אדריכלות מוצלחת היא זו המשלבת פרקטיות ונוחות עם איכות אסתטית. ניתן להגדיר בקלות יחסית את מושגי הנוחות והפרקטיות, אך הגדרתה של אותה "איכות אסתטית" חמקמקה למדי.

ניתן להכליל ולומר, כי האדריכלות הישראלית משופעת בנסיונות שווא להגדיר את עצמה, או להמציא את הקו "הנכון". הסיבות לכך נעוצות, כנראה, במספר גורמים: המחסור בשורשים אותנטיים (וההתכחשות רבת השנים לבנייה הערבית), ההשפעות החיצוניות (אירופאיות ובינלאומיות), והנטייה הישראלית הבסיסית לאקלקטיות.

סיבות אלו הובילו אדריכלים רבים, עם השנים, לתכנון מבנים אופנתיים המושפעים מטרנדים חולפים, תוך הפיכת שכונות מגורים ופרוייקטים רבים – בעיקר בשיטת "בנה ביתך" – לחסרי זהות ובעלי אופי רועש.

ובכל זאת, לא מעט אדריכלים ישראלים הפיקו עיצובים מקוריים, אשר צלחו את מבחן הזמן. מה מייחד אותם?

התשובה טמונה, כנראה, בסוג מסוים של נקיון עיצובי. ניתן להבחין כי רוב המבנים אשר השביחו עם השנים, הם דווקא אלה אשר עוצבו באופן מאופק, בקווים שקטים ותוך התייחסות נאותה לסביבתם האנושית, הטבעית והאורבנית.

קל להבין מדוע יעדיף יזם מבנה הנכלל בקטגוריה זו: בנוסף לתרומה האסתטית לסביבה ולקהילה, ייהנו דיירי המבנה מעצם השימוש בו. הערך המוסף יהיה שמירה ואף עליה בשווי המכירה העתידי (resale) של הנכס.

בהקבלה לכל תחומי העיצוב התעשייתי- אדריכלות טובה מתחילה בעבודת הכנה מעמיקה. כבסיס לתכנון איכותי נדרשים אדריכלים להבנה מלאה של שלושה תחומים: צרכי הלקוח, נתוני השטח ונתוני התב"ע.

הבנת נתוני השטח והסביבה מחייבת ביקור של המתכנן במגרש עצמו, צילום שלו וקבלת מפת מדידה.
אדריכל המבנה חייב להתייחס לטופוגרפיה, כיווני האוויר ולבתים הסמוכים למגרש לצורך עיצוב המבנה, קביעת הפתחים ומיקום החצר.

במידה והמגרש הסמוך עדיין ריק יש לבקש מהמתכנן, טרם הכנת הפרוגרמה, לבדוק בוועדה המקומית לתכנון ובניה האם קיים היתר בניה למגרש זה.

גם את מגבלות התכנון לגבי המגרש המתוכנן עצמו, יש לקבל מהוועדה. המגבלות ימסרו באמצעות "דף מידע", המהווה מסמך משפטי רשמי המאשר בפני היזם והאדריכל את נתוני התב"ע.

[מבנה בגליל, חלון פינתי אדריכלות אחרת] הבנת צרכי הלקוח תתבצע ע"י הכנת רשימת פרוגרמה. רשימת זו תכיל את כל הפונקציות וההעדפות שהיזם היה רוצה לראות במבנה מבחינה פרקטית ועיצובית. תפקידו של האדריכל הוא לנתח עם היזם את הדרישות השונות ולהגיע לפרוגרמה מוסכמת שתוכל לעמוד במבחן התקציב והתב"ע.

את פגישת הכנת הפרוגרמה יש לערוך במקום שקט, ללא הפרעות וללא לחץ של זמן.

חשיבותו של שלב זה בתכנון המבנה הנה מכריעה ולכן נדרש כאן היזם לפעולה עצמאית: קודם לפגישה עם אדריכל המבנה, יש לעשות עבודת הכנה, להכין מסגרת תקציבית (ניתוח העלויות במאמר נפרד), לאסוף חומר הנוגע לטעמו בעיצוב ולהכין פרוגרמה מוקדמת.
עיון בסדרת השאלות הבאה תקל את ביצועה של משימה זו:

• מספר יח הדיור: במידה ומדובר בבניה רוויה, ינתח היזם את צרכי השוק, ויקבע את מספר הדירות וגודלן. בבניה צמודת קרקע יבדוק היזם אפשרות ליח נוספת (עתידית, או מיידית) לצרכי השכרה, עבודה, אירוח וכו.
• חדרי השינה: כמה חדרי שינה נחוצים ? מה גודלם הרצוי? (האם קיימת צפייה לילדים נוספים? האם ישנם כאלה האמורים לצאת לעצמאות בטווח הקרוב?) האם יהיה צורך בחדר משפחה? (אולי לתכננו כך שיהפוך בעת הצורך לחדר נוסף?) האם יש צורך בכניסה נפרדת לילדים בוגרים? האם יהיו חדרים שיתוכננו עם חדר רחצה צמוד? האם יש צורך בחדר לאו-פר? מה יהיה גודלו ותוכנו של חדר האמבטיה המשותף ?
• סוויטת ההורים: מה גודלה הרצוי ? האם יש צורך בחדר ארונות? (תנו עדיפות לארון קיר גדול על פני ח ארונות קטן !) פינת ישיבה? מה יכיל ח האמבטיה הצמוד לסוויטה? (…וכמה פעמים באמת יהיה הגקוזי בשימוש?) באיזו קומה תהיה הסוויטה?( בשלב מסוים נמאס מהמדרגות…) , האם כדאי לפתוח את הסוויטה אל חצר או מרפסת צמודה?
• אורח החיים: האם העיסוק המקצועי מאופיין בעבודה מן הבית? כיצד זה משפיע על הצרכים ? האם יש לתכנן ח עבודה/ סטודיו? האם כדאי לתכנן לו כניסה נפרדת? מה הם הרגלי האירוח, הבישול והאכילה? מה יהיה גובה התקרה באזורי האירוח?

גובה התקרה הנו אחד הפרמטרים החשובים בתחושה הנוצרת במבנה. יש לבחון כל חלל לגופו: בחדרים קטנים תקרה גבוהה עלולה ליצור תחושה מוזרה וכדאי להסתפק בגובה הסטנדרטי (אשר נע בין 2.75- 2.95 מ), אך ברוב המקרים ובעיקר בחללים הציבוריים, ההמלצה היא לשקול תקרה כזאת בחיוב.

במידה והוחלט על תקרה לא סטנדרטית ינוע הגובה בין 3.20 מ נטו לבין חלל כפול. למרות גידול קל בעלויות הבניה, יתקבל יתרון משמעותי בתחושת הגודל (space) של החללים: החלונות יהיו גבוהים יותר והחלל יהיה פתוח ומואר יותר.

מעבר לשיפור באיכות החיים- תתקבל גם עליה משמעותית בערך הבית אשר לבטח תחזיר את ההשקעה הכספית. יש לציין שקבלני השלד, לרוב, לא יגבו סכום ניכר (אם בכלל) על תוספת הגובה, בשל עלותם הזניחה של הבלוקים ובשל רצונם לזכות בפרוייקט בשוק תחרותי.

תקרה גבוהה היא ברכה, במידה ויודעים איך לנצל יתרונותיה. הדרך הטובה לעשות זאת היא להתקין בחללים הגבוהים מאוורר תקרה. לא רבים יודעים את ה"טריק":
בחורף, להפעיל אותו על מהירות נמוכה, כאשר כיוון זריקת האוויר כלפי מטה- כל האוויר החם שמצטבר למעלה יורד אליכם.
בקיץ, להפעיל אותו על מהירות גבוהה, כאשר כיוון זריקת האוויר כלפי מעלה- כל האוויר החם שמצטבר למעלה מתנקז מחלון קטן שפותחים, צמוד ככל האפשר לתקרת החדר. תנועת הארובה הזו מייתרת את הצורך במזגן בימים רבים.

• אזורי השירות: מה הם צרכי הכביסה והאחסנה? האם יש צורך במזווה? האם תהיה יציאה מח הכביסה ישירות לחצר? האם יש צורך אמיתי במרתף? (בחינה של עלויות החפירה, היציקות והאיטום- והארכת משך הבניה)
• נושאים כלליים: איך ניתן לנצל את הממ"ד בצורה המיטבית? היכן רצוי למקם את שירותי האורחים? ( או יותר נכון- היכן לא רצוי למקם אותם…), היכן כדאי למקם את גרם המדרגות? (יחידה נפרדת בקומה א? – יש לדאוג למיקום את ח המדרגות כך שתתאפשר כניסה חיצונית נפרדת!)
• החצר: מה הן ההעדפות לגבי אופי הגינה הצמודה לאזור האירוח? איזה סוג גדרות מועדף? האם יש צורך בפרגולה? (כדאי להכניס אותה בבקשה להיתר משום שהיא אינה מחויבת באחוזי בניה ואגרות) מה מספר כלי הרכב וגודלם? (חניה מקורה היא בהחלט פונקציה נעימה אבל כרוכה בתשלום אגרות בניה/ מ.מ.י).
• גובה הרצפה מעל פני הקרקע: בד"כ אדריכלים מתכננים את הרצפה בגובה 60-80 ס"מ מגובה הקרקע, כי זה הכי זול יותר לקבלן (לא צריך לחפור וקל לאטום מלמטה). לכן נוצרות מדרגות גם במגרשים שטוחים. עם זאת, אני ממליץ בחום על רמפה במקום מדרגות, כם אם זה אומר להאריך מעט את השביל (ניתן גם לעגל אותו למען האורך והיופי).