ארז מירב
התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אדריכל רשום/ רשוי
שלום, ע"פ תקנות המהנדסים והאדריכלים: אדריכל רשוי: לאחר שלוש שנות נסיון, אדריכל רשום יכול להגיש בקשה להפוך ל "אדריכל רשוי- מדור ארכיטקטורה". כל עוד הוא רק "אדריכל רשום" מותר לו לתכנן רק מבנים פשוטים. מבנה ציבורי אשר אינו עונה להגדרת "מבנה פשוט" נמצא מחוץ לתחום במקרה זה, ולא רק לגבי פרטי הבניין, אלא לכלל הנושאים. (היכן מצאת את עניין פרטי הבניין?) בפועל- לא כל הוועדות המקומיות אוכפות תקנה זו, וניתן למצוא אדריכלים רשומים שמבצעים פעולות המיוחדות בחוק לאדריכלים רשויים. אי הבהירות ואי האכיפה של הנושא ידוע, ומוצג היטב במסקנות "וועדת וורסאי".
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהיתר בניה: מחסן
שלום, יש להגיש בקשה להיתר בניה לוועדה המקומית. יש להחתים 75% מהדיירים. במידה ואינך מצליח- ניתן להפעיל את תקנה 2 א' שמהותה משלוח מכתב רשום לכ"א מהנמנעים לחתום לשם מתן הזדמנות רשמית להתנגד. במקרה הספציפי שלך- קשה לי להאמין שתהיה התנגדות רלוונטית, אם בכלל. אגב, האם כל הבניה של השכנים נעשתה בהיתר בעבר? ייתכן שבהיתר כלול גם המחסן שלך, ואז אפשר פשוט לבצע. אם אין היתר כלל לאף אחד- יש לבצע אותו עבור כל השכנים ביחד, בהליך מסודר, ואז ברור שכולם יחתמו.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comרשם המהנדסים והאדריכלים
שלום, ע"פ התקנות המפורסמות באתר התמ"ס, אין שינוי בחוק. ייתכן שמדובר בתקנות פנימיות של רשם המהנדסים והאדריכלים. להלן לשון החוק: תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישום בפנקס), תשכ"א-1960 בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 9 ו23- לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח1958-, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה – "הרשם" – אדם שהוסמך על ידי השר לנהל פנקס המהנדסים והאדריכלים. 2. בקשה לרישום בפנקס בקשה להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים תוגש לרשם בטופס שאפשר להשיגו במשרדי מהנדסי המחוז של מחלקת עבודות ציבוריות, משרד העבודה, ויצורפו אליה התעודות והמסמכים להוכחת הזכות להירשם. 3. אגרה (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס) אגרת רישום היא 69 שקלים חדשים. 4. הוכחת הכשרה מתאימה (א) הוכיח מבקש שהוא חבר רגיל באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, יראה בכך חבר-הבוחנים הוכחה שלמבקש ההכשרה המתאימה לענין סעיף 9(4) לחוק. (ב) שוכנע חבר-הבוחנים על סמך העבודות שביצע המבקש, מהותן, היקפן ונסיבות-ביצוען, ועל סמך תעודות המעידות על השכלתו המקצועית, אם הוגשו תעודות כאלה, שלמבקש הידע העיוני הדרוש, יראה החבר בעבודות ובתעודות אלה הוכחה שלמבקש ההכשרה המתאימה לענין סעיף 9(4) לחוק. 5. בחינות לא קויימו התנאים שבתקנה 4, ייבחן המבקש על ידי ועדת-בחינות של שלושה שתמונה על ידי חבר-הבוחנים, מבין חבריו או שלא מבין חבריו, במקצועות ובמקצועות-משנה, כפי שיקבע חבר-הבוחנים. 6. דרכי וסדרי בחינות חבר-הבוחנים יקבע את דרכי הבחינה וועדת הבחינות תקבע את סדרי הבחינה. 7. בחינות חוזרות מועמד שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שנית, ואם נכשל בפעם שניה רשאי לחזור ולהיבחן בהיתר מיוחד של חבר-הבוחנים. לשם הבהרות- היחידה לרישום מהנדסים ואדריכלים דרך מנחם בגין 86 תל אביב 67138 טלפון: 03-5634271 03-5634164 פקס. 03-5612295 במידה ואת מקבלת מידע רשמי חדש על התנאים- אשמח באם תפרסמי אותו כאן, ונראה איך ממשיכים הלאה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comחוק מכר דירות/ אחריות קבלן/ תקופת בדק
רבקה שלום, על פי חוק המכר (דירות), כל ליקוי בדירה המהווה אי-התאמה לתקנות התכנון והבנייה והתקנים הישראליים הרשמיים חייב להיות מתוקן ע"י הקבלן. כאשר מדובר בליקויים שהקבלן מסרב לתקן, ניתן להגיש נגדו תביעה נזיקית. להלן הסבר על "תקופת הבדק", ועל "תקופת האחריות". תקופת בדק- תקופה הקבועה בתוספת,שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. להלן: (1) צנרת כולל מערכת הסקה ומרזבים – שנתיים; (2) חדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט – שלוש שנים; (3) מכונות, מנועים ודודים – שלוש שנים; (4) קילוף חיפויים בחדרי מדרגות – שלוש שנים; (5) שקיעת מרצפות בקומת קרקע – שלוש שנים; (6) שקיעת מרצפות בחניות, במדרכות, בשבילים בשטח הבנין – שלוש שנים; (7) סדקים עוברים בקירות ובתקרות – חמש שנים; (8) קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים – שבע שנים; (9) כל אי-התאמה אחרת, שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת. (כדאי להתייעץ עם עו"ד, שכן נראה לי שכתמים בריצוף נכנסים לסעיף (9).) תקופת האחריות- תקופה של 3 שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק של כל סעיף. אם התגלו ליקויים בדירה בתוך תקופת הבדק ,חייב הקבלן לתקנם או לפצות בגינם, אלא אם הוכיח שמקורם בשל מעשה או מחדל של הקונה בדירה. אם התגלו ליקויים בתוך תקופת האחריות, חייב הקבלן לתקנם אם הוכיח הקונה שמקורם הוא בתכנון, בעבודה ובחומרים. במקרה שלך- אינני רואה מניעה לדרוש תיקון הריצוף במסגרת הבדק או האחריות. חוק מכר (דירות) 1. הגדרות (תיקון: תש"ן) בחוק זה – "דירה" – חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "מכירה" – לרבות החכרה לתקופה של עשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג1963-; "מוכר" – מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; "תקנות הבניה" – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל1970-; "תקן", "תקן רשמי" – כמשמעותם בחוק התקנים, תשי"ג1953-. 2. חובת מסירת מפרט (א) המוכר דירה חייב לצרף לחוזה המכר מפרט ולמסור לקונה העתק ממנו חתום בידו. (ב) כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים. 3. פרטי המפרט (תיקון: תש"ן) (א) המפרט יהיה בטופס שקבע שר השיכון בצו שהובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומו ברשומות; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוג של דירות ותחילתו תהא בתום שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות, זולת אם נקבע בו לכך מועד מאוחר יותר. (ב) המפרט יכול שיתייחס, בנוסף על הדירה הנמכרת, גם לחלקים אחרים של הבנין שבו נמצאת הדירה, למעט דירות אחרות, ולקרקע שעליה עומד הבנין, הכל כפי שנקבע בצו. (ג) על המוכר למלא את כל הפריטים במפרט במפורט ובמדוייק, ואם פריט פלוני אינו חל בנסיבות הענין, על המוכר לציין זאת לגביו. (ד) היה פריט שבמפרט מתייחס לדבר שנקבע בתקנות הבניה או בתקן, יכול שהטופס ימולא על ידי הפניה לאותה תקנת בניה או לאותו תקן. 4. אי התאמה (תיקון: תש"ן) (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה: (1) הדירה או כל דבר שבה (להלן – הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה; (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה; (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים; (4) התגלתה, אף לאחר תקופת האחריות, אי-התאמה יסודית שבגללה אין הדירה מתאימה ליעודה; (5) בנסיבות הענין היה על המוכר לתת לקונה אזהרות בדבר תכונות מיוחדות של הנכס או הוראות תחזוקה ושימוש, והן לא ניתנו או שאין הן מתאימות. (ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח1968-. (ג) לענין סעיף זה – "אי-התאמה יסודית" – אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו; "תקופת בדק" – תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה; "תקופת אחריות" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק. 4א. הודעה על אי-התאמה (תיקון: תש"ן) (א) הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה – (1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד; (2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. 4ב. זכות תיקון אי-התאמה (תיקון: תש"ן) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. 5. מוכר שלא מסר מפרט (א) מוכר שלא מסר לקונה מפרט בהתאם לסעיף 2, יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב למסור את הדירה לקונה כשכל דבר שצריך היה לפרט במפרט מתאים למקובל בנסיבות הענין. (ב) מסר המוכר לקונה מפרט שאינו ממלא אחרי הוראות סעיף 3, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הדברים שלגביהם המפרט אינו ממלא אחרי אותן הוראות. (ג) דבר שסעיף זה חל עליו, חובת ההוכחה שהיה מתאים למקובל בנסיבות הענין – על המוכר. 6. תקנון בבית משותף (א) המוכר דירה בבית משותף או בבית המיועד להירשם כבית משותף והתקנון שחל על הבית או שבדעתו להחיל על הבית מבטל או משנה הוראה של התקנון המצוי המתייחסת לענין מן הענינים המנויים להלן, חייב לכלול במפרט או לצרף לחוזה המכר פרטים על אותו ענין; ואלה הענינים: (1) הוצאת חלק מהרכוש המשותף; (2) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירה; (3) שיעור ההשתתפות בהוצאות הבית המשותף ובשירותים המחוייבים בקשר אליו; (4) סדרי קבלת החלטות בדבר ניהול הבית המשותף; (5) כל ענין אחר שקבע שר השיכון בצו בדרך האמורה בסעיף 3(א). (ב) מוכר שלא מסר פרטים על ענין מהענינים המנויים בסעיף קטן (א) יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב שהוראות התקנון המצוי לגבי אותו ענין יחולו על הבית המשותף. (ג) המונחים בסעיף זה יפורשו לפי משמעותם בחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-. 6א. קביעת מתחזק (תיקון: תשס"ב2) (א) בסעיף זה – "חוזה מכר" – לרבות המפרט וחוזה נספח לענין מתחזק; "מתחזק" – כמשמעותו בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-. (ב) לא יקבע מוכר בחוזה המכר או בתקנון, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מתחזק, אלא אם כן נכללו בחוזה המכר פרטים הנוגעים למתחזק, לרבות זהותו ותנאי ההתקשרות עמו. (ג) תוקפה של תניה בחוזה ההתקשרות הראשון עם מתחזק לפי סעיף קטן (א), השוללת או המגבילה את הזכות של נציגות הבית המשותף או של בעלי הדירות להביא את החוזה לסיום, אין כוחו יפה לתקופה העולה על שלוש שנים מיום תחילת הניהול וההחזקה על ידי המתחזק, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות בבית המשותף, ברוב הקבוע בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, להאריך את תוקף חוזה ההתקשרות, בתום שלוש השנים האמורות, לתקופה שתיקבע על ידם. 7. שמירת זכויות חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין. 7א. התניה – לטובת הקונה (תיקון: תש"ן) אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה. 8. דין המדינה (א) דין המדינה כמוכר כדין כל מוכר אחר. (ב) לא יראו את מינהל מקרקעי ישראל או גופים המיוצגים על ידיו כמוכר לענין חוק זה מחמת זה שקיבל מהקונה דמי שכירות בעד הדירה. 9. חזקה לענין חוק זה, המוכר דירה שהיתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר. 10. עונשין מי שביודעין לא מילא אחרי הוראות סעיפים 2(א), 3 או 6, דינו – קנס 50,000 לירות. 11. תחולה (תיקון: תש"ן) (א) הוראות חוק זה לא יחולו – (1) על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה לפני תחילתו של חוק זה; (2) על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. (ב) חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 3), התש"ן1990-, לא יחול על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה או שחוזה המכר לגביה נכרת לפני פרסומו (להלן – יום הפרסום); על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג1973-, כנוסחו ערב יום הפרסום. 12. תחילה (תיקון: תשל"ה) תחילתו של סעיף 6 ביום ה' בתשרי תשל"ד (1 באוקטובר 1973); יתר הוראות חוק זה תחילתן ביום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975). 13. ביצוע שר השיכון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות כאמור יובאו לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומן ברשומות. תוספת (תיקון: תש"ן) תקופת בדק: (1) צנרת כולל מערכת הסקה ומרזבים – שנתיים; (2) חדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט – שלוש שנים; (3) מכונות, מנועים ודודים – שלוש שנים; (4) קילוף חיפויים בחדרי מדרגות – שלוש שנים; (5) שקיעת מרצפות בקומת קרקע – שלוש שנים; (6) שקיעת מרצפות בחניות, במדרכות, בשבילים בשטח הבנין – שלוש שנים; (7) סדקים עוברים בקירות ובתקרות – חמש שנים; (8) קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים – שבע שנים; (9) כל אי-התאמה אחרת, שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת. _________________________________ 1 ס"ח תשל"ג, 196; תשל"ה, 35; תש"ן, 184; תשס"ב, 474. 2 סעיפים 4(ב) ו-(ג) לחוק המקרקעין (תיקון מס' 24), התשס"ב2002- (ס"ח תשס"ב, 475) קובעים: "(ב) הוראות סעיף 6א(ב) לחוק המכר, כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה לא יחולו על חוזה מכר שנכרת לפני תחילתו של חוק זה, או על תקנון שקבע מוכר לפני תחילתו של חוק זה. (ג) הוראות סעיף 6א(ג) לחוק המכר כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה יחולו על חוזה התקשרות עם מתחזק שנכרת לפני תחילתו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 10.7.2002)." חוק מכר (דירות) קובע: אחריות הקבלן לתיקון ליקויים בדירה מתחלקת לשתי תקופות. הראשונה נקראת תקופת הבדק: צנרת – שנתיים; חדירת רטיבות – 3 שנים; מכונות, מנועים ודודים – 3 שנים; קילוף חיפויים בחדרי מדרגות – 3 שנים; שקיעת מרצפות בקומת קרקע – 3 שנים; שקיעת מרצפות בחניות וכו' – 3 שנים; סדקים – 5 שנים; קילופים בחיפויים – 7 שנים; כל אי התאמה אחרת, שאינה יסודית – שנה אחת.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: היטל השבחה
שלום, 1. היטל השבחה משלמים רק כאשר מבצעים שינוי ב תכנית בניין עיר. לדוגמא: שינוי נקודתי- תוספת שטחים מעבר לכתוב בתקנון. ישנה אפשרות נוספת להיטל השבחה בעת בקשה להקלה משמעותית בקווי בניין, תכסית וכדומה. 2. אין חוק התיישנות על בנייה ללא היתר.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: גדר בין שכנים
שלום, אין חוק חד משמעי בקשר לגובה גדר. בכל תב"ע מצויין גובה בהתאם לנתוני התכנון. עם זאת, נהוג אכן לקבוע גובה של 150 ס"מ במרבית המקרים. במידה ונדרשת לבצע היתר- אין ברירה. ניתן לבצע בקשה להיתר "עבודה מצומצמת", למלא לבד את הטופס, ללא הוצאות כספיות. בדוק בוועדה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comמקומות חניה- בית אבות
בוא נראה: המחוקק סבר שלכל דירה בבית אבות יש צורך במקום חניה אחד. כמו כן, במעונות- לארבעה סטודנטים יהיה רכב אחד. המסקנה היא: אם בבית אבות יש עשר יחידות מגורים, התקן שם, לצורך העניין, יהיה עשרה מקומות חניה. אם כך, למעונות עם 40 חדרי סטודנטים יהיה אותו התקן.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: הוספת שטחי שירות לבית
שלום, מחסן הנו שטח שירות. גם ממ"ד. במידה ואין בתב"ע מספיק שטחי שירות, ניתן לבקש את המחסן/ ממ"ד כשטח עיקרי. בכל מקרה, יש לבצע היתר למחסן. אתה חייב אדריכל לצורך כך. מדוע שלא תתן לו לשבור את הראש עם חישובי השטחים?
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהתקנת/ תכנון מקומות חניה
שלום, להלן לשון החוק: תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה),התשמ"ג – 1983 בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 (להלן – החוק(, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה: 1.במרחב תכנון מקומי שאין בו תכנית מיתאר מקומית בדבר התקנת מקומות חניה, יחולו הוראות תקנות אלה והתקן למקומות חניה כמפורט בתוספת (להלן – התקן) כל עוד לא נקבעה תכנית מיתאר כאמור. 2.מוסד תכנון רשאי לאשר תקן למקומות חניה במסגרת תכנית מיתאר מקומית, שפריטה שונים מהוראות התקן, אם ראה לעשות כן מטעמים של צרכים מקומיים שיפורטו בהנמקה שתצורף לתכנית. 3.תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תכלול הוראה הקובעת אם חל על התכנית התקן לפי תקנה 1 או תכנית אחרת למקומות חניה לפי תקנה 2. 4.וועדה מקומית, באישור וועדה מחוזית, רשאית – (1)לאשר לגבי אתר בניה מסוים סטיה מהוראות התקן, אם תנאים מקומיים, פיזיים ותפעוליים מחייבים זאת; (2)לקבוע כי הוראות התקן יבוצעו בשלבים. 5.מותר להורות בתכנית מיתאר מפורטת או בתכנית מיתאר מקומית, כי שטח המיועד לחניון ציבורי כמשמעותו בתוספת, הדרוש, לדעת מוסד התכנון, לאותה תכנית, יועמד לרשות הציבור על פי הסדרים שייקבעו, או יוקנה לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין ויירשם על שמה בפנקסי המקרקעין כמכר ללא תמורה, ובלבד שתירשם בספרי המקרקעין הערת אזהרה שלפיה מקרקעין אלה ישמשו לאותה מטרה בלבד; שונה יעוד המקרקעין בתכנית כאמור, יחול סעיף 196 לחוק בשינויים המחויבים. 6.תקנות אלה אינן באות לגרוע מהוראות בדבר מקומות חניה בתכניות שהן בתוקף ביום תחילתן של תקנות אלה. 7.תקנות אלה אינן באות לגרוע מהוראות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970. 8.תחילתן של תקנות אלה שנתיים מיום פרסומן. תוספת- (סעיף 1) חלק א': תקן מקומות חניה – הוראות כלליות 1.בתוספת זו – "מקום חניה" – שטח המיועד לחניית כלי רכב אחד, הכולל הן את שטח משבצת החניה והן את שטח התמרון לכניסה ויציאה, כפי שנקבע בתכנית המציגה את סידור מקומות החניה, ובהיעדר תכנית כאמור – שטח של 25 מ"ר לרכב פרטי, 60 מ"ר למשאית ו- 100 מ"ר לאוטובוס; "חניון" – מגרש או בניין המיועד כולו או חלקו לחניית כלי רכב; "חניון ציבורי" – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים; "מקום לחניה תפעולית" – מקום חניה לפריקה או לטעינה, להעלאת נוסעים או להורדתם, או לרכב שירותים או הצלה, לצרכי השימוש בנכס או תפעולו; "שטח שימושי קרקע" – שטח במטרים רבועים (מ"ר) המיועד לשימוש קרקע מסוים כפי שהוא מחושב לצורך מתן היתר בניה, אלא אם נאמר אחרת בתוספת זו. 2.(א)היתר בניה יחייב להתקין באתר הבניה, או בסמוך לו, מספר מקומות חניה כמפורט בתוספת זו. (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הוועדה המקומית לפטור מן החובה להתקין מקומות חניה לפי התקן, כולם או מקצתם, משיקולים שבתכנון, סביבה או תחבורה ולחייב מבקש היתר בניה להתקינם במקום שמחוץ לנכס, או להשתתף בהתקנתם בחניון ציבורי, המוקם על פי תכנית מאושרת שלביצועה הוקמה קרן למימון החניון האמור, הכל בהתאם להוראות התכנית המגדירות את מספר מקומות החניה ומועדי הביצוע, ובלבד שמרחק ההליכה בין הנכס לבין החניה לא יעלה על המפורט להלן: אזורים אחרים אזור מגורים לרבות בתי הארחה גודל הרשות המקומית 250 מטרים 100 מטרים רשות גדולה 200 מטרים 100 מטרים רשות בינונית 100 מטרים 100 מטרים רשות קטנה בסעיף זה – "רשות גדולה" – ירושלים, תל אביב וחיפה; "רשות בינונית" – אשקלון, באר שבע, בני ברק, בת – ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, נתניה, פתח – תקוה, ראשון – לציון, רחובות, רמת גן; "רשות קטנה" – כל שאר הרשויות המקומיות. (ג)ועדה מחוזית לא תאשר תכנית כאמור המתייחסת לבניית מקומות חניה בחניון ציבורי, אלא אם שוכנעה כי הוקמה קרן למימון חניון ציבורי כאמור. (ד)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על חניה תפעולית. (ה)הגבלת מרחק ההליכה כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול בתכנית מפורטת הכוללת חניון משותף למספר נכסים. 3.הקמת חניון ציבורי תיעשה על פי תכנית מאושרת. 4.(א)חניון אשר מספר מקומות החניה שבו, כמתחייב מהתקן לשימוש שאינו למגורים, עולה על 40, רשאית הועדה המקומית לייעדו, כולו או מקצתו, לחניון ציבורי. (ב)חניון ציבורי יכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות פרטית ויכול שיהיה כולו או מקצתו בבעלות ציבורית. (ג)את סדרי החניה בחניון ציבורי תקבע הרשות המקומית. הקמת חניון ציבורי,יעוד מקומות לחניון ציבורי שימושי קרקע מעורבים,חישוב מספר המקומות, שימושים אחרים 5.בניין שהותרו בו שימושים שונים והחניון לשימושים אלה משותף, רשאית הועדה המקומית להקל בדרישות החניה המצטברות ולקבוע כי חישוב מספר מקומות החניה ייעשה בהתאם להצטברות המרבית של מקומות החניה בעת ובעונה אחת, לפי חלקי היממה, כאשר אחוז הדרישה בכל חלק יחושב על פי הטבלה שלהלן ובכפוף לתנאים אלה: (1)החניון יהי ציבורי ולא יוצמד לשימוש מסוים; (2)חניה למגורים שתוצמד ליחידות הדיור לא תיכלל במסגרת החישובים המצטברים; (3)מרחק ההליכה המרבי ממקום החניה הרחוק ביותר ועד לכניסה לבניין לא יעלה על 250 מטרים. הדרישה למקומות חניה לפי חלקי היממה באחוזים שימוש הקרקע ערב ולילה אחרי הצהרים לפני הצהרים 100% 80% 40% מגורים (החניה לא צמודה ליחידות הדיור) 10% 100% 80% חנויות, מסחר 10% 70% 100% משרדים 100% 35% 10% אולמות, בידור 100% 50% 50% מסעדות ובתי קפה באזור בידור 30% 80% 100% מסעדות ובתי קפה באזורי עסקים 100% 80% 50% בתי מלון 30% 50% 100% חינוך ומוסדות קהילתיים 10% 100% 80% בריאות 5% 50% 100% תעשיה ומלאכה 100% 100% 30% ספורט 6.בעת חישוב מספר מקומות חניה הנדרשים לפי התוספת, יעוגל כל חלק של מקום חניה כלפי מעלה ליחידה השלמה הקרובה של מקומות חניה; דרישות החניה התפעולית כמפורט בתוספת זו באות בנוסף למקומות החניה לרכב נוסעים פרטי הדרושים לחניה בלתי תפעולית. 7.לגבי שימושים בקרקע שאינם כלולים בתוספת זו תקבע הוועדה המקומית את מספר מקומות החניה הנדרשים. חלק ב': תקן מקומות חניה 1.מגורים מקום חניה אחד לרכב פרטי שימוש הקרקע לכל דירה (א)לדירה עד 120 מ"רלכל ¾ דירה (ב)לדירה מעל 120 מ"ר בבית שיש בו יותר מדירה אחת לכל ½ דירה (ג)לבית בן דירה אחת, מעל 120 מ"ר לכל 2 דירות או לכל 3 חדרי שינה (ד)למעונות סטודנטים או עולים לכל 4 חדרי שינה (ה)לבית אבות 2.מסחר,מקום חניה תפעולית, שימוש הקרקע מקום חניה אחד למשאית,לכל 400 מ"ר מקום חניה אחד לרכב פרטי,לכל 25 מ"ר (א)לחנויות כלבו או מרכולים, עד 2000 מ"ר (ב)לחנויות אחרות – לכל 500 מ"ר לכל 30 מ"ר (1)עד 500 מ"ר לכל 700 מ"ר לכל 35 מ"ר (2)עבור תוספת השטח מעל 500 מ"ר ועד 2000 מ"ר (ג)לחנויות מכל הסוגים – לכל 1200 מ"ר לכל 45 מ"ר (1)תוספת שטח מעל 2000 מ"ר ועד 10,000 מ"ר לכל 1500 מ"ר לכל 50 מ"ר (2)תוספת שטח מעל 10,000 מ"ר (ד)היה שטח לחנויות מכל סוג שהוא, לפי שימוש הקרקע, פחות מ-200 מ"ר, לא יחולו הוראות סעיף זה בכל הנוגע לחניה תפעולית. 3.משרדים מקום חניה תפעולית מקום חניה אחד לרכב פרטי,שימוש הקרקע בהתאם לקביעת הוועדה המקומית לכל 30 מ"ר (א)שירותי אשנב (בנק, דאר, משרד גביה)לכל 40 מ"ר (ב)משרדים אחרים 4.בידור מקום חניה תפעולית,מקום חניה,מקום חניה אחד לרכב פרטישימוש הקרקע,לרכב פרטי,לאוטובוס אחד,למשאית אחת 5 מקומות חניה ליד הכניסה האחורית לבמה לכל 200 מושבים או לכל 200 מ"ר אולם,ליד הכניסה האחורית לבמהלכל 5 מושבים או לכל 5 מ"ר של האולם (א)תיאטרון או אודיטוריום,לכל 300 מושבים או לכל 300 מ"רלכל 10 מושבים או לכל 10 מ"ר (ב)בית קולנוע,לכל 300 מושבים או לכל 300 מ"ר בהתאם לקביעת הוועדה המקומית לכל 10 מושבים או לכל 10 מ"ר(ג)אולם כינוס (למסיבות או אסיפות)לכל 500 מ"ר,לכל 1000 מ"ר, ובלבד שלא יפחת ממקום אחד אם השטח עולה על 300 מ"רלכל 10 מ"ר (ד)מסעדה, בית קפה או מועדון 5.מלונות בסעיף זה, "מלון" – לרבות מלון דירות, בית הארחה, הוסטל או מוטל.לחדרים שמעל 300 ל- 300 חדרים ראשונים שימוש הקרקע, מקום חניה תפעולית,מקום חניה אחד לרכב פרטי, מקום חניה תפעולית,מקום חניה אחד לרכב פרטי מקום חניה אחד מקום חניה אחד לאוטובוס למשאית לאוטובוס למשאית לכל 100 לכל 150 חדרים לכל 4 חדרים לכל 50 חדרים ולפחות מקום אחד בכל מלון לכל 100 חדרים ולפחות מקום אחד ליד שרותי המשק של המלון לכל 3 חדרים (א)למלון נופש 4-5,כוכבים כפר נופש לכל 5 חדרים לכל 4 חדרים (ב)מלון עירוני 4-5 כוכבים מלון נופש 1-3 כוכבים לכל 6 חדרים לכל 5 חדרים (ג) מלון עירוני 1-3 כוכבים, אכסניה, פנסיון (ד)כל פעילות נוספת בבית מלון, המיועדת לשרת קהל מבחוץ (כגון: אולם המיועד גם לשמחות וכינוסים, חדרי ישיבות, מועדון לילה, בריכת שחיה) תחוייב בהתאם לתקן של אותו שימוש ובהתאם לטבלת שימושי קרקע מעורבים בסעיף 5 לחלק א'. 6.מוסדות חינוך ותרבות מקום חניה תפעולית,מקום חניה אחד לרכב פרטי,שימוש קרקע לבית ספר אזורי המבוסס על הסעת תלמידים, יש להתקין חניה לאוטובוסים – בהתאם לצורך לכל 2 כיתות (א)בית ספר יסודי וחטיבת ביניים לכל כיתה (ב)בית ספר על יסודי או מקצועי חניון תפעולי לאוטובוסים בצמוד לתחנות ההסעה, בהתאם למספר הקווים ותדירותם לכל 5 סטודנטים או 80 מ"ר שטח רצפות (ג)אוניברסיטה, בית ספר גבוה לכל 10 מ"ר (ד)בית תרבות או מרכז קהילתי לכל 80 מ"ר (ה)ספריה מקום חניה לאוטובוס לכל 500 מ"ר לכל 50 מ"ר (ו)מוזיאון או אולם תצוגות 7.מוסדות בריאות מקום חניה אחד לרכב פרטי שימוש הקרקע לכל ½ חדר (א)מרפאה שכונתית לכל 1/3 חדר (ב)מרפאה אזורית או מרפאה אחרת לכל מיטה (ג)בית חולים, כולל מרפאות חוץ 8.תעשיה ומלאכה מקום חניה תפעולית מקום חניה אחד למשאית מקום חניה אחד לרכב פרטי שימוש הקרקע לכל 400 מ"ר,לכל 70 מ"ר ולפחות מקום אחד לכל בית מלאכה (א)מלאכה זעירה לכל 500 מ"ר (עד 2000 מ"ר) לכל 2000 מ"ר נוספים: מקום אחדלכל 100 מ"ר (ב)תעשיה,לכל 200 מ"ר (עד 1000 מ"ר) לכל 500 נוספים: מקום אחד,לכל 300 מ"ר (ג)מבנה אחסנה,לכל 500 מ"ר (עד 2000 מ"ר) לכל 2000 מ"ר נוספים: מקום אחד לכל 40 מ"ר (עד 2000 מ"ר) ומקום אחד לכל 80 מ"ר נוספים (ד)תעשיה עתירת ידע או מכוני מחקר (ה)מחסנים ששטחם פחות מ- 200 מ"ר, אשר צמודים לשימוש מסחרי, יחושבו לצורך חישוב החניה לפי סעיף 2 לחלק זה; במחסנים ששטחם עולה על 200 מ"ר יחושב השטח לפי פסקה 8.3. 9.מיתקני תחבורה מקום חניה אחד לאוטובוס מקום חניה אחד לרכב פרטי שימוש הקרקע לכל 20 מ"ר מהשטח הבנוי העומד לרשות הלקוחות לכל 5מ"ר מהשטח הבנוי העומד לרשות הלקוחות (א)מסעדה או מזנון בתחנת תידלוק,לכל מ"ר של שטח המבנה המיועד לעבודה ייקבעו 3 מ"ר כשטח חניה (ב)מוסך (מפעל לשירותי תחזוקה לרכב מכל סוג) 10.מיתקני ספורט ושטחים פתוחים מקום חניה תפעולית מקום חניה אחד לאוטובוס מקום חניה אחד לרכב פרטי שימוש הקרקע,לכל 150 מושבים או 150 מ"ר לכל 10 מושבים או 10 מ"ר מן השטח המיועד לקהל (א)מיתקני ספורט למופעים ציבוריים,לכל 50 מ"ר משטח המגרש (ב)מיתקני ספורט לשימוש עצמי לכל 5000 מ"ר לכל 250 מ"ר (ג)פארק ציבורי בשולי העיר או גן לאומי לכל 5000 מ"רלכל 750 מ"ר (ד)בית עלמין כ"ד בסיון התשמ"ג (5 ביוני 1983) יוסף בורג שר הפנים _____________ פורסם: ק"ת 4513, התשמ"ג 24.7.1983
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: תוספת מתחת לגג קיים
שלום, אין קשר בין תצלומי האוויר להיתרי הבניה. ע"פ החוק- יש לעיין בהיתר (באם קיים. באם לא קיים- יש לבצע היתר חדש) ולפעול על פיו. במידה ונדרש רישוי חדש/ מחודש – יש לעשות זאת באמצעות אדריכל.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: גדר במבוק גבוהה בין שכנים
שלום, בעיקרון ישנה הגבלה של 150 ס"מ מפני הקרקע הנמוכה יותר, בכל נקודה. אם השכן יפנה לוועדה הם יכולים לבקש ממך להסירה. לעומת זאת, אם תרחיק את הגדר מעט, לתוך השטח שלך, אני לא רואה מניעה חוקית.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comתכנית חשמל: ממ"ד
שלום, במידה ואינך מורידה נקודות, אלא רק מוסיפה או משנה מיקום- אני לא רואה בעייה משום שמנסיוני, פיקוד העורף אף פעם לא מתעניין היכן ממוקמות הנקודות, כל עוד יש שלוש נק' חשמל, תאורת חרום, נק' טלויזיה וטלפון. ניתן להכניס שינויים אלה בדיעבד, בתכנית השינויים לקראת טופס 4.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: בקשה לשימוש חורג
סוף סוף הבנתי. אתה מייצר מבנים ניידים. אתה זקוק לקרקע לצורך הייצור. למעשה מדובר בשימוש חורג לקרקע, לא לבניית מבנה מסויים. ע"פ התקנות העוסקות ב שימוש חורג, מדובר ב"שימוש חורג מתכנית". שימוש חורג 1. קיימים 2 סוגי שימוש חורג, מתכנית ומהיתר. 2. "שימוש חורג" הוא היתר להשתמש במבנה לשימוש אחר מזה שנבנה עבורו. 3. דוגמא לשימוש חורג מתכנית: שימוש למגרש חניה בשטח ציבורי פתוח. 4. דוגמא לשימוש חורג מהיתר: מרפאה במקום דירה. 5. שימוש חורג מתכנית חייב להיות מוגבל בזמן. שימוש חורג מהיתר אינו חייב להיות מוגבל בזמן. 6. תקופה מקסימלית לחריגה: אם אושרה תכנית ששינתה יעוד איזור, למשל הפיכת איזור תעשייה לאיזור מגורים, רשאית הועדה המקומית לתת ארכה לעסקים להתפנות מהמקום. יש לפנות בבקשה הערוכה ע"י אדריכל- לשימוש חורג בקרקע, כאשר הייעוד החדש יהיה תעשייה. השימוש, כאמור יהיה מוגבל בזמן, וכפוף לאי התנגדות מצד השכנים. לגבי שני הדונם הצמודים לחלקה א' בנחלה- עליך לפנות בבקשה רשמית לוועדה המקומית ולקבל דף מידע פרטני לגבי הנחלה שלך. בכל איזור קיימת תכנית בניין עיר שונה, הקובעת את ייעודי הקרקע, אחוזי בניה, מספר יח"ד וכד'.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comשמירת תכניות: מהנדס/ אדריכל
שלום, למיטב ידיעתי מדובר על פרק זמן של 10 שנים. עם זאת, לא מצאתי עד כה אזכור בחקיקה לגבי זה. פניתי למשרד התמ"ס, ואני ממתין לתשובה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: שטח ממ"ד- תקן חניה
שלום, אכן, צודקת את. תקדים של וועדת הערר בחיפה קבע כי שטח הממ"ד, למרות שהנו שטח שירות, ייחשב לצורך חישוב החניות הנדרשות. כידוע- רק בתים בעלי 120 מ"ר ומעלה מחוייבים בחנייה כפולה. לפי הקביעה התקדימית- גם בתים קטנים יותר יכנסו להגדרה זו, בתנאי שהשטח הכולל שלהם, כולל ממ"ד הנו 120 מ" ומעלה. אינני בטוח שהקבלנים יעברו על כך בשתיקה, היות וזה מעלה את עלויות הקמת החניונים. ייתכן מאבק משפטי.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.com