ארז מירב
התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
Re: תריסי ברזל / אלומיניום
שלום, למען האמת מדובר בעניין נדיר למדי. בד"כ אנשים משדרגים לתריסי עץ, אבל כמובן שלא תמיד מתאים העץ למבנה. להערכתי ישנם נפחים המסוגלים לעבוד עם פח או ברזל, אך אני משער כי העלות תהיה גבוהה יחסית, בשל הצורך להתקין מנגנון כיוונון עדין לשלבי התריס. ייתכן שניתן לבצע זאת באופן קל יותר באמצעות אלומיניום ולצבוע אותו בגוון מתכתי אטום (ירוק כהה, למשל).
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comרוחב דלתות פנים
בשמחה, נהוג שדלת המובילה לח' שינה תהיה בין 70-80 ס"מ נטו (פתח חופשי למעבר). דלת לח' שירות/ רחצה תהיה בד"כ 65-75 ס"מ נטו. כדאי לשקול ביצוע פתחים של 85-90 ס"מ נטו לשם תנועת נכה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comתקנים לדלתות / מסדרונות
שלום, יש כמות גדולה של תקנים לדלתות הנוגעים למכלולי דלתות. אין הגדרה בחוק התכנון והבניה לרוחב דלת פנימית. לחיצונית יש -90 ס"מ ברוטו. 80 ס"מ נטו. לגבי רוחב מסדרון: אפנה אותך למאמר: רוחב מסדרונות באתר זה, המפרט את הפרשנות הקיימת לחוק התכנון והבניה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comתכנון נכון של חלל המגורים
שלום, חשיבות רבה יש לנושא המרחקים בתוך החלל. ניתן לומר שאין "דרך אחת" נכונה לפתור את הבעיות הנוצרות בעת חלוקת השטחים. ובכל זאת, רצוי לשמור, בתחומים עליהם שאלת על הכללים הבאים: 1. דלת הכניסה תיפתח לתוך "מבואה", ולא ישר לתוך חלל המגורים. במציאות של היום, אין שטחי בניה "מיותרים" ולכן לעיתים מסתפקים במבואה צנועה של עד 1.0 מ' עומק. 2. יהיה "ספייס" ותהייה תחושת "מרחב" אבל פיזית- לא יהיה מרחק רב בין האלמנטים של פינת האוכל, הסלון, והמטבח. ההפרדה הויזואלית יכולה להיות ע"י הזזת חללים, כדי שלא יהיו "דבוקים" האחד לשני. דוגמא מעניינת כאן באתר, ב"פרוייקט להמחשה".
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comתקנות התכנון והבניה- מבנה ציבורי/ סידורים לנכים
8.13 בתי שימוש מיוחדים (א) יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים. (ב) לפני תא של בית השימוש כאמור יימצא חדר שירות שימלא אחר התנאים הבאים: (1) המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו; (2) המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה – אורך) יהיה לפחות 2.40 מטרים; (3) לא תיפתח שום דל לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש; (4) הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך; (5) ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל – 2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 2(8.07). (ג) הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים: (1) היא תיפתח החוצה; (2) הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ; (3) לא יותקן מפתן בפתחה; (4) יחולו עליה ההוראות שבסעיף 12( ,)11( ,)8( ,)1(8.07) ו-(13); (5) בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור בסעיף 14(8.07); (6) על אף הסגירה בפנים על-ידי בריח או סידור דומה, תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך. (ד) המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן: (1) המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ-1.75 מטר; (2) המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ-1.40 מטר. (ה) מיקומה של האסלה יהיה כך: (1) המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ-0.75 מטר; (2) המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ-1.00 מטר; "הקו המרכזי של האסלה" הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים; (3) הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה. (ו) יותקנו בתא מוטות אפקיים ואנכיים בדרך הזו: (1) קטרם לא יהיה קטן מ-25 מ"מ ולא גדול מ- 40 מ"מ; (2) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 ס"מ לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 ס"מ מהרצפה. המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3). אך לא פחות ממרחק של 95 ס"מ מהקיר שבגב האסלה. (3) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 ס"מ לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 ס"מ מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 ס"מ מהקיר שבגב האסלה. (4) המוטות האמורים בפסקאות (2) ו-(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 ס"מ מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת; (5) כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם. הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין. (6) בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי: המוט יהיה באורך 75 עד 85 ס"מ, וצרו העליון במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 ס"מ מהרצפה. המוט יורכב במרחק של 80 ס"מ מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להשאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מ"מ ועוביו על 40 מ"מ; המוט על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשמוש. יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 10*20 ס"מ עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים הראים את אופן השמוש במוט; (7) כל המוטות על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אפקיים ואנכיים. פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי. (8) המוטות האנכיים האמורים יכולים להימשך מהרצפה עד התקרה של תא בית השימוש האמור. (ז) יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים: (1) הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו; (2) פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס"מ מעל הרצפה; (3) ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית מנוף. (ח) ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל. 8.14 משתנות הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים: (1) משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ – 50 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה, לא יעלה גבהה על 17 ס"מ ורחבה לא יפחת מ-45 ס"מ; (3) מחולקת משתנת הקיר לתנאים, יוקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת. 8.15 כיור מיוחד בחדרי שירות בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור בסעיף 8.13(ז)(2) ו-(3). 8.16 מראה בחדרי שירות בחדרי שירות כאמור בסעיף 8.15 תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ – 1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ-0.90 מטר מעל פני הרצפה. 8.17 מפסקים וכפתורי הפעלה (א) כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה. (ב) כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה. 8.18 טלפון ציבורי (א) השפופרת של הטלפון הציבורי בבנין ציבורי תימצא בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה. (ב) הורכבו בבנין ציבורי מספר טלפונים לקהל, ייעשו הסידורים הבאים: (1) שפופרת של טלפון אחד לפחות תימצא בגובה שלא יעלה על 90 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) המקום על-יד מכשיר הטלפון האמור ומתחתיו יהיה ריק וחפשי לתנועה. 8.19 מזרקה לשתיית ים נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים: (1) הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה; (3) השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה; (4) במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה. 8.20 סימני אזהרות ואזעקות לחרשים הורכבו בבנין ציבורי מיתקנים לצפירות אזעקה, יותקנו על ידם נורות חשמל אדומות המהבהבות יחד עם השמעת קולות הצפירה. 8.21 יציאות מבנין ציבורי נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן לפי הענין הוראות סעיפים 8.05 ,8.04 ו-8.06. 8.22 מקומות חניה במגרש החניה של בנין ציבורי יוקצבו לפחות 5% ממספר מקומות החניה הקיימים לכלי רכב של נכים או כלי רכב המובילים נכים ויתמלאו לגביהם התנאים הבאים: (1) רחבו המינימלי של מקום החניה המיוחד לנכה יהיה 3.00 מטרים; (2) מקומות החניה האמורים צריכים להימצא במרחק הקרוב ככל האפשר לדלת הכניסה לבנין הציבורי האמור; (3) במקום בולט יותקן שלט המראה על איתור מקומות החניה האמורים והמודיע על איסור להשתמש בהם לכלי רכב אחרים. 8.23 מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה: (1) שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר; (2) לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים; (3) המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם; (4) המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם. 8.24 מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבוריים במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב' ויש בה שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו תנאים הבאים: (1) הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס"מ מעל פני הרצפה; (2) מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 40 ס"מ וברוחב של 80 ס"מ לפחות; (3) הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה. 8.25 יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ"ה) ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן: (1) הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ-80 ס"מ; (2) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%; (3) לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 3 ל-8 ס"מ; (4) השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן: (א) יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי; (ב) דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה; (ג) תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס"מ לפחות; (ד) המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות; (ה) בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן; (ו) כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ' לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס"מ מעל הרצפה. (ז) רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה; (ח) ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ-1.5% לניקוז מהיר; (ט) האמבטיה תהא במידות 1.60 X 0.70 מ' לפחות; (י) במידת האפשד יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס"מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה; (יא) במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 X 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה; (יב) אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס"מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס"מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ-42 עד 45 ס"מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס"מ לפחות; (יג) מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, בקוטר 35 עד 25 מ"מ ונוחים לאחיזה יותקנו כלהלן: (1) בקיר המקביל לציר האורך של האסלה יהא מוט אנכי באורך 50 ס"מ לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה; המוט יותקן במרחק 100 ס"מ מהקיר שבגב האסלה; (2) בקיר המקביל לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 50 ס"מ, שצדו התחתון יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה. תחילתו תהיה במרחק 15 ס"מ מהקיר האחורי; (3) בקיר שבגב האסלה יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי, באורך 80 ס"מ, שצדו העליון במצב אופקי יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה; המוט יורכב במרחק 80 ס"מ מהקיר המקביל לציר האורך של האסלה; (4) בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס"מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה; (5) בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס"מ, ובגובה 85 ס"מ מהרצפה; (6) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה; (7) בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה; (8) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס"מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס"מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס"מ מעל דופן האמבטיה; (9) על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס"מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4); (יד) הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיוון עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו; (טו) במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה; (טז) גובהו העליון של כיור יהיה בין – 82 ס"מ ל-87 ס"מ מן הרצפה; (יז) מתחת לכיור יישמר חלל חופשי ער לגובה 65 ס"מ מהרצפה; (יח) מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס"מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס"מ לפחות מהרצפה; (יט) אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comתקנות התכנון והבניה- מבנה ציבורי/ בניין ציבור א'
חיפשתי הגדרות למעלית מיטות לביה"ח ולא מצאתי. יש לך שתי אפ' פרקטיות: להתקשר ליועץ מעליות מטעם חברה מוכרת וגדולה, ולבקש ממנו מידות ללכת בעצמך לביה"ח הקרוב ולמדוד (קח שולי רווח, במילא משרד הבריאות יחזיר לך תיקונים רבים עם ההגשה) לגשת פיזית למשרד הבריאות (טלפונית- קשה לי להאמין, אבל אפשר לנסות) בכל מקרה, אני מצרף לך הנחיות לפרמטרים רבים אחרים הקשורים למבנה בית החולים, כ"בניין ציבור א'" 8.01 הגדרות (תיקון: תשנ"ה) בחלק זה – "בנין ציבורי א" – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל; (1) אולם לשמחות; (2) בית אבות; (3) בית לאסיפות ובית לעצרות עם כמשמעות "אסיפה" ו"עצרת עם" בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962; (4) בית חולים, כמשמעות המונח "בית חולים" בסעיף 24 לפקודת בריאות העם 1940 לרבות מרפאות ציבוריות; (5) בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958; (6) מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה; (7) בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט; (8) חנות כל בו, לרבות סופר-מרקט, ששטחה עולה על 350 מ"ר; "בנין ציבורי ב" – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבין שאינו נועד להיות פתוח לקהל: (1) בית דואר וסוכנות דואר; (2) בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ"ר לפחות; (3) בית לקולנוע, לקונצרטים ותיאטרון; (4) בית מלון, פנסיון, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות; (5) בית מרחץ; (6) בנק; (7) בריכת שחיה; (8) בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן ילדים, להוציא גן ילדים פרטי; (9) מוסד ציבורי לילדים; (10) מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ-25 סועדים; (11) משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי; "בנין ציבורי" – בנין ציבורי א' או בנין ציבורי ב'; "נכה" – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים בחלק זה, כולם או מקצתם; "רוחב חפשי בפתח" (1) בדלת חד-כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין בפאה הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, מול; (2) בדלת דו-כנפית או רב כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת; (3) בדלת הזזה חד-כנפית-המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול; (4) בדלת הזזה דו-כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי; "רום מדרגה" ו"שלח מדרגה" – כמשמעותם בסעיף 3.01 לתוספת השניה. סימן ב': הוראות למתן היתר 8.02 מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשנ"ה) (א) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א' אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א', הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה. (ב) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב' אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה התנאים המפורטים בחלק זה. הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח. (ג) היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת "בנין ציבורי ב'" שבסעיף 8.01 (בסעיף זה – מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן: (1) בבנין שבו מ-25 עד 70 יחידות אכסון – יחידה מיוחדת אחת לפחות; (2) בבנין שבו מ-71 עד 150 יחידות אכסון – שתי יחידות מיוחדות לפחות; (3) בבנין שבו מ-151 עד 200 יחידות אכסון – שלוש יחידות מיוחדות לפחות; (4) בבנין שבו מ-201 עד 300 יחידות אכסון – ארבע יחידות מיוחדות לפחות; (5) לכל 75 יחידות אכסון נוספות – יחידה מיוחדת אחת. (ד) בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח – שבאותו בנין – הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה – שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו. (ה) על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה: (1) עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד – על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד); (2) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן – רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים; (3) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סביריס בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט"ז בניסן התשל"ב (31 במרס 1972). (ו) כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה. 8.03 שינויים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשנ"ה) (א) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אר ישמש למטרות של בנין ציבורי א', שימולאו לגבי כל הבנין האמור בו לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א', הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים. (ב) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב', שימולאו לגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלק המשמש או שימש למטרות של בנין ציבורי ב', הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות. סימן ג': סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי 8.04 גישה אל בנין ציבורי מהחוץ (א) הגישה מהרחוב או ממגרש החניה אל דלת כניסה אחת לפחות של הבנין הציבורי תהיה באמצעות מישור אפקי או באמצעות כבש (רמפה), כאמור בסעיף קטן (ב), ובאמצעות מדרגות, כאמור בסעיף קטן (ג). (ב) הותקנה הגישה באמצעות כבש, יתמלאו לגביו הנאים הבאים: (1) שיפוע הכבש לא יעלה על 1:10; (2) עלה שיפוע הכבש על 1:20, יהיה ארכו לא יותר מ-9.00 מטרים; (3) רחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ-1.25 מטר; (4) עלה שיפוע הכבש על 1:12, ייבנה בקצהו העליון משטח אפקי שעמקו ורחבו לא יפחתו מ-1.25 מטר; (5) בקצה החפשי של הכבש או המשטח האפקי המורם מהקרקע, ייבנה סף אשר גבהו בכל מקום יהיה לפחות 5 ס"מ מעל מפלסם; (6) רחבו של הסף האמור לא יפחת מ-5 ס"מ; (7) ייבנה מעקה בצד החפשי של הכבש או המשטח האפקי מעל הסף האמור וגם לאורך הקירות אם הם צמודים אליהם; (8) למעקה האמור יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 90 ס"מ מעל מפלס הכבש או המשטח האפקי; (9) תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קטרו לא פחות מ-45 מ"מ ולא יותר מ-50 מ"מ; (10) לאורך הקירות האמורים בפסקה (7) יותר להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור; (11) לאורך הכבש, משני צדדיו, יותקן מסעד שני הדומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס"מ מעל מפלס הכבש; (12) בכפוף לאמור בפסק (11) ובניגוד לאמור בפסקה (8) יותר להתקין את בית האחיזה העליון בגובה של 98 ס"מ מעל מפלס הכבש; (13) בקצהו התחתון של כל כבש יהיה השטח נקי מכל מכשול ונוח לנוע בו. (ג) עלה שיפוע הכבש על 1:12, תיבנה גישה נוספת באמצעות מדרגות ולגביהן יתמלאו התנאים הבאים: (1) המדרגות האמורות תובלנה אל דלת כניסה אחת לפחות של הבנין האמור; (2) שלח המדרגה לא יפחת מ-28 ס"מ. (3) רום המדרגה יהיה 15 ס"מ. (4) יישמר קצב אחיד במהלך המדרגות; (5) מהלך אחד של מדרגות לא יתרומם יותר גבוה מ-1.25 מטר; (6) בכל מהלך מדרגות כאמור לא יהיו פחות מ-3 מדרגות; (7) המדרגות האמורות יימצאו תחת כיסוי מבטון או מחומר אטים אחר; (8) ייבנה משני צדי המדרגות האמורות מעקה כאמור בסעיף קטן (ב)(8) ו-(9); (9) תחול הוראת סעיף קטן (ב)(11); (10) מסעד כאמור בסעיף קטן (ב)(11) יימשך 30 ס"מ לפחות מעל קצה שלח במדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות ובחלקו הארוך במאוזן; (11) במשטחי ביניים יותקן מסעד לאורך הקירות מסביב. במאוזן, ובהמשך ובגובה כאמור בסעיף קטן (ב)(9). 8.05 דלת כניסה (תיקון: תש"ם) (א) בבנין יבורי תימצא לפחות דלת כניסה אחת כאמור בסעיף 8.04(א) ו-(ג)(1), אשר רחבה החפשי בפתח לא יהיה קטן מ-80 ס"מ ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי. (ב) לדלת האמורה לא יותקן מפתן, ואם הכרחי להתקינו, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים. (ג) משמשת דלת מסתובבת בכניסה ראשית לבנין הציבורי, תותקן על ידה או בקרבתה דלת כניסה נוספת לבנין האמור, אשר תמלא אחר התנאים שבהוראת סעיף זה. 8.06 פני דרכי גישה (א) פני המשטחים לפני ואחרי הכבש ושל הכבש עצמו יהיו מחוספסים. (ב) נבנו המשטחים האמורים מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים ברוחב לא יותר גדול מ-2 ס"מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח ללא גומות או בליטות ומחוספס. 8.07 דלתות פנים (תיקון: תשנ"ו) ^10^ כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים: (1) הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ-80 ס"מ; (2) אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ-40 ס"מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה; (3) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרום יותר מ-2 ס"מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים; (4) דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר; (5) לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר; (6) תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות; (7) בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה; (8) המישור התחתון של כנף הדלת, משני צדדיה, יוגן בחומר קשה, בלתי שקוף, בגובה עד 35 ס"מ לפחות מפני הרצפה; (9) תותר דלת שקופה ואם משתמשים בזכוכית כחומר שקוף יתמלאו לגבי דלת מזוגגת התנאים שלהלן: (א) הזכוכית בכנף הדלת תתחיל בגובה של 1.00 מטר לפחות מפני הרצפה; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (1) תוכל הזכוכית להתחיל בגובה נמוך יותר, אבל לא פחות מ-35 ס"מ מפני הרצפה, אם רחבה לא גדול מ-20 ס"מ והיא נמצאת קרוב לקצה הכנף; (ג) הזכוכית האמורה תהיה זכוכית בטחון בהתאם לתקן ישראלי ת"י 546, טיפוס 1,2 (שיטת ייצור – "הבקה"); (ד) עביה של הזכוכית בדלת כאמור ששטחה מפורט להלן בטור א', לא יהיה פחות ממספר המילימטרים הנקוב מולו בטור ב': טור א' טור ב' שטח הזכוכית במ"ר עובי הזכוכית במ"מ אינו עולה על 0.25 4.0 עולה על 0.25 ואינו עולה על 0.60 5.0 עולה על 0.60 ואינו עולה על 1.20 6.0 (ה) יותר שימוש בלוח זכוכית ששטחו גדול מ-1.20 מ"ר אם עביה של הזכוכית האמורה מקנה לה את התכונות הדרושות בהתאם לתקן; (ו) ^10^ האמור בפסקאות משנה (ג), (ד) ו-(ה) אינו גורע מתחולתן של הוראות מחמירות יותר של התקן הישראלי ת"י 1099 – למעט האמור בחלק ג' שבו. (10) ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה; (11) צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה; (12) הידית תימצא במרחק לא פחות מ-5 ס"מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה; (13) בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ-30 מ"מ; (14) המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס"מ. 8.08 פרוזדורים ומעברים הפרוזדורים והמעברים המשמשים בבנין ציבורי לתנועת הקהל רחבם החפשי בין הקירות לא יפחת מ-1.50 מטר. 8.09 מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים (א) מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה. (ב) מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה. (ג) במקרה שלא ניתן למלא אחרי ההוראות שבסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כמעברים ביניהם כבשים אשר שיפועם לא יעלה על 1:12 ועליהם יחולו כל ההוראות שבסעיף 8.04(ב). (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) מותר יהיה להתקין כבש בשיפוע יותר גדול בתנאים הבאים: (1) ארכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים; (2) שיפועו לא יעלה על 1:8. 8.10 התקנת מעלית וחדר מדרגות (א) בבנין ציבורי א' המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12. (ב) בבנין ציבורי ב' המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה בסעיף 8.02(ב) אינה קומת קרקע, תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12. 8.11 מבנה המעלית (תיקון: תש"ם) (א) המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בנין על פי כל חוק. (ב) לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים: (1) תותקן מעלית אחת לפחות; (2) בבנין ציבורי א' ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ"ר יותקנו שתי מעליות לפחות; (3) מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה: (א) העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר; (ב) הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה, יהיה 1.07 מטר; (4) דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה; (5) הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס"מ לפחות; (6) לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא; (7) בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ-4 ס"מ ממישור קירות התא; (8) חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס"מ על 7.5 ס"מ; (9) קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא; (10) תא המעלית יהיה מאוורר; (11) ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות + 15 מ"מ ביחס למפלס הרצפה; (12) השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר; (13) בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים; (14) יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה; (15) במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות; (16) תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות; (17) בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה; (18) כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ-20 מ"מ; (19) הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא; (20) בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדוראו במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים: (א) כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: "מעלית באה" ו"מעלית בשימוש"; (ב) חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית; (ג) רם-קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה; (ד) מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת; (ה) הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה. (21) בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא; (22) בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל-בו יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם. 8.12 חדר מדרגות (תיקון: תשמ"ב) לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים: (1) שלח המדרגה לא יפחת מ-26 ס"מ; (2) רום המדרגה לא יהיה גבוה מ-16.5 ס"מ ולא יפחת מ-10 ס"מ; (3) בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים; (4) לא יותרו מדרגות עם אפים, אשר עביים פחת מ-7 ס"מ; (5) לא יורשו רומים פתוחים; (6) פני השלח לא יהיו חלקים מדי; (7) כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ-1.85 מטר; (8) לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ-3 מדרגות; (9) פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס"מ לפחות; (10) יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין; (11) במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה; (12) במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן; (13) מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס"מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי; (14) המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1142; (15) צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 40 מ"מ עד 50 מ"מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה; (16) לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס"מ לפחות ולא יותר מ-8 ס"מ; (17) יותר להתקין מסעד תוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים: (א) המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס"מ מתחת לתקרת השקע האמור; (ב) המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס"מ; (ג) המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס"מ מעל תחתית השקע האמור. (18) כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו; (19) האור בחדר מדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס"מ מעל פני כל שלח של מדרגה. בהודעה הבאה בפורום, סידורים עבור נכים במבנה ציבורי
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comאיטום רצפה
שוב, בעיית עלויות, ואיטום. ניתן לקבל ייעוץ לגבי איטום רצפה חדשה ונמוכה בפורום איטום באתר זה. יש לבדוק עם קונסטרוקטור שבעת ניסור הרצפה הישנה לא חותכים קורות בטון.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהיתר למדרגות חיצוניות
שלום, מדרגות חיצוניות מכל סוג שהוא מחוייבות בהיתר, והן חייבות להיות בתוך קווי הבניה. יש גם הגדרות בחוק לגבי מעקה המדרגות ומעקה הגג. עם זאת, רבים המקרים בהם הוועדות המקומיות אינן אוכפת את החוק במקרים אלה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comתקנות התכנון והבניה- בניינים גבוהים- מעליות
שלום, ע"פ תקנות התכנון והבניה מוגדרת מעלית אלונקה בבניין רב קומות: (ב) מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור יהיו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 179: (1) עמקו : המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו : 2.10 מטרים לפחות; (2) רחבו : המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים : 1.10 מטר לפחות. לא מצאתי אזכור למעלית מיטות. להלן: תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) – תוספת שניה – בנינים גבוהים ואחרים – מעליות 7.01.00 :הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית שחל עליה סעיף 158א לחוק. 7.02.00 :מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר: בני-האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור ובכל מקרה : בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות תאפשרנה הובלת 6 אנשים או יותר. 7.03.00 :(א) :מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב-קומות תהיה גישה לשתי מעליות לפחות, ובלבד שלא יהיה צורך לעלות או לרדת יותר משתי קומות כדי להגיע לאחת המעליות כל אימת שהאחרת אינה פועלת. (ב) מעליות כאמור יותקנו זו לצד זו או בחדרי מדרגות שונים. (ג) הקשר בין המעליות יהיה דרך הגג או באמצעות פרוזדורים. (ד) בפרוזדורים כאמור יותקנו דלתות המהוות אלמנטים עמידי-אש ומונעות חדירת עשן. 7.04.00 :(א) :בשעת חירום תשמש אחת המעליות בבנין רב-קומות: לנשיאת חולים או נפגעים שכובים על אלונקה סטנדרטית שמידותיה הן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 179, ובלבד שלא יהיה צורך להעלות או להוריד אלונקה יותר משתי קומות במדרגות עד להכנסתה למעלית. (ב) מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור יהיו : (1) עמקו : המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו : 2.10 מטרים לפחות; (2) רחבו : המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים : 1.10 מטר לפחות. (ג) מעלית כאמור תתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 24: (מעליות). (ד) תא מעלית ששטחו לפי המידות המפורטות בסעיף קטן (ב) גדול מהשטח הדרוש לנשיאת בני-אדם בבנין, יכול שיחולק לשני חלקים ומבנהו יהיה כדלקמן: (1) חלק קדמי, ששטחו וגבהו מאפשרים נשיאת מספר: בני-אדם בהתאם לאמור בסעיף 7.02.00; (2) חלק אחורי, שגבהו יכול שיהיה נמוך אך לא פחות: מ-1.20 מטר; (3) בין שני חלקי התא תותקן דלת דו-כנפית אשר תהיה סגורה בשעה שהמעלית משמשת להסעת בני-אדם בלבד, ובשעת חירום תיפתח על-ידי מנגנון מיוחד כלפי החלק האחורי. 7.05.00 :על אף האמור בסעיף 3.21, יחולו על פרוזדור הגובל עם הכניסה למעלית נושאת אלונקה הוראות אלה: (א) רוחבו של פרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות. (ב) הרוחב האמור יימדד מחזית דלת הכניסה למעלית בכיוון ניצב אליה. 7.06.00 :(א) :תא המעלית, הפיר שלה ודלת המעלית, ייבנו לפי תקן ישראלי ת"י 24. (ב) דלת המעלית תהווה אלמנט עמיד-אש. 7.07.00 :(א) :חדר מכונות להפעלת מעלית יצוייד : (1) בשני מטפי דו-תחמוצת הפחמן, כל אחד בעל קיבול של ארבעה קילוגרמים נטו; (2) בלוחית עם הוראות לשימוש במעלית בשעת הפסקת זרם החשמל או תקלה אחרת; (3) בכלים הדרושים להפעלת המעלית ביד. (ב) על דלת חדר מכונות כאמור יצויין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח. 7.08.00 :(א) :במעלית יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצרכיהם בלבד. (ב) הפעלת המעלית לצרכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן : מפתח אש) ותאפשר פעולות אלה: (1) הפסקת עלייתה של המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות; (2) בהגיע המעלית לקומת הקרקע ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מבפנים המעלית כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו; (3) עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו והמעלית תחזור לפעולתה התקינה. 7.09.00 :(א) :אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי. (ב) חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים מחמרים בלתי דליקים. (ג) בדיקת אי-דליקותם של החמרים האמורים תיערך בהתאם לתקן. 7.10.00 :בשעת הפסקת זרם החשמל תופעל בבנין רב-קומות מעלית אחת לפחות, המותקנת בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 7.03.00(ג), על-ידי זרם חשמל מהספק הגנרטור שבבנין. 7.11.00 :מעלית העולה או יורדת למעלה משתי קומות תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהנמכת רצפה במבנה קיים.
שלום, בהנחה שמדובר בבית בק"ק, ושיש לו רצפת בטון, יש להזמין קונסטרוקטור לשם מתן הוראות ופיקוח. בכל מקרה מדובר בעניין יקר, לא פשוט לביצוע ובעייתי מבחינת האיטום החדש שיש לעשות כלפי הקרקע. האם יש קומה א' מעל המבנה? אם לא: הייתי מציע להגביה את התקרה רק בחלק מן החלל ה"ציבורי", לשם יצירת תחושת המרחב. גובה של 2.55 מספיק בהחלט בתוך חדרי השינה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהקלות: קו בנין/ קווי בניין
שלום, ראשית: כידוע לי לא ניתן לקבל הקלה כלל על קו בניין קדמי. אך מדבריך לא היה מובן מה התייחסותה של הוועדה לקו הבניין ה"עורפי", לדבריך, שבו קיימת החריגה. האם מבחינת התב"ע הוא קו בניין קדמי לכל דבר? האם כך הוא מצויין בתשריט השכונה?(קווים קדמיים מסומנים בד"כ 5 מ' מהכביש. קו אחורי הוא בד"כ 6 מ' מחלקה בעורף, וצידי במרחק 3-4 מ'). אם אכן הוא "קדמי", ולפי התיאור שלך נראה כי אכן כך, הרי לצערי אין מנוס משינוי התב"ע. אגב, בסמכות וועדה לתת הקלה בקו אחורי וצידי עד 10%, בד"כ 60 ס"מ, ו 30 ס"מ, בהתאמה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comRe: היתר למבנה נייד/ קראוון
שלום, החוק אינו ממש מקל בעניין, היות והמחוקק הבין שמבנה זמני הנו פתח למבנה קבוע. לכן, אוהל, אוטובוס או קראוון על גלגלים, המצויים בשטח מעל שלושה חודשים מחוייבים בהיתר לכל דבר. יש להגיש בקשה מפורטת, בחתימת אדריכל ובצירוף מפה מצבית לוועדה המקומית לתכנון ובניה.
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comבנייה על גג קיים של בניין
שלום, עלייך לבדוק באמצעות אדריכל את התקנון בוועדה המקומית: מה ההגבלות: הגובה, המ"ר, נסיגה מקונטור המבנה, שיפוץ החזיתות, קולטי שמש, תנאי החנייה, הקלות למעלית, ממ"דים, כיבוי אש וכד'. כמובן שלא על כל בניין חלים אותם התנאים. יש לבדוק את הבניין הזה ספציפית. אם התנאים נראים לכם, ובמידה והשכנים מעוניינים, עליכם לערוך תכנית "גרמושקה" ולהחתים עליה את השכנים. (יש לבדוק מבחינה קניינית של מי הגג).
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comגובה גלריה בחנות- הפתרון
שלום רב, יש לי פתרון פשוט ביותר: לבקש היתר בניה לגלריה כמחסן, במקביל לפרסום בקשה לשימוש חורג- כמסחר. כך: – לוועדה יש שליטה לכאורה על השימוש, משום שהיא מגדירה את המקום כמחסן, והיא מגינה על עצמה בכך שיהיה פרסום בעיתון, והשימוש החורג במילא מוגבל למס' שנים. בכל תקופה צריך לבקש שוב, בד"כ אין עם זה בעיות. -העיריה תמשיך לקבל את הארנונה כמסחר. -אתם תמשיכו לעשות שימוש במקום כמסחר. מה אתה אומר?
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.comהקמת גדר/ קיר תומך בין מגרשים שכנים
שלום, לפי פסק דין בת.א (י-ם) 1274/04 נאור דמארי ואחר נ' תומר אקוע ואחר- במידה ובית המשפט מוצא כי הקיר אכן נחוץ לתמיכת המגרשים והוא נמצא בקו הגבול, ניתן לחייב את השכן בעלות 50% מהקמתו שכן מדובר ברכוש הנחשב משותף בין "מגרשים מחוברים שבמיצר". יצויין כי ניתן להסתפק במסלעה במקרים רבים, ואם ניתן להוכיח כי היא מספיקה ובטיחותית לא ניתן לכפות בנית קיר. כמובן שבהפרשי גובה גדולים, מסלעה תנגוס יותר מדי שטח מהמגרש העליון ויש כאן סיבה להעדיף קיר. בקיצור- יש להגיע עם השכן להסכמה, ובמידה ואין הסכמה, ניתן לחייב אותו בתנאי שאתם מצויידים בחוות דעת אדריכלית על נכונות הפתרון שלכם. ראה: "סימן ד': מחוברים שבמיצר בעלות ושימוש 49. (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן – מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה – בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה. פירות שנשרו לתחום אחר 50. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר-ושב ליטול אותם לעצמו. צמחים הגדלים סמוך למיצר 51. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים."
ארז מירב
יועץ מומחה בתחום התכנון והרישוי,
הכנת חוות דעת לבימ"ש ויעוץ אדריכלי כללי
erezmeirav1@gmail.com
erez-meirav.com