חובת מינוי מנהל עבודה באתר בניה- על מי היא מוטלת?
מבוא
עבודות בניה הינן עבודות מורכבות ומקצועיות, אשר טומנות בחובן סכנות לא מעטות. לצערנו, אנו שומעים לא אחת על תאונות אשר בהן נפצעים פועלים או עוברי אורח תמימים שעברו בסמוך לאתר הבניה ולעיתים אף מקפחים את חייהם.
להתרחשותן של תאונות כאלה יכולות להיות השלכות רבות משמעות, הן בהיבט של המשפט הפלילי והן בהיבט של המשפט האזרחי. במקרה בו מתרחשת תאונה במקום בו מבוצעות עבודות, ואדם נפצע או אף נהרג, עלולים האחראים לביצוע העבודות להיות מואשמים בהליך פלילי באחריות לגרימת חבלה או לגרימת מוות ברשלנות, עבירות עליהן ניתן להטיל עונשי מאסר.
כמו כן, בהיבט של המשפט האזרחי, עלול הניזוק, או יורשיו להגיש תביעת נזיקין לתשלום פיצויים, בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף יותר מכך, נגד האחראים לביצוע העבודות.
מתוך ניסיון למנוע, ככל האפשר, את התרחשותן של תאונות כאלה, נחקקו מספר הוראות חוק המסדירות את אופן ניהול העבודות באתר בניה. אחד מההסדרים הבסיסיים הנובע מהוראות אלה, קובע, כי בכל מקום בו מבוצעות עבודות בניה, חלה חובה למנות מנהל עבודה שתפקידו לפקח באופן ישיר וצמוד על ביצוען של העבודות.
לפני שנבחן את תפקידו של מנהל העבודה והחובה למנות אותו, יש לתת את הדעת כי באופן עקרוני ישנם שני סוגים של חוזי התקשרות עם קבלנים. הסוג האחד הינו התקשרות עם קבלן ראשי, אשר מתחייב לבנות את הבית, מהמסד ועד לטפחות, ולמסור למזמין את הבית כשהוא מוכן למגורים.
סוג שני של התקשרות, הוא, כאשר נערכים הסכמים עם קבלני משנה, אשר כל אחד מבצע חלק מסוים מהעבודות. בדרך כלל נחתמים לפחות שני הסכמים: הסכם לבניית שלד והסכם לביצוע עבודות הגמר. ישנם מקרים בהם לאחר בניית השלד נחתמים הסכמים עם קבלני משנה שונים, לביצוע עבודות טיח, חשמל, אינסטלציה, ריצוף, צבע וכדומה. בסוג כזה של התקשרות, מזמין העבודות מעורב בצורה עמוקה יותר בעבודות הבניה ולמעשה מלווה אותן בכל אחד מהשלבים באופן אישי.
הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו הן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה). התקנות מגדירות את המושגים הרלוונטיים ולאחר מכן קובעות את ההסדרים החוקיים. לענייננו חשובות הגדרות אלה:
מבצע בניה– קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו.
מזמין – בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודות בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה.
קבלן ראשי – מי שהתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית.
קבלן משנה – מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית.
מנהל עבודה – מי שהוסמך על ידי משרד העבודה והרווחה לשמש כמנהל עבודה. מנהל העבודה חייב למלא אחר הוראות תקנות הבטיחות, ולנקוט צעדים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר התקנות הנוגעות לעבודתו.
בהמשך התקנות, נקבעת החובה למנות מנהל עבודה, ונקבע כי:
מבצע בניה (כלומר המזמין או הקבלן הראשי) אחראי לכך כי כל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו.
בהמשך, נקבעה שכאשר "לא מינה מבצע הבניה מנהל עבודה או הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל עבודה אחר…רואים את כל החובות המוטלות על מנהל העבודה כמוטלות על מבצע הבניה." כלומר קיימת חובה למנות מנהל עבודה, וכאשר לא מונה מנהל עבודה מוטלות, כל החובות החלות על מנהל עבודה, באופן אוטומטי וישיר, על מבצע הבניה עצמו.
התקנות מתייחסות גם לחלוקה בין קבלן ראשי, המבצע את העבודה בשלמותה לבין קבלן משנה המבצע רק חלק מן העבודה. במקרה כזה נקבע כי:"הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו (את הקבלן הראשי) כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו…
הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו."
מכאן אנו למדים שהמבחן הקובע לגבי חובת מינוי מנהל העבודה טמון בצורת ההתקשרות של מזמין העבודות עם הקבלנים מטעמו. כאשר מזמין העבודות התקשר בחוזה עם קבלן ראשי, הקבלן נחשב מבצע הבניה והחובה למנות מנהל עבודה מוטלת עליו. אבל אם מדובר במזמין שהתקשר עם מספר קבלנים שכל אחד מבצע חלק מן העבודות, אזי המזמין הופך להיות "מבצע הבניה" וחובת מינוי מנהל העבודה חלה עליו.
בתי המשפט נדרשו לשאלות אלה וקבעו מספר קביעות משמעותיות, שהן בבחינת התווית מדיניות והנחיות למקרים אחרים.
בפסק דין של ביהמ"ש העליון, נקבע: "גת היא יוזמת פרויקט הבניה על קרקע שבבעלותה והיא שהזמינה את העבודה מקבלנים שונים, שכל אחד היה אחראי לביצוע העבודה שקבל על עצמו, מבלי שהיה קבלן ראשי לביצוע הפרויקט. במצב דברים כזה, גת היא מבצעת הבניה במובן התקנה הנ"ל."
וכן: "ככלל, יחשב היוזם והמטפל בארגון ובהוצאה לפועל של עבודות בניה בתור מבצע הבניה. אם אותו אדם מעסיק קבלן ראשי וזה עוסק בביצוע פעילות הבניה יראו את הקבלן הראשי כמבצע פעולות הבניה והחובות המוטלות בתקנות על מבצע הבניה מוטלות עליו על הקבלן הראשי. אולם מקום שפעילות הבניה מבוצעות שלא באמצעות קבלן ראשי אחד לא משתחרר האדם היוזם והמארגן את פעולות הבניה מחובותיו כמבצע הבניה".
בפס"ד נוסף, מאוחר יותר שניתן גם הוא על ידי ביהמ"ש העליון, חוזר בית המשפט על העקרונות הללו אך מוסיף את ההסבר וההיגיון שבקביעה הזו.
"מקום בו מבוצעות עבודות בניה על-ידי קבלן ראשי אחד ויחיד יהיה הקבלן הראשי, ולא המזמין, "מבצע בניה". הוא הדין מקום בו הוטלה מלאכת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, ואחד מהקבלנים הראשיים קיבל באופן רשמי את האחריות הכוללת למילוי הוראותיהן של תקנות הבטיחות. בכל מקרה אחר, ייחשב המזמין כ"מבצע הבניה".
הטלת האחריות למילוייו של הוראות הבטיחות על גורם אחד ויחיד מקטינה את החשש ליצירת סכנות בטיחותיות כתוצאה מחוסר תיאום בין פעולות הבניה וגזרות הבניה השונות… מטרה זו של התקנה היא כי תהא כתובת ברורה לאחריות בטיחותית. כתובת זו היא, אותו אדם האחראי לביצוע עבודות הבניה כמכלול אחד. יהא זה המבצע עצמו, שנטל עליו ביצוע של עבודות בניה, או קבלן ראשי אחד עמו התקשר המבצע…
על פי זווית ראיה זו, משנמסרה עבודת בניה למספר קבלנים ראשיים, מוטלת האחריות – ללא כל אפשרות להעברתה – "על שכמו של המבצע", כלומר מזמין העבודות.
תכלית נוספת שלשמה נקבעו ההוראות היא כדי שתימצא כתובת אחת ברורה, אשר תהא אחראית כלפי הנפגע לנזקים שנגרמו לו.
1. חלה חובה למנות מנהל עבודה באתר בניה. (לגבי כישוריו המקצועיים של מנהל העבודה יש להתייחס בנפרד).
2. החובה חלה על מבצע העבודות.
3. כאשר יש קבלן ראשי אחד, הוא יחשב כמבצע העבודות לעניין זה.
4. כאשר מוזמנת עבודה ממספר קבלנים, מבצע הבניה יחשב מזמין העבודות ועליו מוטלת החובה למנות מנהל עבודה.
5. כאשר מוזמנת עבודה ממספר קבלנים, אחד מהם יכול לקבל על עצמו, את החובה והתפקיד למנות מנהל עבודה.
דברים אלה מקבלים משנה חשיבות לאור העובדה שמרבית הבתים הפרטיים נבנים על ידי מספר קבלני משנה, כאשר מזמיני העבודות, בעלי הקרקע אינם מודעים כלל לחובות המוטלות עליהם ולאחריות הכבדה הרובצת עליהם במקרה של תאונה.
חשוב להדגיש, כי גם אם מבצע הבניה רוכש פוליסת ביטוח, המכסה עבודות בניה, הרי שבמידה בה לא מונה מנהל עבודה, במרבית המקרים לא יכסה הביטוח נזקים שנגרמו באתר הבניה, וזאת בשל העובדה שלא מונה מנהל עבודה. כמו כן, ביטוח יכול, במקרים המתאימים, לתת מענה לנזק כספי אך בוודאי שלא ייתן הגנה מאחריות בפלילים.
כפי שציינו בפתיחת המאמר, במקרה בו מתרחשת תאונה באתר בניה, עלולה להיפתח חקירה משטרתית נגד המעורבים בביצוע העבודות ואף מוגשים כתבי אישום פליליים ותביעות אזרחיות. מאידך ניהול נכון של אתר הבניה, בליווי מקצועי נכון, יכול לצמצם את הסכנות להתרחשותן של התאונות ולצמצם את האחריות של יזמי הבניה לתאונות כאלה.
__________________________
האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.
עו"ד אברהם אלטלף
אלטלף – משרד עורכי דין ונוטריון
מדריכים נוספים
-
תכנון ממ"ד/ ממ"ס/ קיר הדף: תקנות ההתגוננות של פיקוד העורף - מעודכן
תכנון ממ"ד/ ממ"ס/ קיר הדף: כיצד מתכננים ממ"ד מתי ניתן לקבל פטור מקיר הדף מה אומר החוק לגבי חובת הוספת ממ"ד בעת שיפוצים מהם פרטי התכנון הנכונים, אתר הבניה בישראל
-
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ב-2012 מעודכן
רישוי עסקים הנו עניין סבוך, הקשור בהתאמת העסק לדרישות בירוקרטיות רבות. הצו מפרט את סוגי העסקים החייבים בהיתר, ואת הגופים המוסדיים אשר יש להחתים בכל סוג של בקשה.
-
רשימת תקנים ישראליים ומפרטי מכון התקנים בתחום הבניין
מכון התקנים הוסמך ע"י המדינה להכין תקינה בנושאי הבינוי השונים. איגדנו עבורכם רשימה הכוללת את שמות כל התקנים העוסקים בתכנון ובניה.
-
תקן מעקה למרפסת - המדריך העדכני והמלא למעקה תקני
רבות הן השאלות בדבר תכנון נכון של מעקה, בין אם הוא במדרגות, במרפסת או בגג. מתי צריך להתקין מעקה? מה אומר התקן לגבי מעקה זכוכית? ומה הגובה הדרוש במעקה מדרגות?המאמר הבא יסביר בדיוק מה אומרות התקנות, ומה מכילים התקנים. תכנון נכון ימנע סכנה וימנע עיכובים באישור האכלוס.