ארז מירב
התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
ארז מירבמנהל בפורום
Re: איטונג מול פומיס
שלום, בבניית קירות- מומלץ האיטונג, בהנחה שמדובר במיקום עם מזג אוויר קיצוני. כמובן שיש לשלב ביציקות "אלמנטים לבנים" למניעת גשרי קור, ולבצע היטב את הטיח. אגב, גם בלוק בטון 22 ס"מ עושה עבודה לא רעה והוא זול יחסית. בצלעות תקרה- הפומיס יהיה טוב גם הוא.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםRe: מעקה לקוי
הפרש של 10 ס"מ בהחלט נראה לעין ומוריד את ערך הנכס. פנו אליו בכתב, ע"פ חוק המקרקעין הוא חייב לתקן. אם הוא לא- יש מקום לתביעה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםמשקופי דלתות
שלום, אין בתקנות התכנון והבניה אזכור לרחבי פתחים של משקופים פנימיים, אלא באזכור גישת נכים. בכל אופן, נהוג שדלת המובילה לח' שינה תהיה בין 70-80 ס"מ נטו (פתח חופשי למעבר). דלת לח' שירות/ רחצה תהיה בד"כ 65-75 ס"מ נטו. כדאי לשקול ביצוע פתחים של 85-90 ס"מ נטו לשם תנועת נכה. באופן כללי, ישנם תקנים לחומר עצמו ולשיטת העיגון במכון התקנים. ניתן להזמין מהאתר שלהם: מכון התקנים.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםגדר משותפת- בין שכנים
שלום, אין בשום מקום חוק הקובע מי צריך לשאת בעלות כזו. ההנחה היא שבנייה כזו מתבצעת ע"ב הסכמה הדדית, וכל עוד אין התנגדות מצד אחד מן הצדדים המחוקק אינו מתערב בעניין העלויות.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםRe: יעוד קרקע: גן ילדים, מבני ציבור
שלום, כל קרקע אשר הייעוד שלה הנו "מבני ציבור" לחוד, או בשילוב עם ייעוד אחר, יכולה להתאים. ברגע שאיתרת קרקע- טרם הקנייה יש לבצע פנייה רשמית לוועדה המקומית לבדוק התכנות קיום גן ילדים.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםדף מידע
תמורת תשלום של כ- 160 ש"ח תוכל לקבל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה באיזור מגורייך דף מידע רשמי ומחייב הכולל את כל המידע הרלוונטי על הבניה במגרש, כולל אחוזי בניה, קווי בניה, שטחי שירות, מחסנים, גובה וכד' ניתן גם לקבל מידע ספציפי ונקודתי, כמו זה ששאלת עליו, ללא תשלום, ע"י ביקור בשעות קבלת הקהל בוועדה. המידע ימסר לך בע"פ, אך לא יהיה רשמי, כל עוד לא יודפס בדף המידע.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםהתקנת מעלית: הקלות
שלום, ראשית, בנוגע למדרגות- רוחב מדרגה טרפזית: יש לבצע מדידה לשלח במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה- ולהגיע ל-15 ס"מ מינימום. לגבי הקלות: בעת הוספת מעלית ניתן לקבל הקלה בשטחי הבנייה בעת הוספת מעלית- 5% משטח המגרש, וכן בקווי בניין. לגבי המעליות עצמן וחדרי המדרגות: אכן ישנן הקלות, אך הן תקפות רק בבניין עד 12 מ' גובה. להלן מאמרו של מר בן עזרא הדן בנושא תוספת מעלית . בנוגע למבנים מעל 12 מ' גובה: התקן הוא למעלית שתכיל עד 6 נוסעים, ולא ידוע לי על הקלות כלשהן. עם, זאת, עיון בתקנות התכנון והבניה, בפרק הדן בהתקנת מעליות מעלה כי בבניין חדש יש מקום לקבל פטור/ הקלה, בתנאים מסויימים. להערכתי, קל וחומר הדבר תקף גם בבניין ישן. במקומך, הייתי עורך פגישת הכנה עם מהנדס הוועדה המקומית ע"מ להבהיר את העניין. להלן לשון החוק, עם הדגשה במקומות הרלוונטים: תקנות התכנון והבניה- התקנת מעלית- סידורים לנכים (ג) שר הפנים, בהתייעצות עם המועצה הארצית, הנציבות, ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתחשב בתקן הישראלי, את הסידורים הנדרשים כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות, באופן סביר, בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר הנגשת – (1) דרך הגישה לבנין, הכניסה לבנין והמבואה; (2) מעלית, ככל שהותקנה; (3) פתחי הגישה לדירות המגורים; (4) אמצעי בטיחות, התרעה ואזהרה; (5) חלק ממקומות החניה, שהתקנתם נדרשת לפי כל דין והדרך מהחניות לבנין; (6) שטח משותף אחר בבנין, לרבות חצר, בריכה, חדר כושר וגג, ככל שהגג נועד לשימוש הדיירים ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים. (ד) בתקנות לפי סעיף זה ניתן גם לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לענין התאמת נגישות בבנין מגורים חדש אם נתקיימו בהתאמה אחד מאלה: (1) היא מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5% מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי הענין; (2) היא אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; (3) היא פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע. (ה) (1) מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בסעיף קטן (ד). (2) נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס הועדה המקומית או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין. (3) בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תוגש למהנדס הוועדה המקומית, ומהנדס הוועדה המקומית יעביר העתק מהבקשה לנציב. (4) מהנדס הוועדה המקומית והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור. (5) קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס הוועדה, ומהנדס הוועדה לא יתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס הוועדה המקומית ליתן פטור. (6) החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס הוועדה בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה. (7) על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת הערר, והנציב ומהנדס הוועדה יהיו משיבים בערר; על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 152 עד 155, בשינויים המחויבים. (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה. (ז) תקנות לפי סעיף זה, יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006). 158ו3. אישור מורשה נגישות (תיקון: תשס"ה35) (א) לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) או לבנין מגורים חדש כהגדרתו בסעיף 158ו2, או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כי מתקיימות הוראות לפי כל אחד מאלה לפי הענין: (1) פרק זה; (2) סעיף 158א; (3) לענין מוסד חינוך חדש – גם פרק ה'1 ; השר רשאי לקבוע פטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים שיקבע. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, אם מהנדס הוועדה אישר סטיה כאמור מנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראות שלפי פרק זה; (2) יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטייה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מספר 2), התשס"ה2005-, שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, אם קבע מהנדס הוועדה כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות שלפי פרק זה. (ג) בסעיף זה – "היתר" – כמשמעותו בסעיף 145; "אישור" – כמשמעותו בסעיף 157א; "תעודת גמר" – כמשמעותה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל1970-.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםחישוב שטח מדרגות
שלום, בבית מגורים פרטי בן יותר מקומה אחת יש לחשב את שטח המדרגות כך: בקומת הקרקע, כשטח עיקרי. בק"א- כשטח שירות. במרתף- כשטח שירות. לעיתים, בשל בעיות בתכסית המותרת, "משחקים עם זה" ומעבירים את השטח העיקרי לק"א, ואת שטח השירות לק"ק, תוך שידור אנרגטי/ היפנוטי לבודק/ת התכניות "בבקשה לא לשים לב"…
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםהמפקח על בתים משותפים
שאלת: באיזו דרך אני יכולה להוכיח שהצינור הוא משותף ? יש לפנות לוועד הבית בדרישה רשמית, אם צריך אז גם בכתב, לביצוע התיקון. במידה והתשובה אינה מספקת, יש לבצע את התיקון לבד ולהצטייד בחוו"ד מנדס אינסטלציה על כך שהצנרת הלקוייה היתה משותפת. עם החומר יש לפנות בדרישה חוזרת לוועד, בצירוף בקשה להחזר הוצאות ושכה"ט של המהנדס. במידה ולא נענית פתוחה הדרך בפניך לפנות למפקח על הבתים המשותפים. להלן לשון חוק המקרקעין, בנושא ספציפי זה: חוק המקרקעין | בתים משותפים סימן ד' : יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות 72. סמכות להכריע בסכסוכים [תיקון: תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"א, תשס"א, תשס"א(2), תשס"ב(2)] (א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 59,59 ,58א עד 59ז או לפי סעיפים 6נטעד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק התשמ"ב – 1982 יכריע בו המפקח. (ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח. (ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות – גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות. (ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר. 73. הזכות לתבוע בסכסוך ואלה זכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח: (1) כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר בסעיף 72; (2) נציגות הבית המשותף. 74. סמכויות המפקח למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית. 75. דיון בסכסוך [תיקון: תשנ"ב] (א) מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, אם היה משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית צדק; החליט לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, ירשום את הטעמים שהניעוהו לכך. (ב) התחיל מפקח לדון בסכסוך ונבצר ממנו לסיים את הדיון בו, ימשיך מפקח אחר בדיון מהשלב אליו הגיע קודמו, אולם רשאי הוא להרשות הבאת הראיות שנית, כולן או מקצתן. (ג) החלטת המפקח תהיה בכתב, תנומק ותומצא לכל אחד מהצדדים. 76. אכיפתם של החלטות וצווים החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט 10, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום. 77. ערעור (א) כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף. (ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על כך המפקח או בית המשפט שלפניו הוגש הערעור. (ג) בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72 (ב) ידון בית המשפט המחוזי בשלושה שופטים. (ד) פסק-הדין של בית המשפט בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 11.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםחוק המכר (דירות)- ליקויים, אחריות קבלן
שלום, אני מצרף לך את חוק המכר (דירות) 1973. בין השאר, קובע החוק כי תקופת ה"בדק" מטעם קבלן לצנרת הנה שנתיים בלבד. עם זאת, יש תקופה נוספת של "אחריות", הכוללת שלוש שנים נוספות, החל מתום תקופת הבדק. אם בתקופה זו התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים לקויים- יתקן הקבלן את הדרוש תיקון. החוק אף קובע כי גם לאחר תקופת האחריות, אם התגלתה אי-התאמה יסודית שבגללה אין הדירה מתאימה ליעודה- יש לקבלן אחריות על כך. לצערי, 7 שנים, לגבי צנרת, כבר אינם רלוונטים לכאורה. להלן: חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 1. הגדרות (תיקון: תש"ן) בחוק זה – "דירה" – חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; "מכירה" – לרבות החכרה לתקופה של עשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג1963-; "מוכר" – מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; "תקנות הבניה" – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל1970-; "תקן", "תקן רשמי" – כמשמעותם בחוק התקנים, תשי"ג1953-. 2. חובת מסירת מפרט (א) המוכר דירה חייב לצרף לחוזה המכר מפרט ולמסור לקונה העתק ממנו חתום בידו. (ב) כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים. 3. פרטי המפרט (תיקון: תש"ן) (א) המפרט יהיה בטופס שקבע שר השיכון בצו שהובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומו ברשומות; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוג של דירות ותחילתו תהא בתום שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות, זולת אם נקבע בו לכך מועד מאוחר יותר. (ב) המפרט יכול שיתייחס, בנוסף על הדירה הנמכרת, גם לחלקים אחרים של הבנין שבו נמצאת הדירה, למעט דירות אחרות, ולקרקע שעליה עומד הבנין, הכל כפי שנקבע בצו. (ג) על המוכר למלא את כל הפריטים במפרט במפורט ובמדוייק, ואם פריט פלוני אינו חל בנסיבות הענין, על המוכר לציין זאת לגביו. (ד) היה פריט שבמפרט מתייחס לדבר שנקבע בתקנות הבניה או בתקן, יכול שהטופס ימולא על ידי הפניה לאותה תקנת בניה או לאותו תקן. 4. אי התאמה (תיקון: תש"ן) (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה: (1) הדירה או כל דבר שבה (להלן – הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה; (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה; (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים; (4) התגלתה, אף לאחר תקופת האחריות, אי-התאמה יסודית שבגללה אין הדירה מתאימה ליעודה; (5) בנסיבות הענין היה על המוכר לתת לקונה אזהרות בדבר תכונות מיוחדות של הנכס או הוראות תחזוקה ושימוש, והן לא ניתנו או שאין הן מתאימות. (ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח1968-. (ג) לענין סעיף זה – "אי-התאמה יסודית" – אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו; "תקופת בדק" – תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה; "תקופת אחריות" – תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק. 4א. הודעה על אי-התאמה (תיקון: תש"ן) (א) הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה – (1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד; (2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. 4ב. זכות תיקון אי-התאמה (תיקון: תש"ן) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. 5. מוכר שלא מסר מפרט (א) מוכר שלא מסר לקונה מפרט בהתאם לסעיף 2, יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב למסור את הדירה לקונה כשכל דבר שצריך היה לפרט במפרט מתאים למקובל בנסיבות הענין. (ב) מסר המוכר לקונה מפרט שאינו ממלא אחרי הוראות סעיף 3, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על הדברים שלגביהם המפרט אינו ממלא אחרי אותן הוראות. (ג) דבר שסעיף זה חל עליו, חובת ההוכחה שהיה מתאים למקובל בנסיבות הענין – על המוכר. 6. תקנון בבית משותף (א) המוכר דירה בבית משותף או בבית המיועד להירשם כבית משותף והתקנון שחל על הבית או שבדעתו להחיל על הבית מבטל או משנה הוראה של התקנון המצוי המתייחסת לענין מן הענינים המנויים להלן, חייב לכלול במפרט או לצרף לחוזה המכר פרטים על אותו ענין; ואלה הענינים: (1) הוצאת חלק מהרכוש המשותף; (2) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירה; (3) שיעור ההשתתפות בהוצאות הבית המשותף ובשירותים המחוייבים בקשר אליו; (4) סדרי קבלת החלטות בדבר ניהול הבית המשותף; (5) כל ענין אחר שקבע שר השיכון בצו בדרך האמורה בסעיף 3(א). (ב) מוכר שלא מסר פרטים על ענין מהענינים המנויים בסעיף קטן (א) יראוהו, על אף האמור בחוזה המכר, כמי שהתחייב שהוראות התקנון המצוי לגבי אותו ענין יחולו על הבית המשותף. (ג) המונחים בסעיף זה יפורשו לפי משמעותם בחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-. 6א. קביעת מתחזק (תיקון: תשס"ב2) (א) בסעיף זה – "חוזה מכר" – לרבות המפרט וחוזה נספח לענין מתחזק; "מתחזק" – כמשמעותו בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-. (ב) לא יקבע מוכר בחוזה המכר או בתקנון, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מתחזק, אלא אם כן נכללו בחוזה המכר פרטים הנוגעים למתחזק, לרבות זהותו ותנאי ההתקשרות עמו. (ג) תוקפה של תניה בחוזה ההתקשרות הראשון עם מתחזק לפי סעיף קטן (א), השוללת או המגבילה את הזכות של נציגות הבית המשותף או של בעלי הדירות להביא את החוזה לסיום, אין כוחו יפה לתקופה העולה על שלוש שנים מיום תחילת הניהול וההחזקה על ידי המתחזק, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות בבית המשותף, ברוב הקבוע בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, להאריך את תוקף חוזה ההתקשרות, בתום שלוש השנים האמורות, לתקופה שתיקבע על ידם. 7. שמירת זכויות חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין. 7א. התניה – לטובת הקונה (תיקון: תש"ן) אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה. 8. דין המדינה (א) דין המדינה כמוכר כדין כל מוכר אחר. (ב) לא יראו את מינהל מקרקעי ישראל או גופים המיוצגים על ידיו כמוכר לענין חוק זה מחמת זה שקיבל מהקונה דמי שכירות בעד הדירה. 9. חזקה לענין חוק זה, המוכר דירה שהיתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר. 10. עונשין מי שביודעין לא מילא אחרי הוראות סעיפים 2(א), 3 או 6, דינו – קנס 50,000 לירות. 11. תחולה (תיקון: תש"ן) (א) הוראות חוק זה לא יחולו – (1) על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה לפני תחילתו של חוק זה; (2) על דירה שחוזה המכר לגביה נכרת לפני תחילתו של חוק זה. (ב) חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 3), התש"ן1990-, לא יחול על דירה בבנין שבנייתו נסתיימה או שחוזה המכר לגביה נכרת לפני פרסומו (להלן – יום הפרסום); על דירה כאמור יחולו הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג1973-, כנוסחו ערב יום הפרסום. 12. תחילה (תיקון: תשל"ה) תחילתו של סעיף 6 ביום ה' בתשרי תשל"ד (1 באוקטובר 1973); יתר הוראות חוק זה תחילתן ביום י"ח בטבת תשל"ה (1 בינואר 1975). 13. ביצוע שר השיכון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות כאמור יובאו לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני פרסומן ברשומות. תוספת (תיקון: תש"ן) (תקופת הבדק לחלקי הבניין השונים) (1) צנרת כולל מערכת הסקה ומרזבים – שנתיים; (2) חדירת רטיבות בגג, בקירות ובמקלט – שלוש שנים; (3) מכונות, מנועים ודודים – שלוש שנים; (4) קילוף חיפויים בחדרי מדרגות – שלוש שנים; (5) שקיעת מרצפות בקומת קרקע – שלוש שנים; (6) שקיעת מרצפות בחניות, במדרכות, בשבילים בשטח הבנין – שלוש שנים; (7) סדקים עוברים בקירות ובתקרות – חמש שנים; (8) קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים – שבע שנים; (9) כל אי-התאמה אחרת, שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת. _________________________________ 1 ס"ח תשל"ג, 196; תשל"ה, 35; תש"ן, 184; תשס"ב, 474. 2 סעיפים 4(ב) ו-(ג) לחוק המקרקעין (תיקון מס' 24), התשס"ב2002- (ס"ח תשס"ב, 475) קובעים: "(ב) הוראות סעיף 6א(ב) לחוק המכר, כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה לא יחולו על חוזה מכר שנכרת לפני תחילתו של חוק זה, או על תקנון שקבע מוכר לפני תחילתו של חוק זה. (ג) הוראות סעיף 6א(ג) לחוק המכר כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה יחולו על חוזה התקשרות עם מתחזק שנכרת לפני תחילתו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 10.7.2002)."
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםמבנה הזקוק להיתר בניה
שלום, אוהל, אוטובוס או קראוון על גלגלים, המצויים בשטח מעל שלושה חודשים מחוייבים בהיתר. התיאור שצירפת עונה להגדרה "אוהל". למעשה כל קירוי, בכל אופן ובכל חומר מחייב היתר. הדבר בא ע"מ למנוע פרשנויות שונות לחוק, וע"מ למנוע הסתרת קירוי קשיח ותקין מתחת ליריעת בד "תמימה".
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםתכנון מעליות
תודה על הפרטים שציינת בשרשור זה, אני בטוח שהם ישמשו אדריכלים רבים אחרים
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםתואר אדריכל ללא לימודים?
שלום, בעבר היו מקרים בהם עלו ארצה מתכננים אשר מסיבות אלו ואחרות לא הצליחו להוכיח באופן מתועד את לימודיהם, או שלחילופין למדו בזמנו במוסד לא מוכר בחו"ל. אותם אנשים עבדו בארץ בפועל שנים ארוכות בתחום התמחותם, והיה צורך להסדיר את פעולתם. לכן בא סעיף מקל בחוק המאפשר לוועדת חריגים לאשר תואר שלא מן המניין לאלה אשר הוכיחו כי הם ראויים לכך, הן מבחינת וותק והן מבחינת נסיון בפועל. קשה לי להאמין שכיום עוד עושים שימוש בתקנה הזו.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםמיסי ארנונה לפרגולה
שלום, בנוסף למה שיעקב אמר, בדקו את הפרגולה: האם היא מקורה? פרגולה מקורה נחשבת כסככה, ולא כפרגולה הן ע"י חוקי התכנון והבניה והן ע"י העיריות.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comארז מירבמנהל בפורוםהארקה ליסודות
שלום, כמובן, יש להתייעץ עם חשמלאי מוסמך לגבי אופן ביצוע ההארקה. בנושא הריתוך איני יכול לעזור. כמה הנחיות שאספתי ברשת: חלקי המתכת העיקריים בבניין הם הברזלים שבקירות וביסודות המבנה אשר נמצאים בתוך הבטון . הבטון נמצא במגע עם האדמה ומכיוון שהתנגדות הבטון נמוכה יחסית הוא מהווה חיבור נוסף בין מוליך הארקה והאדמה עליה נמצא הבניין לכן, זיוני בטון אלו חלקי מתכת נוספים הנמצאים ביסודות מהווים אלקטרודת הארקה טבעית. אלקטרודות אלה נקראות " אלקטרודות הארקת יסוד" והחיבור של מוליך הארקה ליסודות האלו נקרא "הארקת יסוד". .הארקת יסוד זו כוללת לפי הגדרתה בתקנות החשמל: ( גישור חשמלי בין כל יסודות הבניין, יסודות הבניין עצמן (אלקטרודת הארקת היסוד .פס השוואת הפוטנציאלים, ומוליך הארקה המחבר את אלקטרודת היסוד לפס ההשוואה בעבר השתמשו בצנרת המים המתכתית כאלקטרודת הארקה, אך כיוון שעברו לצנרת פלסטיק נוצרה בעיה כיוון שהפלסטיק אינו מוליך (מספיק שרק קטע קטן הוחלף לפלסטיק וזה גרם לניתוק של חלק ממעגל הארקה דבר אשר גרם לאפשרות של חישמול בזמן תקלה ללא רציפות ההגנה), מאז הוחלט להשתמש בהארקת היסוד של הבניין ולחברם ל פה"פ (פס השוואת פוטנציאלים). .בתקנות החשמל העוסקות בהארקת היסוד מפורטים הכללים לגבי התקנה של הארקת יסוד ,מטרת התקנות להבטיח שהתנגדות הארקת היסוד לאדמה תהיה נמוכה שכל חלקי המתכת של היסודות יחוברו ביניהם ויימצאו באותו פוטנציאל .חשמלי ויהיו מוגנים ככל האפשר מפני חלודה וקורוזיה :אל פס השוואת הפוטנציאלים יש לחבר את חלקי המתכת הבאים (בתנאי כמובן שהם מתכתיים וקיימים במבנה ) , אלקטרודות הארקה, צנרת מים, צנרת ביוב, צנרת הסקה מרכזית, צנרת גז, מוליכי הארקה של מחולל, שנאי או ממיר, מסילות של מעליות, תעלות מתכת של מיזוג אויר, מוליכי הארקה של קווי טלפון וכד'. מקור:
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.com -
מאתתגובות