קיר גדר גבוה בגבול בין חלקות

בהמשך לפניותיי מלפני חודשיים, שאלות נוספות באותו הנושא. מדובר בחלקות עם בתים דו-משפחתיים, שכנים חדשים רוצים להוסיף אדמה בגובה עד 3 מטר ולבנות קירות גדר/תומכים בגובה עד 4.5 מטר. הקרקע הטבעית עם שפוע מתון, 3 מטר לאורך 43 מטר. רצפת השכנים מוגבהת ב-70 ס"מ לעומת הבית הקודם שנהרס, הבניה מתפרסת כמעט לכל אורך המגרש, (בעקבות "הקלה" של "העברת שטחים בין קומות", לה לא התנגדנו). מתנצל על האריכות.    1. אחרי עיון בהחלטות ועדת הבניה / ועדת משנה ב' בתיק הבניה של השכנים (דבר שהתאפשר רק בהוראת ראש-העיר), מצאנו החלטות הועדה: "ניתן לאשר קיר בין שכנים בגובה של עד 2 מטר", ו-"לעניין הקמת גדר בגובה של 3.20 מ' – לא ניתן לאשר" (בעקבות בקשה חוזרת של עורך הבקשה/הבונה). הגבהים בתכניות ההיתר גדולים פי שתיים ויותר. לשאלתנו אם הדבר מסתדר עם החלטות הועדה, השיב מנהל אגף תכנון ורישוי בעירייה (רק בע"פ), כי המונח "שכנים" – מתייחס רק לשכנים הצמודים, לא לחלקות הגובלות. – האם יש ממש בתשובתו?   2. לטענתי כי גם כלפי השכנים הצמודים גובה הקיר הוא כפליים ויותר ממה שהועדה התירה, ענה כי "הם הסכימו". – האם הסכמתם (אם אמנם הייתה כזאת), מאפשרת למינהל ההנדסה להוציא היתר המנוגד להחלטות הועדה, מבלי שהחלטות אלה שונו?   3. כדי לההיחלץ מהמיצר "סגר" הנ"ל עם עורך הבקשה/הבונה שינוי בתכניות ההיתר (ללא מעורבותנו ובמידה הרחוקה מלהשביע רצוננו). השינוי נעשה ע"י הדבקת תוכניות נוספות בקצה ה-"גרמושקה" של ההיתר. התוכניות החדשות הוספו 3 שנים אחרי בדיקת התוכניות (לפי החותמת בגרמושקה), שנה לאחר מתן ההיתר, מבלי שאותן תוכניות בגרסה המקורית בוטלו, ואפילו מבלי לציין תאריך ההדבקה. בנוסף לסתירות והטעיות שהיו כבר קודם, יש כעת תוכניות היתר חדשות וקודמות, לכאורה כולן בתוקף, הסותרות אלה את אלה בקביעות הרלוונטיות. הליך זה בוצע כבר פעמיים, משום שב-"הדבקה" הראשונה מחצית קיר הגדר "הוזזה" למגרשנו; לאחר שהתרסנו על כך, הוחלפה ההדבקה הראשונה בחדשה, בה תוקן הדבר. – האם ההליך חוקי? – האם להיתר המתבסס על גרמושקה במצב זה יש תוקף?   4. הנ"ל מסרב לאפשר לנו לעיין בתיק הבניה, לאחר דרישה נחרצת מצדנו (בעקבות הוראת ראש העיר בנושא, שלא מקוימת), הפנה אותנו למנכ"ל העירייה כדי שנבקש ממנו זכות עיון לפי חוק חופש המידע. – האם התנהלותו תקינה/חוקית?   5. בכוונתי לפנות במכתב מסכם לבכירי העירייה (לאחר עשרות רבות של פניות במהלך החודשיים האחרונים), ולדרוש לבטל היתר הבניה, להוציא מיידית צו הפסקת עבודה (היסודות ו-"הרגל" לקיר בגבולנו כבר נוצקו), ולהגיש כתב אישום נגד הבונה שהוא גם האדריכל עורך הבקשה, בגין מסירת מידע כוזב בתכניות. יש דוגמאות רבות לתרמיות מהותיות בתוכניות ההגשה וההיתר, המרכזית בהן – ציון מפורש של מידת גובה קירות הגדר – 1.5 מטר כלפי הקרקע של השכנים, ב-7 מקומות שונים בתכניות ההקלה (שעסקה בעניינים אחרים), כולן נעלמו מתכניות ההיתר ולא הוחלפו באחרות; עבירה שדין העבריין, לפי סעיף 214 בחוק התכנון והבניה – שנתיים מאסר. – בהנחה שהבקשות לא ימולאו, מה ההליך הנכון להמשך המאבק? האם יש מקום לפנות לועדת ערר אצל ממונה על המחוז (כאשר לא התנגדנו להקלה עקב התרמית שלעיל, וההיתר ניתן לפני שנה – כך שגם המועד לערעור פג), או להעדיף עתירה מינהלית, בדרישה לבטל היתר הבניה ולהוציא צו הפסקת עבודה ע"י העירייה? בעיניי זה ההליך הנכון, נראה לי שהוא פשוט יותר מתביעת צו-מניעה. מה דעתך המלומדת? – האם ניתן לכפות על העירייה הגשת כתב אישום? האם במסגרת אותה עתירה מינהלית?   אודה מאד על התייחסותך לסוגיות שלעיל.