Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

תקנות התכנון והבניה- גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין

מבוא

המדריך הבא ינסה לשפוך אור על נושא חשוב: מה הם הגדלים המינימלים הדרושים לחקי הבניין השונים? המדריך משמש הן את קהילת המתכננים והן את האדם הבונה את ביתו- על מנת לבדוק שהתכנון תקין.

הגדרות

2.01 בחלק זה –

"גובה"

– המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;

תק תשס"ה-2004

"חלון"

– פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;

"חצר חיצונית"

– חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;

תק תשנ"ב-1992

"יציע" ו"עליית גג" – כמשמעותם בתוספת השלישית;

תק תשנ"ב-1992

"מטרה עיקרית" ו"מטרת שירות"

– כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב- 1992;

"צינור איוור"

– חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;

תק תשס"ב-2002

"קיר מסך"

– קיר חיצון העשוי ברובו זכוכית;

תק (מס 3) תש"ם-1980

"רוחב מינימלי"

– מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;

"שטח"

– שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;

"שטח חלון"

– שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות;

"תקרת משנה"

– תקרה לצורך אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.

שמירת דינים

2.02 הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).

גדלם של חלקי בנין

גובה מינימלי של חלקי בנין תק תשנ"ב-1992

2.03 (א) גבהו של חלק בנין המפורט לא יפחת ממספר המטרים להלן:

(1) מרתף המשמש למטרת שירות 2.05

(2) מקלט או מחסה לשעת חירום 2.00

(3) חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד למטרת שירות

ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.05

(4) חדר הנועד למטרה עיקרית ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.50

(5) חדר בעלית גג הנועד למטרה עיקרית 1.80

ובחלקו העליון לפחות 2.50

(6) חדר בעלית גג הנועד למטרת שירות 1.80

ובחלקו העליון לפחות 2.05

(7) חנות 2.75

(8) יציע 2.20

(9) החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו 2.20

(10) מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית 2.40

(11) מקום הנועד לחניה כמטרת שירות 2.05

תק תשנ"א-1990

(ב) על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת.

תק (מס 3) תשס"ח-2008

(ג) בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו-3.2.1.4 בחלק ג.

שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות תק (מס 3) תש"ם-1980 תק תשנ"א-1990

2.04 (א) שטחו של חלק בנין המפורט להלןלא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן – מ"ר) המצויין לצדו, והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ המצויין לצדו להלן:

(1) חדר מגורים (שטח במ"ר, מרחק בין קירות)  8.0  2.60

(2) חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד (שטח במ"ר, מרחק בין קירות) 14.0 2.60

(3) חדר מגורים אחד לפחות בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר (שטח במ"ר, מרחק בין קירות) 12.0 2.60

(4) חדרון (שטח במ"ר, מרחק בין קירות) 6.0  2.00

(5) חדר אמבטיה (שטח במ"ר, מרחק בין קירות) 2.5 1.45

(6) בית שימוש (המדידה בין הציפויים שעל הקירות) (שטח במ"ר, מרחק בין קירות) 1.1  0.80

(7) מטבח בדירה הכוללת שני חדרי מגורים או יותר (שטח במ"ר, מרחק בין קירות)  6.0  1.70

(8) מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף שטחו לשטח חדר המגורים (שטח במ"ר, מרחק בין קירות)  4.5  1.70

(9) מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0 מ"ר לפחות (שטח במ"ר, מרחק בין קירות)  5.0  1.70

(10) חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה – (שטח במ"ר, מרחק בין קירות) 1.8  0.90

(ב) מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.

(ג) על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.

רוחב מינימלי של חנות

2.06 לא יפחת רחבה של חנות מ-3.00 מ.

גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים

2.07 לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ.

יציע/ גלריה בחנות

2.08 לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1) גבהה של החנות לא יפחת מ-4.75 מ;

(2) פתחי האיוור של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת איוור מלאכותית;

(3) רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות למעט בית-האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקתם תיערך בהתאם לתקן;

(4) שטחה של רצפת היציע/ גלריה לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:

  • בחנות ששטחה עד 20.0 מ"ר……………………(לא יעלה על) 0%
  • בחנות ששטחה מעל 20.0 מ"ר ועד 30.0 מ"ר…………….. 25%
  • בחנות ששטחה מעל 30.0 ועד 40.0 מ"ר………………….. 30%
  • בחנות ששטחה מעל 40.0 מ"ר ועד 50.0 מ"ר …………….. 35%
  • בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ"ר………………………….. 40%

יציע/ גלריה בדירה

2.09 לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 1/3 שטח החדר שבו ייבנה.

דירת מרתף

2.10 בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:

(1) לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב-15 ס"מ מרצפת הדירה;

(2) שטח פתוח כאמור יהיה מרוצף ומנוקז ורחבו לא יפחת מ-3.00 מ;

(3) גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ-1.50 מ.

חצר חיצונית פתוחה

2.11 (א) עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ אחד, לא יפחת רחבה מ-2.00 מ.

(ב) עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.

(ג) רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ אחד.

תאורה ואיוורור מינימליים

סימן ג: חלונות

אמצעי איוור ותאורה תק (מס 3) תש"ם-1980 תק תשס"ה-2004

2.20 חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.

גודל חלונות בדירה

2.21 (א) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר.

תק תשס"ה-2004

(ב) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ-5% משטח רצפת המטבח.

תק (מס 3) תשנ"ט-1999

(ג) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות, למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו, מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול.

גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח תק תשס"ה-2004

2.22 (א) לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ-8% מסכום שטח רצפת החדר ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

(ב) לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.

(ג) אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.

(ד) שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.

איסור בניית חלון בקירות מסויימים תק (מס 3) תש"ם-1980

2.23 לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.

חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים

2.24 לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:

(1) החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;

(2) החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;

תק תשס"ב-2002

(3) מלבן החלון ותריסיו –

(א) בחלון המצויד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;

(ב) העשויים פי.וי.סי. (P.V.C.) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת"י 599 – רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים.

תק (מס 3) תש"ם-1980

(4) החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;

(5) רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ, לא יפחת מ-3.00 מ; בבנין שגבהו עד 17.00 מ – לא יפחת מ-4.00 מ; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ – לא יפחת מ-5.00 מ;

(6) פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ וברוחב 0.90 מ יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;

(7) לחצר תהיה מערכת ניקוז.

חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות

2.25 לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף (2.24) סעיפי משנה (4) עד (7).

תאורה ואיוור מרתף

2.27 (א) במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ-2% משטח רצפתו.

תק (מס 3) תשס"ח-2008

(ב) במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה לחלק ג.

ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין תק תשס"ב-2002

2.28 (א) חלונותיו של בנין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבנין בלא סיכון למנקה.

(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו החליט עורך הבקשה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור המהנדס, כי לא ניתן לנקות את החלונות מתוך הבנין באופן בטיחותי למנקה, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של החלון.

(ג) בבנין עם קירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 1139 חלק 2, פיגומים: פיגומים תלויים – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות.

סימן ד: איוור (איוורור) חדר שירות

אמצעי איוור תק (מס 4) תשנ"ח-1998

2.40 חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:

(1) חלון הנפתח לאוויר החוץ, או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;

(2) פתח בדלת אטומה (להלן – צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).

איוור באמצעות צוהר

2.41 אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:

(1) שטחו של הצוהר לא יפחת מ-0.3 מ"ר;

(2) הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי-אור ויהיו בו פתחי איוור.

איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד

2.42 אלה התנאים הדרושים לגבי איוור שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:

(1) הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;

(2) החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;

(3) פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס"מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;

(4) שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ-140 סמ"ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי – 180 סמ"ר לפחות;

(5) לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ-2/3 ארכו;

(6) פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח ח"כו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ"ר, לשם ויסות זרם האוויר;

(7) בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ-150 סמ"ר;

תק (מס 3) תש"ם-1980

(8) הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755;

(9) לכל חדר שרות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.

איוור באמצעות צינור מאסף

2.43 אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:

(1) הבנין יכיל יותר מחמש קומות;

(2) התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;

(3) קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;

(4) הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;

(5) צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;

(6) שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ-140 סמ"ר;

(7) צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ-9 ס"מ;

(8) המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ-2.20 מ;

(9) לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ-25 ס"מ;

(10) הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(11) מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:

איוור באמצעות מאוור מיכני (אקזוסטר) תק (מס 4) תשנ"ח-1998

2.44 חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41-2.43, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.

צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני

2.45 צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:

(1) צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;

(2) צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;

(3) צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.

צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי

2.46 (א) צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוור מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.

(ב) חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.

(ג) הוראות סעיף 2.43, למעט פסקאות (3) ו-(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.

מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות

2.47 מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.

סימן ה: מערכת איוור מלאכותית

מערכת איוור מלאכותית בבנינים מסויימים תק תשס"ה-2004

2.60 (א) אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג ו-ד לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.

תק (מס 2) תשמ"ט-1989 תק תשס"ה-2004

(ב) מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1001 חלק 1 – בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.

מספר החלפות אוויר לשעה

2.61 מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם:

חדר מגורים (החלפות אוויר לשעה)  3

חדר שירות בדירה למעט חדר ארונות   3

מטבח בדירה  3

חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים  6

מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים   8

משרד   3

כיתה    4

אולם להתקהלות ציבורית  6

בית-סוהר    3

סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה

2.62 לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:

(1) במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;

(2) סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.

סימן ו: תאורה מלאכותית

תאורה מלאכותית בחדר שירות

2.80 בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על-פני מישור המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה.

תאורה מלאכותית בהתאם ל-IES Code תק (מס 3) תש"ם-1980 תק (מס 3) תשס"ח-2008

2.81 בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על-פני מישור גלוי המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון,(I.E.S (Illuminating Engineering Society) Code,) לפי המהדורה האחרונה; בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט"ז בפרק ב לחלק ג.

תק (מס 3) תשס"ח-2008

סימן ו1: איוור ותאורה בחדר מדרגות

פתחי איוור תק (מס 3) תשס"ח-2008

2.85 חדר מדרכות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.

תאורה תק (מס 3) תשס"ח-2008

2.86 חדר מדרגות המשמש יותר משתי דירות יואר על ידי אחד האמצעים האלה:

(1) חלונות הנפתחים כלפי הרחוב או אל שטח פתוח שגודלו 1.0 מ"ר לפחות;

(2) תאורה מלאכותית לכל קומה שעוצמה במקום החשוך ביותר על הרצפה תהיה 10 לוקס לפחות;

(3) אור עליון.

אור עליון תק (מס 3) תשס"ח-2008

2.87 על אף האמור בפרט 2.86 לא יואר חדר מדרגות באמצעות אור עליון אלא אם כן יתקיימו תנאים אלה:

(1) הבניין מכיל עד שש קומות, המעבר לאור בין מהלכי המדרגות העובר לכל גובהו של חדר מדרכות הולך ומתרחב ככל שהקומה גבוהה יותר;

(2) המקום החשוך ביותר על רצפת חדר מדרגות מואר בעוצמה של 10 לוקס לפחות;

(3) המעבר החופשי בין מהלכי המדרגות המקבילים יהיה ברוחב של 0.20 מטר לפחות.

תאורה מלאכותית לשעות החשכה תק (מס 3) תשס"ח-2008

2.88 (א) בכל קומה של חדר מדרגות תותקן תאורה מלאכותית לשימוש בשעות החשיכה.

(ב) להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים במרחק שאינו עולה על 1.50 מ מהכניסה לחדר המדרגות ולכל דירה בבניין.

(ג) בכל דירה יותקנו מתגים להפעלת תאורה מלאכותית בחדרי מדרגות.

(ד) בכל המרפסות של דירה הנמצאת בגובה עד 4 מטרים מפני הקרקע או מפני מפלס הכניסה הקובעת לבניין, תותקן תאורה מלאכותית שתופעל על ידי מתגים הנמצאים בדירה.

תק (מס 3) תש"ם-1980 תק תשס"א-2001

אמצעי בטיחות, מעקות והגנה לפתחים בבנינים

הגדרות תק (מס 3) תש"ם-1980 תק תש"ס-2000

2.90 בסימן זה, "דלת" – דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.

דלת תק (מס 2) תשנ"ו-1995

2.91 דלת תהא אחת מאלה:

תק (מס 5) תשנ"ו-1996

(1) דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ;

(2) דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:

(א) כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;

(ב) הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;

(ג) מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;

(ד) המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;

(ה) המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.

אמצעי נעילה תק (מס 3) תש"ם-1980

2.92 נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך:

אמצעי (1) –

תק תשס"א-2001

(א) מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן – מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי, ובנוסף –

ת"ט תש"ם-1980

(ב) מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:

קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס 1 שבנספח לתוספת זו;

(ג) המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ;

(ד) על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 295;

תק תשס"א-2001

(ה) במזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101;

ת"ט תש"ם-1980 תק תשס"א-2001

(ו) במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה – העוקצים);

(ז) במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.

אמצעי (2) –

תק תשס"א-2001

(א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי, ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;

(ב) עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;

(ג) הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח;

(ד) במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות פלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות;

(ה) מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות – 3 בכל אחת.

אמצעי בטיחות והגנה לחלונות תק תשס"א-2001

2.93 במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635: סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן – ת"י 1635); באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.

אמצעי בטיחות והגנה לפתחי ארובות אוויר תק תשס"א-2001

2.94 בפתחים של ארובות אוויר יותקן סורג אופקי בגובה התקרה של קומת הקרקע; הסורג יתאים לדרישות ת"י 1635.

תק תשס"א-2001

2.95 (בוטל).

הגנה על פתח אור עליון תק (מס 3) תשס"ח-2008

2.96 בגג או בתקרה שמצוי בהם פתח אור עליון שניתן להעביר דרכו כדור שקוטרו 22 ס"מ, יותקן אחד מאמצעי ההגנה האלה:

(1) קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142), התוחם את כל שטח פתח האור העליון;

(2) קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות ת"י 1142, התוחם את הגישה אל פתח האור העליון;

(3) סורג שמתקיימות בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1635 – סורגים לפתחים בבניינים, אשר יותקן מעל או מתחת לשטח פתח האור העליון.

תק תשס"ה-2004

סימן ח: הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו

מעקה בבנין תק תשס"ה-2004

2.100 בכל מרפסת בבנין ובכל פתח בקיר בבנין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ומכל מקום בבנין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 0.60 מטר לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142).

מעקה במפעל תק תשס"ה-2004

2.101 במפעל כמשמעו בפרק א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – הפקודה), שאין אליו גישה לקהל הרחב והבנין או חלקו הנוגע בדבר משמש רק את העובדים שבו לצורך עבודתם, יהא רשאי המהנדס, לאחר שהתייעץ עם מפקח עבודה, לפטור מחובת קיום הוראות פרט 2.100 ובלבד שהמפעל מקיים את הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה, לענין הגנה למקומות עם הפרשי גבהים.

מעקה גג תק תשס"ה-2004

2.102 בגג של בנין, שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות, יותקו מעקה שיתקיימו בו דרישות ת"י 1142.

הפרשי גובה מחוץ לבנין תק תשס"ה-2004

2.103 בכל מקום בנכס, שאינו בתוך בנין ושבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים הוא 0.60 מטר לפחות והמוגדר כתחום התקן בסעיף 1.1 לתקן ישראלי, ת"י 2142 חלק 1 – בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים, יבוצעו פתרונות בטיחותיים בהתאם לדרישות התקן.

פטור ממעקים תק תשס"ה-2004

2.104 על אף האמור בפרטים 2.100, 2.101 ו-2.103 בצד הפריקה של משטחי פריקה וטעינה ובצדי במות הפונים לקהל, שגובהם עד 1.20 מטרים, אין חובה להתקין מעקה; במשטחי פריקה וטעינה ובצדי במות כאמור שגובהם עולה על 1.20 מטרים יותקן מעקה הניתן לפירוק בשעת פריקה וטעינה או בעת קיום הופעות על הבמה, לפי הענין.

מדריכים נוספים

דילוג לתוכן