הכל על מים אפורים
- הנושא הזה ריק.
-
תגובות
-
הכל על מים אפורים
שלום,
מצאתי מאמר מעניין הנותן מבט מפוכח על נושא "מים אפורים" בבתים פרטיים. יש לציין כי בעת שיפוץ או בניית בית ניתן להפריד את צנרת המים האפורים (מטבח, כיורים, אמבטיה וכד') ממי הביוב (בתי השימוש) די בקלות. הפרדה כזו תהיה בסיס להתקנת מערכת פשוטה ואמינה למיחזור המים לצורך השקיית הגינה, דבר שיחסוך לכם הון בהוצאות ההשקייה.
להלן המאמר, מתוך "הסביבה", מאת מוטי ניר:
מערכות לטיפול במים אפורים זוכות בעיקר ליחסי ציבור גרועים. מוטי ניר, העוסק בתחום שנים, מגלה כמה דברים על התחום, וגם מזכיר: אפשר להוריד עד מחצית מכמות חומרי הכביסה – מבלי לפגוע בניקיון הבגדים
שמונה שנים אני עוסק ביצור מערכות להשבת מים אפורים. באופן טבעי, עיקר העיסוק הוא מול שוקי חו"ל, אך לאחרונה מתעורר סוף סוף הנושא גם בארץ. בתחילת דרכי בנושא, עסקתי רבות בנסיון להסביר את הנושא, עד שעייפתי ופניתי – לשמחתי אך גם לצערי – ליצוא.
נושא המים האפורים סובל בעיקר ממיס-אינפורמציה, ובמקרים רבים אין בין ההערות בנושא ובין המציאות ולא כלום. אינני מאשים איש, אך בעוד ישראל נשארת מאחור, בעולם המערבי הנושא מתקדם בקצב רצחני. בכל שנה נכתבות כ-100 עבודות רציניות בנושא והון רב מושקע במחקרים הנעשים בנושא.
חקיקה תומכת בעולם
בשנת 2002 חוקק במדינת אריזונה שבארה"ב חוק המעודד שימוש במים אפורים. החוק ליברלי במהותו וקובע מספר כללי מותר ואסור בתחום. החוק קובע למשל כי השימוש במים אפורים ללא טיפול מסיבי מותר לבית הפרטי בלבד, לעסקים ומוסדות נקבע סטנדרט מערכות אחר לחלוטין.
הגדרת הבית הפרטי בחוק האמריקני היא: מבנה המייצר עד 400 גלון מים אפורים ביום (כ-1.6 מ"ק). המבנה יהיה לא רק זה שמייצר את המים האפורים, אלא גם המשתמש בהם מבלי להעבירם לאחר. בנוסף חלות בחוק האמריקאי מגבלות אחדות בהן איסור השקיה בממטרות, איסור השקיית צמחי תבלין וירקות, הגבלת גודל מיכל האיחסון למקסימום של 55 גלון (כ-200 ליטר), חובת ריקון המערכת בכל 24 שעות (לאחר זמן זה יחשבו המים כמים שחורים), מיכל סגור ומאובטח נגד ילדים.
צילום: מוטי ניר
מאז, אומץ החוק ע"י 12 מדינות בארה"ב ועוד מספר דומה של מדינות דנות בו בימים אלה. בנוסף אומץ החוק בשינויים קלים ע"י אוסטרליה, יפן, גרמניה, אנגליה, ואף ירדן וקפריסין. קפריסין וחלקים שונים באוסטרליה אף הנהיגו מערכת סיבסוד עבור התקנת מערכת להשבת מים אפורים. בישראל, באיחור רב, מתבצעת פעילות מקבילה אך נפרדת של מספר חברי כנסת להעביר חקיקה בנושא, בצמידות לחוק הליברלי האמריקאי.
חוקים אלה פתחו פתח לשימוש במערכות פשוטות יחסית וזולות, להערכתי יהיה זה המפתח להפיכת הנושא להמוני. בארה"ב מצויידים כבר 7% ממשקי הבית במערכות להשבת מים אפורים (להערכתי מדובר על 5 עד 10 מיליון בתים). במדינת אריזונה מצויידים במערכת כזו 14% ממשקי הבית. הלוואי עלינו.
אבקות הכביסה – אגדה אורבנית
ביקורת רבה באשר לשימוש במים אפורים מתייחסת לרמת אבקות הכביסה והסבונים במים. באבקות הכביסה 4 מרכיבים עיקריים הסובלים מיחסי ציבור גרועים:
בורטים (בורון) חומר בעייתי אשר באופן כללי גורם לאטימת הקרקע בטווח הארוך. בגלל ריכוז הבורון הגבוה במי הביוב המטוהרים, דבר שגרם נזק רב לחקלאות, ומתוך רצון להגביר את רמת השימוש במים מושבים, קבעה מדינת ישראל עוד בשנת 2004 תקן אמיץ ומפתיע גם בהשוואה לשאר העולם. התקן קבע כי במהלך מספר שנים תרד רמת הבורון באבקות הכביסה מדי שנה עד לרמה של 0.5 גרם לקילו מוצר. שנת 2008 נקבעה כשנת סיום התהליך. בסקר שנערך ע"י המשרד להגנת הסביבה עוד בשנת 2006 נמצא כי החברות עומדות בתקינה ורמת הבורון ירדה לראשונה לרמה סבירה ובלתי מזיקה. אגב, בורון נמצא גם במים רגילים ובכמות לא קטנה גם במים מותפלים.
מלחים: המלח הינו חומר המזיק לקרקע אשר נמצא באבקות הכביסה בכמות גדולה. בסקר הנ"ל שערך המשרד להגנת הסביבה, נסקרו 3 סוגי חומרי כביסה: נוזלי כביסה, אבקות כביסה מסוג קומפקט (השקיות הקטנות) ואבקות כביסה רגילות. הסקר מצא כי בנוזלי הכביסה אין מלחים כלל, וכי באבקות הכביסה מסוג קומפקט קיים מלח ברמה סבירה. לעומת זאת באבקות הכביסה הרגילות (השקים הגדולים) משמש המלח כמלאן (חומר ממלא נפח) ונוכחותו מזיקה ביותר כמובן. במשרד להגנת הסביבה בדקו מצאו (בשיתוף עם מכללת שנקר) כי ניתן להוריד את כמות אבקות הכביסה לחצי מהמלצות היצרן ולקבל אותה תוצאה מבחינת נקיון הכביסה (מזכיר קצת את תרגיל הגדלת החור במשחות השיניים). למרבה הצער, למרות המסקנות הברורות, כנראה מתוך חשש מכוחם של יצרני אבקות הכביסה, לא יצא המשרד בקמפיין הקורא למעבר לאבקות מסוג קומפקט או לנוזלי כביסה ולהקטנת השימוש בכמויות האבקה בכל כביסה. (עוד על אבקות כביסה ואיכות הסביבה).
זרחות ואשלגנים (זרחן ואשלגן): חומרים אלה משמשים לניקיון הכביסה אך בהתפרקם הופכים לדשן מצויין לצרכי הגינה. וגם לכך יש מחקר מסודר.
מטרותו של כל הסיפור הארוך היא להסביר כי האגדה האורבנית בנושא אבקות הכביסה תמה. אפשר לצאת מהמקלט, ולהשתמש במים אלה באופן חופשי – בוודאי כשהם מהולים במי מקלחות ומזגנים.
אין ספק כי השימוש בחומרי כביסה אורגניים/אקולוגיים טוב עשרות מונים מזה של אבקות רגילות, אך לא ניתן לחנך ציבור שלם. אני רואה שימוש במים כאלה במאות מתקנים ברחבי העולם, כבר קרוב לעשור והתוצאה מדהימה.
זהירות חיידקים
בעניין החיידקים שכה מדברים בהם, הפטוגנים, חשוב להדגיש: השקיה במים אפורים היא נושא הדורש אחריות. אין ספק כי למים אלה פוטנציאל בקטריאלי גבוה מזה של מים שפירים. ישנם, כאמור, כללי מותר ואסור, אך אלה קיימים גם בשימוש בחומרי הדברה ביתיים (למשל, לא יעלה על דעת איש לרסס על ילדיו או על מזון), וכך גם במוצרים אחרים וחשובים בשימוש ביתי. בבדיקות מים ובמחקר שנערך בארה"ב נבדקו מים ממתקנים רבים בטמפרטורות סביבה שונות ונמצא כי רק לאחר 18 שעות חלה עלייה משמעותית בספירת הפטוגנים.
דווקא מאחר שהשימוש נעשה אצל כל אחד בביתו הפרטי, אפשר לצפות לשימוש נכון במים האפורים, מתוך אחריות. חלק ממרכיבי השימוש הנכון יהיו השקיה תכופות, הימנעות מאגירת מים למשך זמן העולה על 24 שעות והשקיה בטפטוף ישירות לקרקע. שימוש שכזה יבטיח חסכון אדיר הן בכספנו הפרטי, והן למשק המים הלאומי.
ניתן להוכיח כי בהשקיה של כמות המים האפורים המופקים מביתה של משפחה ממוצעת, כ-200 ליטר ל-12 שעות, אין כל סיכוי שנגיע למי התהום. זאת, בהנחה שיש כ-100 טפטפות למערכת, כלומר עד 2 ליטרים לטפטפת ל-12 שעות.
להפריד את הצנרת
מאז שנת 2002 אני מנסה ללא הצלחה גדולה, לשכנע את משרדי הממשלה להתקין תקנה המורה על הפרדת צנרת המים האפורים מהמים השחורים, מה שנקרא בעברית דלוחין וקולחין, בבניה חדשה בבתים צמודי קרקע. לו הצלחתי, היו כיום בישראל עוד אלפי (ואולי עשרות אלפי) בתים המחזיקים בפוטנציאל להשתמש במים אפורים. אני קורא לכל מי שבונה בית חדש בימים אלה, או מתכנן לעשות זאת, לבצע הפרדת צנרת. הבניה היא חלון הזדמנויות קצר המאפשר הכנה כזו, ולאחר מכן הסיפור נגמר.
מדי שבוע פונים אלי רבים שאיני יכול לעזור להם מכיוון שלא ביצעו הפרדת צנרת בעת הבנייה. חלקם הגדול אפילו לא שמע על האפשרות. לא חייבם להתקין מערכת להשבת מים אפורים תוך כדי הבנייה או בצמוד לסיומה – ניתן לעשות זאת גם לאחר עשר שנים, א האופציה נשמרת.
לפני מספר שבועות העלתה רשות המים את מחיר מי ההשקיה ב-92%, מוסיפים ומדברים על הקצבות מים לגינון ויש אף מי שהציע לייבש גינות. ב-1 בנובמבר החלה רשת המים לאכוף את החוק האוסר השקיית גינות ונראה כי עדיין לא מלאה סאת הגזירות. אנו בפתחו של חורף חדש ואיש אינו יודע כיצד יראה משק המים בסופו. השירות המטארולוגי כבר יצא עם תחזית סטטיסטית הקובעת כי יהיה זה חורף חלש מהממוצע – אך מי יודע. בדבר אחד אין ספק, עוד שנת בצורת כזו והגזרות תתעופפנה. בהחלטות היסטריות אנחנו הרי מצטיינים.
אני יודע שעדיין יקומו כל החכמים היודעים הכל וימצאו סיבות שלא להתחיל להשתמש במערכות להשבת מים אפורים בישראל. אני פשוט מציע להם להגיד מה כן. כי מה לא, אומרים לנו כבר 60 שנה, ולאן הגענו? לא משהו. לא יתכן שמשרד הבריאות האמריקאי, האוסטרלי ואחרים כולם מטומטמים ורק הראש היהודי ממציא לנו פטנטים.
—-
מוטי ניר הוא מנכ"ל חברת פלסגן, העוסקת בפלסטיק ממוחזר ובמערכות מים אפורים.ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: הכל על מים אפורים
שלום רב , האם ידוע לך על קיומו של אביזר צנרת ביוב קולחין גרביטציונית תיקני שמשמש מקטין קוטר מ"4 ל "2X3 במטרה לעבור מתחת לריצוף קיים שיעבור שיפוץ וחיפוי חדש באופן שיחסוך משאבה או תוואי מאד לא נוח לביצוע, בברכה ותודה אמיר גולן