אחריות קבלן על צנרת בבנין ?
- הנושא הזה ריק.
-
תגובות
-
אחריות קבלן על צנרת בבנין ?
אנחנו 10 דירות בבנין משותף , שש שנים בבניין .
מערכת הדודים והצנרת משותפת , עכשיו יש פיצוץ בצינור בצד אחד של הבניין
וסגרו את המים לכל המערכת וביקשו מהקבלן טיפול ועזרה.
הוא טוען שהצנרת כבר לא באחריות הקבלן !
האם האחריות לא נמשכת 7 שנים ?
איפה אפשר להשיג חומר /מידע על מה באחריותו ומה לא?
תודה מראשחוק המכר (דירות)- ליקויים, אחריות קבלן
שלום, אני מצרף לך את חוק המכר (דירות) 1973. בין השאר, קובע החוק כי תקופת ה"בדק" מטעם קבלן לצנרת הנה שנתיים בלבד. עם זאת, יש תקופה נוספת של "אחריות", הכוללת שלוש שנים נוספות, החל מתום תקופת הבדק. אם בתקופה זו התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים לקויים- יתקן הקבלן את הדרוש תיקון. החוק אף קובע כי גם לאחר תקופת האחריות, אם התגלתה אי-התאמה יסודית שבגללה אין הדירה מתאימה ליעודה- יש לקבלן אחריות על כך. לצערי, 7 שנים, לגבי צנרת, כבר אינם רלוונטים לכאורה. להלן: חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 1. הגדרות (תיקון: תש"ן) בחוק זה – "דירה" – חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "מכירה" – לרבות החכרה לתקופה של עשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג1963-; "מוכר" – מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; "תקנות הבניה" – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל1970-; "תקן", "תקן רשמי" – כמשמעותם בחוק התקנים, תשי"ג1953-. 2. חובת מסירת מפרט (א) המוכר דירה חייב לצרף לחוזה המכר מפרט ולמסור לקונה העתק ממנו חתום בידו. (ב) כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים. 3. פרטי המפרט (תיקון: תש"ן) (א) המפרט יהיה בטופס שקבע שר השיכון בצו שהובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומו ברשומות; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוג של דירות ותחילתו תהא בתום שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות, זולת אם נקבע בו לכך מועד מאוחר יותר. (ב) המפרט יכול שיתייחס, בנוסף על הדירה הנמכרת, גם לחלקים אחרים של הבנין שבו נמצאת הדירה, למעט דירות אחרות, ולקרקע שעליה עומד הבנין, הכל כפי שנקבע בצו. (ג) על המוכר למלא את כל הפריטים במפרט במפורט ובמדוייק, ואם פריט פלוני אינו חל בנסיבות הענין, על המוכר לציין זאת לגביו. (ד) היה פריט שבמפרט מתייחס לדבר שנקבע בתקנות הבניה או בתקן, יכול שהטופס ימולא על ידי הפניה לאותה תקנת בניה או לאותו תקן. 4. אי התאמה (תיקון: תש"ן) (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה: (1) הדירה או כל דבר שבה (להלן – הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה; (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה; (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים; (4) התגלתה, אף לאחר תקופת האחריות, אי-התאמה יסודית שבגללה אין הדירה מתאימה ליעודה; (5) בנסיבות הענין היה על המוכר לתת לקונה אזהרות בדבר תכונות מיוחדות של הנכס או הוראות תחזוקה ושימוש, והן לא ניתנו או שאין הן מתאימות. (ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח1968-. (ג) לענין סעיף זה – "אי-התאמה יסודית" – אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו; "תקופת בדק" – תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה; "תקופת אחריות" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק. 4א. הודעה על אי-התאמה (תיקון: תש"ן) (א) הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה – (1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד; (2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. 4ב. זכות תיקון אי-התאמה (תיקון: תש"ן) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. 5. מוכר שלא מסר מפרט (א) מוכר שלא מסר לקונה מפרט בהתאם לסעיף 2, יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב למסור את הדירה לקונה כשכל דבר שצריך היה לפרט במפרט מתאים למקובל בנסיבות הענין. (ב) מסר המוכר לקונה מפרט שאינו ממלא אחרי הוראות סעיף 3, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הדברים שלגביהם המפרט אינו ממלא אחרי אותן הוראות. (ג) דבר שסעיף זה חל עליו, חובת ההוכחה שהיה מתאים למקובל בנסיבות הענין – על המוכר. 6. תקנון בבית משותף (א) המוכר דירה בבית משותף או בבית המיועד להירשם כבית משותף והתקנון שחל על הבית או שבדעתו להחיל על הבית מבטל או משנה הוראה של התקנון המצוי המתייחסת לענין מן הענינים המנויים להלן, חייב לכלול במפרט או לצרף לחוזה המכר פרטים על אותו ענין; ואלה הענינים: (1) הוצאת חלק מהרכוש המשותף; (2) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירה; (3) שיעור ההשתתפות בהוצאות הבית המשותף ובשירותים המחוייבים בקשר אליו; (4) סדרי קבלת החלטות בדבר ניהול הבית המשותף; (5) כל ענין אחר שקבע שר השיכון בצו בדרך האמורה בסעיף 3(א). (ב) מוכר שלא מסר פרטים על ענין מהענינים המנויים בסעיף קטן (א) יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב שהוראות התקנון המצוי לגבי אותו ענין יחולו על הבית המשותף. (ג) המונחים בסעיף זה יפורשו לפי משמעותם בחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-. 6א. קביעת מתחזק (תיקון: תשס"ב2) (א) בסעיף זה – "חוזה מכר" – לרבות המפרט וחוזה נספח לענין מתחזק; "מתחזק" – כמשמעותו בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-. (ב) לא יקבע מוכר בחוזה המכר או בתקנון, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מתחזק, אלא אם כן נכללו בחוזה המכר פרטים הנוגעים למתחזק, לרבות זהותו ותנאי ההתקשרות עמו. (ג) תוקפה של תניה בחוזה ההתקשרות הראשון עם מתחזק לפי סעיף קטן (א), השוללת או המגבילה את הזכות של נציגות הבית המשותף או של בעלי הדירות להביא את החוזה לסיום, אין כוחו יפה לתקופה העולה על שלוש שנים מיום תחילת הניהול וההחזקה על ידי המתחזק, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות בבית המשותף, ברוב הקבוע בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, להאריך את תוקף חוזה ההתקשרות, בתום שלוש השנים האמורות, לתקופה שתיקבע על ידם. 7. שמירת זכויות חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין. 7א. התניה – לטובת הקונה (תיקון: תש"ן) אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה. 8. דין המדינה (א) דין המדינה כמוכר כדין כל מוכר אחר. (ב) לא יראו את מינהל מקרקעי ישראל או גופים המיוצגים על ידיו כמוכר לענין חוק זה מחמת זה שקיבל מהקונה דמי שכירות בעד הדירה. 9. חזקה לענין חוק זה, המוכר דירה שהיתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר. 10. עונשין מי שביודעין לא מילא אחרי הוראות סעיפים 2(א), 3 או 6, דינו – קנס 50,000 לירות. 11. תחולה (תיקון: תש"ן) (א) הוראות חוק זה לא יחולו – (1) על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה לפני תחילתו של חוק זה; (2) על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. (ב) חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 3), התש"ן1990-, לא יחול על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה או שחוזה המכר לגביה נכרת לפני פרסומו (להלן – יום הפרסום); על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג1973-, כנוסחו ערב יום הפרסום. 12. תחילה (תיקון: תשל"ה) תחילתו של סעיף 6 ביום ה' בתשרי תשל"ד (1 באוקטובר 1973); יתר הוראות חוק זה תחילתן ביום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975). 13. ביצוע שר השיכון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות כאמור יובאו לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומן ברשומות. תוספת (תיקון: תש"ן) (תקופת הבדק לחלקי הבניין השונים) (1) צנרת כולל מערכת הסקה ומרזבים – שנתיים; (2) חדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט – שלוש שנים; (3) מכונות, מנועים ודודים – שלוש שנים; (4) קילוף חיפויים בחדרי מדרגות – שלוש שנים; (5) שקיעת מרצפות בקומת קרקע – שלוש שנים; (6) שקיעת מרצפות בחניות, במדרכות, בשבילים בשטח הבנין – שלוש שנים; (7) סדקים עוברים בקירות ובתקרות – חמש שנים; (8) קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים – שבע שנים; (9) כל אי-התאמה אחרת, שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת. _________________________________ 1 ס"ח תשל"ג, 196; תשל"ה, 35; תש"ן, 184; תשס"ב, 474. 2 סעיפים 4(ב) ו-(ג) לחוק המקרקעין (תיקון מס' 24), התשס"ב2002- (ס"ח תשס"ב, 475) קובעים: "(ב) הוראות סעיף 6א(ב) לחוק המכר, כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה לא יחולו על חוזה מכר שנכרת לפני תחילתו של חוק זה, או על תקנון שקבע מוכר לפני תחילתו של חוק זה. (ג) הוראות סעיף 6א(ג) לחוק המכר כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה יחולו על חוזה התקשרות עם מתחזק שנכרת לפני תחילתו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 10.7.2002)."
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהמפקח על בתים משותפים
שאלת: באיזו דרך אני יכולה להוכיח שהצינור הוא משותף ? יש לפנות לוועד הבית בדרישה רשמית, אם צריך אז גם בכתב, לביצוע התיקון. במידה והתשובה אינה מספקת, יש לבצע את התיקון לבד ולהצטייד בחוו"ד מנדס אינסטלציה על כך שהצנרת הלקוייה היתה משותפת. עם החומר יש לפנות בדרישה חוזרת לוועד, בצירוף בקשה להחזר הוצאות ושכה"ט של המהנדס. במידה ולא נענית פתוחה הדרך בפניך לפנות למפקח על הבתים המשותפים. להלן לשון חוק המקרקעין, בנושא ספציפי זה: חוק המקרקעין | בתים משותפים סימן ד' : יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות 72. סמכות להכריע בסכסוכים [תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"א, תשס"א, תשס"א(2), תשס"ב(2)] (א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 59,59 ,58א עד 59ז או לפי סעיפים 6נטעד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק התשמ"ב – 1982 יכריע בו המפקח. (ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח. (ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות – גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות. (ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר. 73. הזכות לתבוע בסכסוך ואלה זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח: (1) כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר בסעיף 72; (2) נציגות הבית המשותף. 74. סמכויות המפקח למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית. 75. דיון בסכסוך [תיקון: תשנ"ב] (א) מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק; החליט לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך. (ב) התחיל מפקח לדון בסכסוך ונבצר ממנו לסיים את הדיון בו, ימשיך מפקח אחר בדיון מהשלב אליו הגיע קודמו, אולם רשאי הוא להרשות הבאת הראיות שנית, כולן או מקצתן. (ג) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים. 76. אכיפתם של החלטות וצווים החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט 10, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום. 77. ערעור (א) כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף. (ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח או בית המשפט שלפניו הוגש הערעור. (ג) בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72 (ב) ידון בית המשפט המחוזי בשלושה שופטים. (ד) פסק-הדין של בית המשפט בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 11.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.com