בכך, לא נצליח למצוא פרמטר אחד קבוע בכדי לקבוע מהו "עליון" ומהו "תחתון" בתוך הסדר הקיומי.
מי שמאמין בהימצאות של סדר קיומי, יטען כי טרם מצאנו את הפרמטר הנכון, ומי שלא, יפסוק שפשוט אינו קיים.

מעשי ידי האדם, שלפי המודרניזם נקבעו כאידיאל היופי, יכולים להיות לפי הפוסט מודרניזם, יפים – אך במידה שווה, יכולים להיות לא יפים. מעצב הגנים הפוסט מודרניסטי מתאפיין בכך שאידיאל היופי שלו אינו אחיד ואינו מוחלט, בניגוד לגן המודרניסטי, שבו אידיאל היופי הוא מוחלט ואחיד, בגן הפוסט מודרניסטי אידיאל היופי משתנה.
הצמחים בעלי מראה פרוע, לא גזום, אינם מצריכים שליטה של האדם. הופעתה של משפחת העשבוניים והדגנים בעולם הגינון היא דוגמה למגמה זו. האבן תופיע במראה טבעי, לא מסותתת ולא מעוצבת, אלא כסלע במלוא הדרו. המים בגן הפוסט מודרניסטי ייראו כאילו נבעו במקרה בגינה, התערבות האדם במים תוצנע לכדי מינימום אפשרי. המזרקות הבולטות יוחלפו במשאבות נסתרות לניקוי המים.

עיצוב החלל של הגן הפוסט מודרניסטי ינסה לחקות את הטבע, מרחבים לא מוגדרים ולא מוחלטים. כמובן, ללא סימטריה. דוגמה יפה לכך הם אזורי המדרך. את הריצוף הקשה יחליפו אבני מדרך, את מילוי הבטון יחליפו צמחים. אין יותר ניגודיות ברורה בין אזורי הגן השונים ומעשיו של האדם אינם נפסלים על הסף.
כולנו מכירים את תוכניות הגינון בממלכה הבריטית, שבהם, לא פעם, מסתיים עיצוב הגן בהנחת גוש ברזל הזוי באמצע הגינה. איש אינו חושב שהוא אינו מעשה ידי אדם. הגן הפוסט מודרניסטי מאפשר גם לאדם להפגין את יכולותיו, כוון שהאדם אינו נעלה על שאר הגורמים, אך גם אינו נחות ממנו.

עיצוב הגן הפוסט מודרניסטי הוא מלאכה שונה מעיצוב הגן המודרניסטי. בעוד הגן המודרניסטי חייב לעמוד בכללים קבועים ואחידים של יופי, הגן הפוסט מודרניסטי אינו מחויב לכללי יופי מוחלטים. למעשה, זהו פתח ליצירתיות מהסוג חדש ומרגש לגמרי. ההחלטה, האם להדגיש את היופי הטבעי של הגורמים, או להדגיש את יכולת האדם, מותירה למעצבים אפשרויות רבות מעבר לכל דמיון.

נראה שזהו פתח לתכנון גנים חדשים ומרגשים הרבה יותר. אחרי הכול, את נפלאות האדם אנו יכולים לראות בכל מקום. החל מגורדי שחקים, וכלה בתחנות חלל. לעומתם, נפלאות הגורמים האחרים כגון: צמחים, אבנים, מים, אדמה, ההולכים ונעלמים מן הטבע, יהיו מוגנים בגן. העדר חוקיות קשוחה של אידיאל יופי יאפשר לנו, מעצבי הגנים, ליצור במרחב גנים הרבה יותר ידידותיים ומעניינים.

נתן שלווה
מעצב גנים