מצאתי תשובה לשאלתי באתר של ד"ר אברהם בן עזרא
הזכות לתכנן מאת: ד"ר אברהם בן עזרא 1. אני הנדסאי אדריכלות הרשום ברשות ההסמכה – האם אני רשאי לפי החוק לתכנן בית כנסת ולחתום כעורך הבקשה? 2. האם ניתן לקבל תשובה חד משמעית בעניין הזכות לחתום על תכניות מתאר, ללא צרוף חתימה של אדריכל רשום?, (לגבי תכנית שהיא בסמכות וועדה מקומית, לא נוצר קושי אך כאשר התכנית בסמכות וועדה מחוזית – עולה דרישה לחתימה של אדריכל) 3. מדוע יש מגבלה להנדסאי אדריכלות לתכנן מבני ציבור או מבנים בעלי מפתח של יותר מ – 6 מ' כשמלאכת תכנון הקונסטרוקציה מופקדת בידי מהנדס הבניין? 4. מהו מבנה פשוט עפ"י ההגדרה בחוק והאם קיים פירוש חד משמעי למושג מבנה פשוט? 1. אתה רשאי לתכנן בית כנסת שהוא בבחינת מבנה פשוט, וראה גם השלמת ההסבר בתשובות מס' 3 ו- 4. 2. התחום של הכנה וחתימה על תוכניות מתאר הוא לא מוסדר, ואין לגבי תכניות מתאר מכל סוג – שום חוק ו/או תקנות בדבר רישוי וייחוד פעולות. לפיכך, אין שום מניעה סטטוטורית לחתימתך על תוכניות מתאר כעורך התוכנית ללא כל צורך בצירוף חתימה של אדריכל רשוי או רשום, ודרישה מסוג זה של הוועדה לתכנון ולבנייה היא דרישה חסרת כל בסיס חוקי. 3. אכן אין היגיון רב בהגבלת התכנון בנושא האדריכלי על בסיס של מגבלות בתחום הקונסטרוקציה, ואני בהרצאותיי באקדמיה תוקף הגבלה זו, ומכשיר הנדסאי אדריכלות לתכנן גם מבנים שאינם פשוטים מהבחינה הקונסטרוקטיבית, ובלבד שהם עומדים ברוח החוק מבחינת פשטותם מהבחינה האדריכלית. במסגרת זו, לדעתי מוסמך הנדסאי אדריכלות לתכנן מבנה בית כנסת בגובה העונה על הגדרת מבנה פשוט, כאשר המבנה כולל כיפה שהיא מבנה מרחבי האמור להיות בלתי פשוט הן בגלל המפתח והן בגלל היותו תלת ממדי. זאת – מהטעם שהעלית בשאלתך, והוא, שבין כה הנושא הקונסטרוקטיבי יטופל כחוק על ידי המהנדס. 4. להלן הגדרת החוק למבנה פשוט: "מבנה פשוט " – אחד מאלה: (1) מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות – בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפהשעל פני הקרקע אינו עולה על אחד-עשר וחצי מטר,לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית(מפרטים לבניית מקלטים), התשל"א-1971, ולמעט מבנה מבטון דרוך,ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא; (2) מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על שנים-עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג; (3) קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפיסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה; (4)מעביר מים ומעבר להולכי – רגל הקשורים למבנה כאמור בפיסקאות (1) או (2). לקוח מתוך: תקנות ה מהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות) התשכ"ז 1967. 07 נובמבר 2006 תודה לד"ר אברהם בן עזרא על המאמר הנ"ל ובכלל על המאמרים המעניינים שיש באתרו (כמובן בלי לפגוע גם על המאמרים המעניינים שיש באתר הזה ובשאר האתרים המקצועיים הקיימים באינטרנט) תודה לכולם!!! יוסי
