תוספת קומה
- הנושא הזה ריק.
-
תגובות
-
תוספת קומה
בתוספת קומה לבית מגורים משותף,קיים ,ההופכת את הגדרת הבניין מבניין "נמוך" לבניין "גבוה",
(מעל 13 מ')
האם תקנות הבניה המקלות (מידות מעלית פרוזדורים מבנה חדר המדרגות וכדו')תקפות ?
האם ניתן לתכנן מדרגות טרפזיות בחדר המדרגות המשותף?
האם מישהו תכנן מערכת דומה לנ"ל? האם אפשר לראות דוגמה ?התקנת מעלית: הקלות
שלום, ראשית, בנוגע למדרגות- רוחב מדרגה טרפזית: יש לבצע מדידה לשלח במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה- ולהגיע ל-15 ס"מ מינימום. לגבי הקלות: בעת הוספת מעלית ניתן לקבל הקלה בשטחי הבנייה בעת הוספת מעלית- 5% משטח המגרש, וכן בקווי בניין. לגבי המעליות עצמן וחדרי המדרגות: אכן ישנן הקלות, אך הן תקפות רק בבניין עד 12 מ' גובה. להלן מאמרו של מר בן עזרא הדן בנושא תוספת מעלית . בנוגע למבנים מעל 12 מ' גובה: התקן הוא למעלית שתכיל עד 6 נוסעים, ולא ידוע לי על הקלות כלשהן. עם, זאת, עיון בתקנות התכנון והבניה, בפרק הדן בהתקנת מעליות מעלה כי בבניין חדש יש מקום לקבל פטור/ הקלה, בתנאים מסויימים. להערכתי, קל וחומר הדבר תקף גם בבניין ישן. במקומך, הייתי עורך פגישת הכנה עם מהנדס הוועדה המקומית ע"מ להבהיר את העניין. להלן לשון החוק, עם הדגשה במקומות הרלוונטים: תקנות התכנון והבניה- התקנת מעלית- סידורים לנכים (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת – (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה; (2) מעלית, ככל שהותקנה; (3) פתחי הגישה לדירות המגורים; (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה; (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין; (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים. (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי הענין; (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע. (ה) (1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד). (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב. (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא יתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים. (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006). 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס"ה35) (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) או לבנין מגורים חדש כהגדרתו בסעיף 158ו2, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין: (1) פרק זה; (2) סעיף 158א; (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם פרק ה'1 ; השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור מנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראות שלפי פרק זה; (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטייה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מספר 2), התשס"ה2005-, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות שלפי פרק זה. (ג) בסעיף זה – "היתר" – כמשמעותו בסעיף 145; "אישור" – כמשמעותו בסעיף 157א; "תעודת גמר" – כמשמעותה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל1970-.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.com