Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

חוק/ תקנות המהנדסים והאדריכלים (נוסח מעודכן)- מדריך מלא

מבוא

חוק המהנדסים והאדריכלים, כמו תקנות המהנדסים והאדריכלים המובאים להלן זכו לביקורת רבה בשל כשלים בהבנתם. להלן הסברים פשוטים (אין ההסברים מהווים ייעוץ משפטי), וכן מצורפים החוק והתקנות עצמם.

מי מוסמך להגיש בקשת היתר בניה? ומה לגבי תב"ע?

ראשית, בואו נפריד בין סוגי ההגשות:

א. מבנה פשוט (ראה הגדרה בהמשך):

  • מהנדס בניין רשום: מייד עם רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור הנדסה אזרחית. מהנדס בניין שנרשם בפנקס, אך טרם עבר את הרישוי (את ההתמחות)- לא יכול להגיש בקשה להיתר, או תכניות קונסטרוקציה למבנה גבוה, רק למבנה פשוט.
  • הנדסאי אדריכלות/ בניין: שבידו אישור מאת מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד העבודה והרווחה כי הוא רשום בפנקס ההנדסאים המתנהל במכון, במדור בניה או ארכיטקטורה.
  • אדריכל רשום: מייד עם רישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים. (אדריכל רשום שאינו רשוי – לא יכול להגיש בקשה להיתר למבנה גבוה.)

אבל מהו מבנה פשוט?

ראשית בואו נעיין בתקנות:

(1) מבנה בעל שלד לא טרומי (מה זה טרומי?- ראו הערה 3) המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות – בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר (ראו הערה מס 1) , ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פני הקרקע אינו עולה על אחד-עשר וחצי מטר, (ראו הערה 2) לרבות מקלט מבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תשל"א1971-, ולמעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא;

(2) מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו (ראו הערה מס 1) אינו עולה על שנים-עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג;

(3) קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפיסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה;

עכשיו בואו ננסה להבין לעומק:

(אינני משפטן, לכן היעוץ כאן מחייב את הזהירות הנדרשת):

קודם כל בואו נוציא מהמשוואה את כל המבנים במקרה והם ישמשו כבניני משרדים, בניני ציבור, או בניני בידור. ע"פ סעיף 3 לתקנות, רק לאדריכל רשוי מותר לתכנן מבנים כאלה, גם אם הם לכאורה "פשוטים" מבחינת מידותיהם. להנדסאי מותר רק לתכנן בהם שיפוץ, סככות וכד.
כעת ננתח מה הוא מבנה פשוט העונה לשאר המקרים:

הערה מס 1- מהם גבולות המפתח והגובה המותרים במבנה פשוט?

סעיף 1 מדבר על מבנה (לא טרומי, אבל ניכנס לזה בהמשך) של עד 11.5 מ גובה, ושם הוא מגביל ל"מרחק מקסימלי של 6 מ בין עמודים". הסעיף הזה ברור למדי. אין כאן הגבלה לרוחבו הכללי של המבנה או לשטחו.

סעיף 2 מדבר על מבנה של עד 5 מ גובה (בעל קומה אחת) ושם הוא מגביל לעד "מפתח של 12 מ". האם הכוונה שבגלל שמדובר במבנה נמוך מותר שהמרחק בין העמודים יהיה 12 מ? אם כן, מדוע לא צויין במפורש "מרחק בין עמודים" כמו בסעיף 1? מדוע עשו שימוש במושג אחר- "מפתח"?

הפרשנות הרווחת היא שהמושג "מפתח" לא בא כאן לציין את רוחבו הכללי של המבנה, אלא אכן את המרחק המותר בין העמודים. הרי אם רצו לתת הגבלה על רוחב כללי של מבנה- מדוע לא נתנו אותה גם בסעיף הראשון- במבנה גבוה (11.5 מ)- שם הכוחות הדינמיים אפילו גדולים יותר?

ואם נסכם, מבנה פשוט הוא:

  • מבנה (לא טרומי) של עד 11.5 מ גובה: מוגבל מרחק מקסימלי של 6 מ בין עמודים, ללא הגבלה לרוחבו הכללי של המבנה או לשטחו.
  • מבנה של עד 5 מ גובה (בעל קומה אחת): מוגבל למרחק מקסימלי של 12 מ בין עמודים, ללא הגבלה לרוחבו הכללי של המבנה או לשטחו.

הערה 2: איך מודדים גובה?

בודקים מה גובה מפלס הרצפה (לא הגג) של קומתו האחרונה. אם הוא 11.5 מ או פחות ממפלס ה 0.00- זה מבנה פשוט (בהנחה שהוא עומד גם בשאר הפרמטרים).

הערה 3: מהו מבנה טרומי כיום? ומה לגבי מבנה יביל, מבנה מבניה קלה או מתקדמת? ומכולות?

התקנות אכן מייחדות את הקמתו של מבנה יביל לאדריכל רשוי בלבד. אבל מה זה מבנה יביל? בכל מקום בו המונח מוזכר, מדובר במבנה זמני. ראו למשל בהוראת השעה מ 1991.

מבנה יביל הנו מבנה ארעי, כדוגמת קראוון שניתן להרימו בתום השימוש הארעי. בשום מקום בתקנות לא נכתב כי מבנה יביל הוא מבנה שמוקם על רצפת/יסוד בטון עם קירות קלים. להפך, זה נחשב "מבנה קל" לא "מבנה יביל". רבים נוטים להתבלבל.

אז הנדסאי שמעוניין לבנות בשטח, על יסוד בטון, בבניה קלה- יכול. פשוט לא צריך לקרוא לילד "מבנה יביל". אם עושים לכם בעיות ב"רישוי זמין" תערערו.

ב. ומה לגבי מבנה טרומי? לכאורה אסור להנדסאי לתכנן "מבנה טרומי", האמנם? כולם יודעים שמבנה טרומי הוא מבנה שחלקיו נבנו בשלמותם במקום אחר, והותקנו בשטח. בזמנה של החקיקה, היה מדובר ב-99% מהמקרים במבנים מבטון דרוך, או שיטת "אשטרום" אם מישהו זוכר. התקנות לא צפו אלמנטים קלים מפלדה או חומרים מתקדמים אחרים. כמו כן ניתן לראות בתקנות עצמן הדגשה על נושא אלמנטים "דרוכים" מבטון – כגון תקרות דרוכות (תקרות שנוצקות בנפרד ומונחות על המבנה).
גם כאן,מנסיוני, הרשויות לא ממש בודקות בציציות, או שאולי מפרשות את התקנות כמוני. אם בכל זאת מונעים מכם הגשה כזו, ייתכן שמישהו יצטרך להרים את הכפפה ולפנות לערער בכל ההיררכיה. נשמח לקבל מכם פידבק בעניין.
ג. לעניין המכולה: בכל מקום בו חיפשתי מצאתי שההגדרות למבנה טרומי נסובות סביב מבנה אשר חלקיו מוכנים מראש ומובאים להרכבה באתר. מכולה, לעומת זאת, מובאת כולה (לא בחלקים) לאתר. גם כאן אם כך יש פתח לתמרון.

ב. מבנה מגורים ללא הגבלת גובה

  • מהנדס רשוי: לאחר שלוש שנות נסיון, מהנדס רשום יכול להגיש בקשה להפוך ל "מהנדס רשוי- מדור בניה", ואז מותר לו להגיש בקשת היתר בניה למבנים ללא הגבלת גובה. (וכן להכין תכניות קונסטרוקציה עבורם)- יש לציין כי התוספת הראשונה לתקנות אינה מכילה ניסוח בהיר לעניין בקשת היתר הבניה. בסעיף 2 (1) היא מזכירה רק חישובים סטאטיים ופיקוח. לעניין היתרי בניה רשום " תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה" (מערכות טכניות? תכניות ארכיטקטוניות?). עם זאת, מתוך נסיוני עם המערכת -יכול מהנדס רשוי להגיש בקשה להיתר על מבנה מגורים ללא הגבלת גובה.
  • אדריכל רשוי: לאחר שלוש שנות נסיון, אדריכל רשום יכול להגיש בקשה להפוך ל "אדריכל רשוי- מדור ארכיטקטורה", ואז מותר לו להגיש בקשת היתר בניה למבנים ללא הגבלת גובה.

ג. תכנית בניין עיר (תב"ע)/ תכנית בינוי:

על פי התקנות, סעיף 3, הפעולות הבאות מותרות רק לאדריכל רשום במדור לארכיטקטורה:

(1) "תכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני"- יש כאן שימוש בשפה ארכאית. אינני משפטן, אולם מנסיוני, היות ואח"כ מוזכרים תקנונים ותשריטים אז הפרשנות היא שהכוונה כאן היא לתכנית מתאר, או תב"ע, או שינוי תב"ע, או תכנית בינוי- שהיא תנאי לעיתים להוצאת היתרי בניה בשטחים בהם יש יותר מיח אחת. עם זאת, מנסיוני הדבר אינו נאכף ע"י הועדות, ובפועל אני יודע על מקרים רבים בהם לא נמנע מהנדסאים להגיש תכניות תב"ע נקודתיות או תכניות בינוי – בעיקר לשטחי מגורים.

תקנות המהנדסים והאדריכלים

הקבצים הבאים מכילים שני נושאים:

1. תקנות המהנדסים והאדריכלים- כללי. התקנות הכלליות עוסקות בתשובות לשאלות הבאות: מי רשאי להגיש היתר בניה ל"מבנה פשוט" ומי למבנה מגורים ללא הגבלה? מה ההבדל בין מהנדס/ אדריכל רשום למהנדס/ אדריכל רשוי? מה הם סמכויותיו של הנדסאי בניין/ אדריכלות? מהו "מבנה פשוט"?

2. תקנות המהנדסים והאדריכלים – כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, תשנ"ה- 1994. התקנות הללו עוסקות במגוון נושאים חשובים הקשורים לאתיקה, מיומנות ורמה מקצועית, הגינות מקצועית, התקשרות וסיום התקשרות עם לקוח ועוד…

להלן הקבצים להורדה:

חוק המהנדסים והאדריכלים

הקובץ הבא מכיל את חוק המהנדסים והאדריכלים העוסק בתשובות לשאלות הבאות: מהן התקנות לעניין רישום מהנדס/ אדריכל בפנקס המהנדסים והאדריכלים? מתי מהנדס/ אדריכל יכול להפוך למהנדס/ אדריכל רשוי? מה הוא צריך להוכיח? מהן ההוראות הנוגעות ב "התנהגות שאינה הולמת" את המקצוע?

לסיכום

התקנות הנ"ל זכו לביקורת לא נעימה מצד וועדת החקירה לאסון ורסאי. כדאי לקרוא את המאמר: ליקויים בחוק/ תקנות תכנון ובניה.

אגב, כדאי לקרוא גם את התיקון לחוק המהנדסים והאדריכלים המצוי בתחתית דף זה. תיקון זה אומר כי: "בהעדר תגובה מאת רשות התכנון בתוך חודשיים, מקבל ההיתר שנתן האדריכל (בקשת ההיתר- א.מ.) תוקף כאילו ניתן על ידי רשות התכנון."
מעניין…

ארז מירב
עורך "אדריכלות ובניה בישראל",
יועץ לאדרכלות, תכנון ובניה,
בעל הסטודיו "אדריכלות אחרת".

מדריכים נוספים

דילוג לתוכן