נושא הצמדת החניות הופך לקריטי יותר ויותר עם הגדלת צפיפות האוכלוסיה בארץ. מיזמים תיאורטים רבים קמים ונופלים על נושא זה ובות מאוד השאלות בפורומים השונים. לשון החוק ברורה ומכילה את כל הפירוט הנחוץ. עם זאת, כדאי לשים לב:

1. בשנת 2016 יצא תיקון לתקנות המקוריות מ-2002. התיקון הוא לא על כל התקנות, אלא רק על אלה העוסקות במספר מקומות החניה אשר יוצמדו לכל יעוד, בהתייחס לקרבה לנתיבי תחבורה ציבורית ראשיים.

2. יש לשים לב מלבד לתקנה העוסקת במספר החניות- לתקנה העוסקת בצפיפות החניה לאורך שעות היום (ראו בתקנות המקוריות מ-2002). בזכות תקנה זו ניתן בעצם "לחסוך" מקומות חניה במגרש מסויים אם השימושים בו מעורבים. לייעוץ נוסף ניתן לפנות לפורום אדריכלות באתר זה.

3. לגבי תכנון החניה: מידות אורך/ רוחב/ גובה, תאי נכים: קיימים מספר מסמכים רשמיים:

א. מסמך מדיניות לגבי אופן תכנון חניונים ומקומות חניה

ב. תקן 1918 חלק 2 שקובע את מידות החניה במקרה של ציבור הנכים.

לפיכך, להלן המידות המינימליות לתא חניה:

רוחב:
רוחב מינימלי: 230 ס"מ
תא לנכה: 300 ס"מ
חניה ליד עמוד/ קיר: 255 ס"מ
בין שני עמודים/ קירות: 280 ס"מ

אם כך, הרוחב המינימלי שמצויין- 230 ס"מ, רלוונטי כאשר אין קירות/ עמודים לצד החניה. מדובר אם כך בחניה בחניון בו ישנם תאי חניה מימין ומשמאל לתא החניה, או מדרכות פנויות.

אורך:
חניה מול קיר, או עצם קשיח/ רכב אחר: 500 ס"מ
חניה בשטח חופשי: 475 ס"מ
חניה מול אבן שפה (כש 50 ס"מ חופשיים מעבר לאבן): 425 ס"מ

גובה מינימלי:
220 ס"מ הוא גובה חניון מינימלי ע"פ הנחיות התכנון של משרד התחבורה.

שימו לב– לחניות נגישות יש מידות שונות

התקנות להלן נערכו ע"י ארז מירב, עורך "אדריכלות ובניה בישראל".