עבודות בניה הינן עבודות מורכבות ומקצועיות, אשר טומנות בחובן סכנות לא מעטות. לצערנו, אנו שומעים לא אחת על תאונות אשר בהן נפצעים פועלים או עוברי אורח תמימים שעברו בסמוך לאתר הבניה ולעיתים אף מקפחים את חייהם.

להתרחשותן של תאונות כאלה יכולות להיות השלכות רבות משמעות, הן בהיבט של המשפט הפלילי והן בהיבט של המשפט האזרחי. במקרה בו מתרחשת תאונה במקום בו מבוצעות עבודות, ואדם נפצע או אף נהרג, עלולים האחראים לביצוע העבודות להיות מואשמים בהליך פלילי באחריות לגרימת חבלה או לגרימת מוות ברשלנות, עבירות עליהן ניתן להטיל עונשי מאסר.

כמו כן, בהיבט של המשפט האזרחי, עלול הניזוק, או יורשיו להגיש תביעת נזיקין לתשלום פיצויים, בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף יותר מכך, נגד האחראים לביצוע העבודות.

מתוך ניסיון למנוע, ככל האפשר, את התרחשותן של תאונות כאלה, נחקקו מספר הוראות חוק המסדירות את אופן ניהול העבודות באתר בניה. אחד מההסדרים הבסיסיים הנובע מהוראות אלה, קובע, כי בכל מקום בו מבוצעות עבודות בניה, חלה חובה למנות מנהל עבודה שתפקידו לפקח באופן ישיר וצמוד על ביצוען של העבודות.

הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה). התקנות מגדירות את המושגים הרלוונטיים ולאחר מכן קובעות את ההסדרים החוקיים. לענייננו חשובות הגדרות אלה:

מבצע בניה– קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו.

מזמין – בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודות בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה.

קבלן ראשי – מי שהתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית.

קבלן משנה – מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית.

מנהל עבודה – מי שהוסמך על ידי משרד העבודה והרווחה לשמש כמנהל עבודה. מנהל העבודה חייב למלא אחר הוראות תקנות הבטיחות, ולנקוט צעדים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר התקנות הנוגעות לעבודתו.

בהמשך התקנות, נקבעת החובה למנות מנהל עבודה, ונקבע כי:
מבצע בניה (כלומר המזמין או הקבלן הראשי) אחראי לכך כי כל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו.

בהמשך, נקבעה שכאשר "לא מינה מבצע הבניה מנהל עבודה או הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל עבודה אחר…רואים את כל החובות המוטלות על מנהל העבודה כמוטלות על מבצע הבניה." כלומר קיימת חובה למנות מנהל עבודה, וכאשר לא מונה מנהל עבודה מוטלות, כל החובות החלות על מנהל עבודה, באופן אוטומטי וישיר, על מבצע הבניה עצמו.

התקנות מתייחסות גם לחלוקה בין קבלן ראשי, המבצע את העבודה בשלמותה לבין קבלן משנה המבצע רק חלק מן העבודה. במקרה כזה נקבע כי:"הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו (את הקבלן הראשי) כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו…

הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו."

מכאן אנו למדים שהמבחן הקובע לגבי חובת מינוי מנהל העבודה טמון בצורת ההתקשרות של מזמין העבודות עם הקבלנים מטעמו. כאשר מזמין העבודות התקשר בחוזה עם קבלן ראשי, הקבלן נחשב מבצע הבניה והחובה למנות מנהל עבודה מוטלת עליו. אבל אם מדובר במזמין שהתקשר עם מספר קבלנים שכל אחד מבצע חלק מן העבודות, אזי המזמין הופך להיות "מבצע הבניה" וחובת מינוי מנהל העבודה חלה עליו.